מסלול טיול לאורך הקישון - בעקבות תהילים פרק פג'

שם כתב: דר' דרור בן יוסף, ממונה מורשת במחוז צפון, רשות הטבע והגנים 11.06.2017

מלחמת דבורה וברק בסיסרא הייתה מלחמת שחרור צפונית. על חשיבות הניצחון יש ללמוד ממזמור פג בתהלים. ויש גם המלצה לטיול.

תל זריק - דר' דרור בן יוסף תל זריק - דר' דרור בן יוסף

היכן עירו של סיסרא ?

"כְּסִיסְרָ​א כְיָבִין, בְּנַחַל קִישׁוֹן" (תהילים פג, י')
שנים רבות עסקתי בניסיון לזהות את חרושת הגוים – עירו של סיסרא, שר צבאו של יבין מלך כנען. סיסרא ויבין נזכרים בספר שופטים (פרקים ד'-ה') כמי שלחצו את ישראל בחזקה במשך עשרים שנה. התקופה היא ימי ההתנחלות, בראשית המאה ה-12 לפסה"נ ושבטי ישראל ביקשו לעצמם דריסת רגל בארץ הנושבת, בעמקי הצפון, אך הדבר נמנע מהם בידי תושבי הארץ הכנענים ששלטו בערים המבוצרות.
סיפור מלחמת דבורה וברק בן אבינעם בסיסרא נודע בספר שופטים (פרקים ד'-ה') כאחד הקרבות המזהירים של חלק משבטי ישראל בכנענים ונכונו לו הדים מספר בספרים אחרים במקרא. הסופר המקראי מזכיר את חרושת הגוים כמקום מושבו של סיסרא וצבאו, אך אינו מוסיף פרטים על מקומה של חרושת הגוים משם יצאו הכנענים למלחמתם בשבטי ישראל. השם חרשת הגוים הוא יחידאי במקרא ונזכר רק בזיקה למלחמה המדוברת.

את מקומה של חרושת הגוים מחפשים החוקרים כבר קרוב למאה שנים, משנת 1922 והסוגיה עדיין שרויה במחלוקת. שתי גישות עקרוניות הוצעו בניסיון לאתר את המקום: האחת ביישוב קבע בולט (תל או חורבות) והשנייה בשטח פתוח בהר או בעמק (מעין מחנה צבאי ארעי).

הקריטריונים לזיהוי חרושת הגוים:

א. באתר קבע בעל שרידים ארכיאולוגיים מסוף תקופת הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל;

ב. באתר הסמוך לגדתו של נחל הקישון, ואשר איננו מרוחק יתר על המידה מתענך ומגידו;

ג. באתר השולט על דרך ראשית – שהרי לא סביר שסיסרא ימקם את חילו ביישוב נידח;

ד. באתר בעל מקור מים קבוע לצורך השקיית מאות הסוסים ואנשי הצבא;

ה. יש יתרון לאתר המשמר בו או בסביבתו רכיב מהשם חרשת הגוים;

ו. באתר הצופה בבירור לעבר הר תבור, ככתוב: "לך ומשכת בהר תבור ולקחת איתך עשרת אלפים איש… ומשכתי אליך אל נחל הקישון את סיסרא…" (שופ' ד', ו-ז). שאם לא כן, מה היה הטעם בהטרחת הצבא הישראלי בטיפוס להר תבור?

בין הצעות הזיהוי לחרשת הגוים יש למנות את הבאות:

תל עמר, בסמוך לשער העמקים (וו"פ אולברייט): לאור סמיכותו לנחל הקישון והשתמרות השם "אל חרתיה" בסמוך לתל.

תל רגב, בסמוך לצומת יגור (ג' גרסטנג): תל זה שוכן אף הוא לגדת הקישון, אך מרוחק מאד מזירת הקרב: "בתענך על מי מגידו".

אזור הררי בגליל (ב' מזר): כנגד ההצעה עומדת העובדה שאם סיסרא השקיפה מהחלון: "בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב", כלומר מדובר ביישוב בנוי.

תל קרני חיטין (צ' גל): במקום יש מצודה קטנה מתקופת הברזל 1, אך זו איננה מתאימה לגיאוגרפיה של זירת הקרב.

אל-אחוואט, מתחת ליישוב קציר (א' זרטל): לדעת חופר האתר יש זיקה בין סגנון הבנייה הייחודי של האתר לבין האדריכלות הסרדית (בניית נוראגים = ערמות אבן). זאת ועוד, לדעת החופר השם סיסרא מקורו בסרדיניה ואפשר שבאתר זה ישב חיל מצב של שבט השרדן שמקורו בסרדיניה (המקביל לשבט הפלשתים שמקורם בכרתים). הקושי בהצעה זו טמון בעובדה שמאתר נידח זה לא ניתן "ללחוץ" את שבטי ישראל ולשלוט בדרכים ובקרקעות. כמו כן, באתר טרשי זה לא נתגלה כל מקור מים ולא ניתן היה להחזיק בו מאות סוסי מרכבה.

לאחרונה, לאור ראיות טקסטואליות וארכיאולוגיות, הצעתי לאתר את חרשת הגוים בתל זריק אשר בעמק יזרעאל, בסמוך לנחל הקישון (ליד קיבוץ הזורע).

א. התאמת תל זריק מבחינה ארכיאולוגית / כרונולוגית (שטחו כ-20 דונם);

ב. התל ממוקם על הדרך הראשית יקנעם –מגידו, בסמוך לנחל הקישון ולצומת מגידו – אזור הקרב;

ג. בתל יש מקור מים קבוע (איתן) – עין זריק וניתן היה, פוטנציאלית, להחזיק בו עדר של סוסים (מקורות נוספים: נחלי גחר, השופט והקישון);

ד. מהתל יש תצפית טובה ומלאה לעבר הר תבור בהתאמה לכתוב: "לך ומשכת בהר תבור";

ה. אפשר והשם "חרשת" השתמר בעין חשרת/משחורה (כיום מעין אמי, כ-2.5 ק"מ צפונית-מערבית לתל זריק).

מלחמת דבורה וברק בסיסרא הייתה מלחמת שחרור צפונית בה זכו שבטי ישראל לחדור לארץ הנושבת ולבסס את מעמדם באזורים העשירים והפוריים של הארץ.

על חשיבות הניצחון יש ללמוד ממזמור פג בתהילים המזכיר את האירוע בעל סממני הנס (ראו גם שמואל א יב, ט). גיבורי הקרב, דבורה וברק, הצליחו להכות את צבא סיסרא המצביא הגדול בזכות תזמון נכון של רגע הקרב, בשעה בה גאה נחל הקישון וגרם לשקיעת 900 מרכבות הברזל. הפרשה נחתמת בגבורתה של יעל אשת חבר הקיני שהלמה בראשו של סיסרא. ​

מסלול לאורך הקישון

נחל הקישון, החשוב שבנחלי עמק יזרעאל, זורם ממזרח למערב: מאזור חבל תענך למפרץ חיפה. בתקופה העות'מאנית נקרא הנחל "נהר אל-מוקטע", עם זאת, ייתכן ומקור השם "קישון" מקורו במילה האכדית "קאשו" שפירושה 'לתת מתנה'.

בדרכו עובר הקישון בסמוך למספר תלים ארכיאולוגיים גדולים ששמשו בתקופת המקרא כערים חשובות השוכנות על דרך ראשית. בין התלים יש לציין את תענך, מגידו, אבו שושה, זריק, יקנעם, קשיש, עמר, רגב ואבו הואם.

את מסלולנו בדגש על מלחמת דבורה וברק בסיסרא נתחיל בגן לאומי תל מגידו – מהתלים הנחפרים ביותר בארץ שלפי שירת דבורה שימש כאזור הקרב העיקרי "בתענך על מי מגידו".

ממגידו נמשיך לתל אבו שושה הצמוד לקיבוץ משמר העמק, תל המזוהה עם העיר "גבע שמן", שיש המציעים לקרוא "גבע תמן" – כלומר, גבע שמונה. אגב, מתל זה פיקד גנרל אלנבי על גייסותיו בעת מלחמת העולם הראשונה.

נמשיך לתל זריק בכניסה ל'פארק מנשה', מדרום לקיבוץ הזורע. תל זה הוא אחד המועמדים לזיהוי עם חרושת הגוים עירו של סיסרא.

ניסע לתל יקנעם (הכניסה מתוך יקנעם-עלית, יש שילוט מנחה עד לתל), אחת מ-31 הערים שכבש יהושע. ניתן להתרשם כאן ממיצג השכבות שיצרו כאן תלמידי בית הספר הסמוך, מתקופת הברונזה ועד לימי הביניים.

מיקנעם נמשיך לתל קשיש המזוהה עם העיר המקראית "דבשת". כאן ניתן להבחין בשרידים מרשימים מתקופת הברונזה הקדומה.

מקשיש נמשיך לתל עמר הסמוך לצומת העמקים. זהו אחד המועמדים לזיהוי עם חרושת הגויים, זיהוי שהעניק את שמו ליישוב הישראלי המודרני 'קרית חרושת'.

מתל עמר נמשיך לתל רגב (הרבג') הסמוך לכפר חסידים, יש שזיהו תל זה עם העיר "אכשף" המקראית.

החיים לאורך הקישון דרשו בעבר סוג של הסדרה בין הערים בדבר חלוקת המים ויש לשער שלאורך הקישון התקיימה ברית ושותפות של התושבים שחיו ממימיו.​

הר תבור מתל זריק – דר' דרור בן יוסף

בשיתוף ​פעולה עם אתר 929