מפלים ופסגות הרים - בעקבות תהילים פרק סג'

שם כתב: סאס פיאלקו, חטיבת קהל וקהילה, רשות הטבע והגנים. 17.05.2017

התיאור המקראי מבחין בין חבלי המדבר השונים, אך כיום, המונח הגאוגרפי 'מדבר יהודה' מתייחס ליחידה נופית הכוללת את כולם. המלצה לטיול

שמורת טבע עין גדי - צילום מנו גרינספן עין גדי. צילום: מנו גרינשפן

"מִזְמוֹר לְדָוִד; בִּהְיוֹתוֹ, בְּמִדְבַּר יְהוּדָה" (א), כותרת המזמור מגדירה את "גבולות הגזרה".

מי כתב? דוד
היכן? במדבר יהודה.
מתי? בפסוקים האחרונים נרמז ולא במפורש – בעת מנוסתו מפני חורשי רעה…

מדבר יהודה משתפל מזרחה מקמר גב ההר, סביבו נבנו הערים המשמעותיות בחיי דוד. בית לחם – עיר הולדתו, חברון – ראשית שלטונו כמלך על יהודה, וירושלים – עיר מושבו כמלך הממלכה המאוחדת.

התיאור המקראי מבחין בין חבלי המדבר השונים. אזורי ספר המדבר: זיף, כרמל מעון, וחבלי המדבר המכונים על שמם והנמשכים מזרחה מהם, ובכלל זה מדבר יהודה אשר בנגב ערד, שהיוו כר פעולה לשלל הסיפורים שנקשרו בשמו של דוד וטבעו בו חותם בטרם המלוכה.

כיום, המונח הגאוגרפי 'מדבר יהודה' מתייחס ליחידה נופית הכוללת את כולם. לא אכביר בתיאור מדבר ייחודי זה, למעט 'משהו' על מקורות המים שזמינותם מועטה ויש לתור אחריהם.

בעת שיטפונות, המים ניקוים בגבים נסתרים והם הולכים ומתייבשים הולכים ומתעפשים ואילו מים חיים ויציבים פורצים כמעיינות שכבה באפיקי הוואדיות החורצים את מדבר יהודה פלחים פלחים ובמצוק העתקים התוחם אותו במזרח בנופלו אל בקעת ים המלח. מקור מים אלו במשקעים המחלחלים בגב ההר.

המשורר משרטט את המדבר במילים ספורות…" בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם". את תחושת הצימאון הפיזי יוכל לחוש כל מי שחווה שהות משמעותית בחבל ארץ צחיח ללא צל. אך המשורר עובר באחת לרובד העמוק יותר. צימאונו אינו למים אלא למה שמחייה אותו – אלוהיו, מקור החיים.

צימאון הנפש לבלתי נתפס, לנכסף, לבלתי מושג – יוכל לחוש כל אדם, על הרצף בין אמונה באל לאתאיזם מוחלט – יהיה זה אלוהים, איתני הטבע, מודעות, משמעות, ידע, אהבה… וכך יחוש גם את כמיהת הבשר, לחומרי, לעכשווי, למוגבל ולנתפס.

כשם שבתיבה השירית הבשר והרוח אחוזים זה בזה, כך גם באדם. בריאת האדם התנכית היא מטיט, עירוב של אדמה ומים (גם מילים אלו טעונות משמעות מיתית). בבריאת האדם האכדית, דם אל מעורב בטיט והוא היסוד נותן החיים וסימנו – הלמות הלב.

קשה שלא לראות את המיתולוגיות הקדומות המסופוטמיות עולות ומבצבצות מתוך הכתוב. על פי היהדות ישנו איסור שדינו כרת על אכילת הדם. "כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר" (דברים יב, כג). צימאון הנפש הוא החיבור אל המקור.

ולסיום, בפסוקים הסוגרים את המזמור יש אולי אחיזה מרומזת לסיפור בריחתו של דוד אל "מְצָדוֹת עֵין גֶּדִי" בהימלטו מכף שאול ומשלושת אלפים מאנשיו שעלו "עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים" לבקש את נפשו (שמואל א כג).

המשורר חש סכנה…"וְהֵמָּה לְשׁוֹאָה, יְבַקְשׁוּ נַפְשִׁי", משליך יהבו באלוהיו, ומבקש שסופם יהיה "בְּתַחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ" – כהנגדה לצוקים הגבוהים ולמצדות עין גדי בהם מצא מפלט.

ומיהו המלך השמח באלוהים? הוא עצמו, דוד, שנמשח ע"י שמואל הנביא בהיותו נער מאחורי הצאן.

המלצה לטיול

כל אחד, על פי יכולתו, יוכל לבחור מסלול בשמורת טבע עין גדי ולהיות מוקף צורי יעלים, מפלים ופסגות הרים הנושאים שמות ממסכת חייו של דוד.

מסלול טיול ייחודי – מסע בין עצים – בשמורת טבע עין גדי :
משך הטיול: בין שעתיים לחמש שעות
נגישות: באתר מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות
אופי הטיול: מסלול רגלי, מתאים לכל גיל
במה להצטייד: נצטייד בדפדפת הסבר ועצה טובה מפקחי השמורה…
איך מגיעים? אל השמורה נגיע לאחר שנעלה על כביש 90, העובר לאורכו של ים המלח. נפנה מערבה אל כביש הגישה לשמורת הטבע.
על הצומח: ניתן לפגוש את מרבית העצים עליהם נתוודע בהמשך הכתבה בשדרה הנטועה המובילה אל מפלי נחל דוד ובנחל ערוגות. מיטיביי הלכת יכולים לטייל אל שביל צפית על הגדה הצפונית של נחל דוד ולהגיע אל מפל החלון. מבין העצים המאכלסים את נאת עין גדי ישנם בניי תרבות שנכחדו ונטעו מחדש. כזה הוא התמר הגדל במטעים. למסלול המלא – לחצו כאן

בשיתוף פעולה עם אתר 929