מה הקשר בין חג פורים לנבי סמואל

שקד פורח על רקע ירושלים והחפירות באתר נבי סמואל (על פי הארכיאולוגים החופרים היא המצפה)

שמואל הנביא המליך את שאול במצפה: 
"וַיַּצְעֵק שְׁמוּאֵל אֶת הָעָם, אֶל ה' הַמִּצְפָּה. וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן קִישׁ… וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם, הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה', כִּי אֵין כָּמֹהוּ, בְּכָל הָעָם; וַיָּרִעוּ כָל-הָעָם וַיֹּאמְרוּ, יְחִי הַמֶּלֶךְ." (שמואל א י יז – כד).

על שאול אנחנו קוראים שהוא לא חסל את עמלק למרות שאלוהים ציווה עליו להורגו: "כֹּה אָמַר, ה' צְבָאוֹת, פָּקַדְתִּי, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ, בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם. עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל, עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד  יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר." (שמואל א טו ב – ג). שאול חס על  אגג: "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג, וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר" (שמואל א טו ט).
וכיוון שהמרה את דבר ה', ה' לקח ממנו את המלוכה.

סיפור מגילת אסתר מציג יחס אחר וחיובי לבית שאול

במגילת אסתר נאמר לנו שמרדכי דודה של אסתר המלכה אשתו של אחשוורוש מלך פרס, הוא משבט בנימין: "אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. אֲשֶׁר הָגְלָה, מִירוּשָׁלַיִם, עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה, עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה, נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל."  (אסתר ב ה – ו).

רשימת היחוס של מרדכי מזכירה רק את קיש ושמעי. קיש אבי שאול הנרדף על ידי דוד, ושמעי, המזכיר את שמעי בן גרא, שקילל את דוד, על שלקח את המלוכה משאול (שמואל ב טז, ה-ח).

ה' העביר את המלוכה משאול לדוד כיוון ששאול לא השמיד את עמלק. תיקון החטא שבגללה הועברה המלוכה מבית שאול לבית דוד, יצר לכאורה צידוק להחזרת המלוכה לבית שאול. שאול קבל הזדמנות שנייה מאלוהים, על מנת שיוכל לתקן את החטא. ("מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" אסתר ד, יד). אסתר הגיעה למלכות כדי להציל את היהודים וכדי להכרית את עמלק.

נראה שחז"ל ייחסו חשיבות מיוחדת לחג הפורים יותר מאשר לשאר חגי דרבנן.

בדברי הירושלמי במגילה (ז ע"א) מצאנו שהמגילה נאמרה למשה מסיני, ושזו אינה עתידה להיבטל: "בספר אלו הכתובים (אסתר ט) ומאמר אסתר קיים את דברי הפורים האלה ונכתב בספר … המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל … רשב"ל אמר אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל " (ירושלמי, מגילה דף ז,א פרק א).

הרמב"ם (הלכות מגילה פ""ב הי"ח) פוסק כירושלמי: "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין … שנאמר (אסתר ט) "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם".
מגילת אסתר חושפת את נצחיותו של עם ישראל לדורות ואת שלמותה של תורה. ומכאן  הקשר הברור שמצאנו בדברי חז"ל בין תורה לבין המגילה. "וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר".

לנוכח אמירה זו שמגילת אסתר תשאר באחרית הימים, יתכן שהכוונה היא שאחרי שבית דוד לא הצליח לאחד את העם וגרם למעשה לפירוד הממלכה לשתי ממלכות יהודה וישראל, בית שאול יאחד מחדש את העם היהודי לעולמים ויהיה שלום על ישראל.