מסע בציפורי דרך החצוצרות - בעקבות תהילים פרק צח'

שם כתב: ד"ר דרור בן-יוסף, ממונה מורשת מחוז צפון, רשות הטבע והגנים 06.07.2017

בַּחֲצֹצְרוֹת, וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'
מסע בעקבות החצוצרות, מימי המקרא ועד לרצפת בית הכנסת העתיק בציפורי

גלגל המזלות בגן לאומי ציפורי גלגל המזלות בגן לאומי ציפורי צילם חגי דביר

החצוצרה נזכרת במקרא 30 פעמים, מהם 20 פעם בספר דברי הימים. ראשון המשתמשים בחצוצרה במקרא היה משה שנצטווה לצקת זוג חצוצרות כסף (במדבר י, ב). תפקיד החצוצרות של משה היה מגוון: למקרא העדה ולמסע המחנות, לפולחן (תקיעה לזיכרון במועדים ובראשי חודשים) וכן לתרועת מלחמה. החצוצרה נזכרה גם בטקסי המלכת יואש (מלכים ב יא, יד).

בימי דוד נעשה שימוש בחצוצרות בעת העלאת ארון הברית לירושלים (דברי הימים א טו, כא, כח) וכן בסיפור חנוכת בית המקדש בימי שלמה (דברי הימים ב ה, יב-יג). המשתמשים בחצוצרות נמנו על הכוהנים או על קבוצה קבועה של מנגנים.

בשער טיטוס נראות חצוצרות מבית המקדש החרב ובמטבע מימי בר-כוכבא מופיע זוג חצוצרות המסמלות את הגאולה.

בימי חז"ל החל בלבול בין החצוצרה לשופר ככתוב במסכת סוכה, לד ע"א:

"אָמַר רַב חִסְדָּא: הָנֵי תְּלָת מִילֵּי אִשְׁתַּנֵּי שְׁמַיְיהוּ [שלושה דברים, השתנה שמם] מִכִּי [משעה ש] חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ… "שִׁיפּוּרָא" [שופר] הוא הקרוי כעת "חֲצוֹצְרְתָא" [חצוצרה], "חֲצוֹצְרְתָא" [חצוצרה] היא הקרויה כיום "שִׁיפּוּרָא" [שופר]. ושואלים: מַאי נָפְקָא מִינָּהּ [מה יוצא מזה להלכה]? ומשיבים: לְשׁוֹפָר שֶׁל ראשׁ הַשָּׁנָה, שיוצאים ידי חובת תקיעה דווקא בזה הקרוי חצוצרתא, ולא בשיפורא…" (מתוך 'התלמוד המבואר', הרב ע' שטיינזלץ).

ברצפת הפסיפס של בית הכנסת העתיק בציפורי 'מהבטחה לגאולה', המתוארכת למאה החמישית לספירה, נשתמר תיאור ליניארי המתאר את סצנת עקדת יצחק (= ההבטחה לאברהם), גלגל מזלות, תיאור עבודת המשכן ולבסוף עבודת הקודש בבית המקדש השני בירושלים (= הגאולה) ובו מופיעות שתי מנורות ושני שופרות.

פסיפס בית הכנסת העתיק בגן לאומי ציפורי צילם ראובן ריבן

בתיאור עבודת המשכן שברצפת בית הכנסת מופיע זוג חצוצרות, ולידן – באופן נדיר – המילה "חצוצרות" (בכתיב חסר), בהתאמה לכתוב בתהילים: "בַּחֲצֹצְרוֹת, וְקוֹל שׁוֹפָר – הָרִיעוּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְהוָה" (צח, ו) וכן לכתוב בדברי הימים א:  "וְכָל-יִשְׂרָאֵל, מַעֲלִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר, וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתָּיִם; מַשְׁמִעִים, בִּנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת" (טו, כח).

השימוש בסצנת המשכן ברצפת בית הכנסת של ציפורי ובו תיאור החצוצרות מלמד על פעמי הגאולה והכיסופים לירושלים שחשו יהודי ציפורי במאה החמישית לספירה, בשעה שהר הבית היה סגור בפני היהודים ונתון בידי זרים.

הצעה לטיול – גן לאומי ציפורי

ציפורי הייתה בעבר בירת הגליל, בה ישבה הסנהדרין ובה נחתמה המשנה. בציפורי חיה אוכלוסייה מעורבת, ונותרו בה שרידים של עשרות פסיפסים יפהפיים מהתקופה הרומית והביזנטית, והם שהפכו אותה לעיר פסיפסים בין-לאומית.

כיצד להגיע: מכביש צומת המוביל – נצרת (כביש מס' 79), בין סימני ק"מ 22-23

משך הסיור:שעה – 4 שעות

עונה מומלצת:כל השנה

בימי המשנה והתלמוד הייתה ציפורי עיר חשובה, ובתקופה מסוימת אף שימשה כבירת הגליל. יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בן התקופה הרומית, הכתיר את ציפורי בתואר "פאר הגליל כולו". בראשית המאה השלישית התגורר במקום רבי יהודה הנשיא ובהשראתו התבצעה כאן עריכת המשנה, מהפעולות המשמעותיות ביותר בתולדות העם היהודי.

ציפורי מפורסמת בפסיפסים המרהיבים שהתגלו בה. בבית "חג הנילוס" נחשפה רצפת פסיפס המתארת חגיגות שנערכו במצרים בעת גאות הנילוס. בבית המידות ("הווילה") שבראש הגבעה נמצא בית מפואר ששוחזר בצורה מלאה כמעט. בבית נחשף "פסיפס דיוניסוס" – פסיפס באיכות מעולה המתאר תמונות מחיי דיוניסוס, אל היין במיתולוגיה היוונית.

בפסגת האתר נמצאת המצודה, המשקיפה כציפור על סביבותיה. לא הרחק ממנה נמצא התיאטרון, שביציעיו היו כ- 4,500 מושבים.

בבית הכנסת העתיק נפגוש בגלגל המזלות לצד תיאורי כלי בית המקדש וסיפורי המקרא.

גם את החצוצרות נוכל לראות כאן. סרט חדש ומרגש מוקרן בבית הכנסת העתיק – לא לפספס!

מאגר המים הענק של ציפורי הוא מקום שאין שני לו בישראל. אורכו 260 מטרים, גובהו כ- 10 מטרים והוא חצוב כולו בסלע. המאגר פעל מהמאה ה- 2 עד המאה ה- 7 לספירה והוא מהווה חלק ממערך אספקת המים לעיר.

גן לאומי ציפורי – צילום טל גליק

בשיתוף פעולה עם אתר 929

קטגוריות

גני שמורה קשורים