מתגלגלים בשביל אופניים

בחודש שעבר השתתפו רוכבים מתנדבים ואנשי רשות הטבע והגנים בהכשרת מקטע של השביל בין שדה בוקר לגן לאומי עבדת. ​

תיירות האופניים בארץ הולכת ומתפתחת. לאזורי הרכיבה בישראל יתרון יחסי על פני אזורי רכיבה במקומות אחרים בעולם, משום שהם מציעים, בין היתר, מגוון נופי ותרבותי עשיר המשתרע על פני מרחק מצומצם.

יתרונות אלה ועוד הביאו את רשות הטבע והגנים לראות את הפוטנציאל הגלום בהקמת שביל ישראל לאופניים – שביל שיעבור לאורכה של המדינה, מהנקודה הצפונית והגבוהה ביותר בישראל – הר החרמון – דרך המקום הנמוך ביותר בעולם – ים המלח – ועד לנקודה הדרומית ביותר – העיר אילת, השוכנת לחופו של ים סוף.

העבודה על פרויקט שביל ישראל לאופניים החלה בשנת 2006, ומובילה אותו רשות הטבע והגנים בשיתוף ובסיוע של משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות ושל משרדי ממשלה רבים, בהם המשרד לאיכות הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ועוד.

אורכו המתוכנן של השביל הוא כ- 1200 קילומטר, צילום שי גטלמן, אורכו המתוכנן של השביל הוא כ-1,200 קילומטר. צילום: שי גיטלמן

שביל ישראל לאופניים הוא אחד השבילים הארוכים בעולם וכנראה גם לאחד מהיפים ומהמגוונים ביותר, והוא מתוכנן כך שיתאים לרוכבים אופני הרים ברמה בינונית ולתיירים. לצורך הקמתו פרושים היום ברחבי הארץ צוותי תכנון וביצוע, שתפקידם לאתר את המקום הטוב ביותר להוביל בו את רוכבי האופניים. השביל נבנה בסטנדרטים הגבוהים ביותר של בניית שבילים לאופני הרים, חלקים ממנו נבנים על ידי מתנדבים וחלקים על ידי בוני שבילים מקצועיים. הרעיון של שביל רציף אחד, המחבר כמה שיותר אתרים תיירותיים חשובים, נולד כדי לאפשר לרוכבים להכיר את המגוון הנופי והתרבותי של ישראל.

רוכבים ובונים

בחודש נובמבר קיימה הרשות את אירוע "רוכבים בונים" הרביעי, במסגרתו רוכבים מתנדבים בנו והכשירו מקטע משביל ישראל לאופניים בין שדה בוקר לגן לאומי עבדת. במשך שבוע עבדו זה לצד זה בבניית מסלול הרכיבה מתנדבים רוכבי אופניים ואנשי רשות הטבע והגנים.

הכשרת מקטע השביל בין שדה בוקר לגן לאומי עבדת על ידי מתנדבים. צילום: תמי קרן-רותם, הכשרת מקטע השביל בין שדה בוקר לגן לאומי עבדת על ידי מתנדבים. צילום: תמי קרן-רותם

התרומה של האירועים לפרויקט השביל היא עצומה ומשמשת מודל קלאסי למצב של Win Win.

בעיקר משום שהאירוע מקרב את הרשות לקהילת רוכבי האופניים, והמתנדבים זוכים בכמה ימים של ניתוק משגרת היומיום, בסיפוק מנטילת חלק בעבודה חלוצית של הקמת שביל ישראל לאופניים ובחברים חדשים לרכיבה.

עוד ארוכה הדרך

השביל עוד ארוך ולפנינו עוד מאות קילומטרים של בנייה ועשייה עד להשלמת הפרויקט הלאומי החשוב הזה. החזון שלנו הוא למלא את הארץ ברוכבי אופניים מכל העולם ודרך הרכיבה לקרב אותם לישראל. ישראל הופכת להיות בשנים האחרונות גן עדן לרוכבי אופניים, עם עשרות ומאות קילומטרים של שבילי אופני הרים הפזורים בכל המדינה. מקטע מצפה רמון-אילת שנפתח כבר הופך להיות מוקד עלייה לרוכבי אופניים רבים והוא חושף בפניהם עוד חלקים נחבאים מהארץ.

רוכבים במקטע ממכתש רמון לאילת. צילום: שי גיטלמן, רוכבים במקטע ממכתש רמון לאילת. צילום: שי גיטלמן

שביל במחשבה תחילה

לצורכי תכנון שביל ישראל לאופניים נקבעו כמה מאפיינים חשובים שיתמכו בחזון הפרויקט:

• שירותים לרוכב: כל יום מתחיל ומסתיים במקום שבו הרוכב יכול לישון ולאכול, ולקבל, אם צריך, שירותי תיקון לאופניים.
• אורך מקטע יומי סביר: המקטע היומי שנקבע הוא של 40-35 קילומטר (רוכב טוב יכול בקלות לחבר שני מקטעים ליום רכיבה אחד), וזאת כדי לתת לרוכב זמן להיכנס גם לאתרי הביקור שיש לאורך השביל ולטייל קצת בסביבה שבה הוא עובר.
• מסלול קל לרכיבה: בניית השביל תוכננה באופן שיבטיח רכיבה קלה. עיקר ההשקעה בתכנון השביל נועדה להוריד את הרמה הנדרשת של המיומנות הטכנית והפיזית של הרוכב (למתן עליות וירידות קשות שאינן מתאימות לרכיבה על אופניים).
• לחצות את הארץ במספר סביר של ימים: תכנון השביל מביא בחשבון גם את מספר הימים הכולל שבו אפשר לעבור את השביל כולו, וכך כל יום מקדם את הרוכבים אל היעד הסופי. על פי התכנון אפשר יהיה לעבור את כל השביל בכ-25 יום (או לעשות אותו בשני חלקים – לעבור את חלקו הדרומי בחורף ואת חלקו הצפוני בקיץ).
• בטיחות: בתכנון השביל הובאה בחשבון גם בטיחות הרוכב. לפיכך, מרבית הרכיבה לא תהיה על כבישים, ודרכי החצייה יהיו מתואמות ומשולטות.
• נגישות: נושא הנגישות בא לידי ביטוי בכמה היבטים: השביל יעבור גם בערים תיירותיות כגון תל אביב וירושלים; הוא יהיה פתוח – ללא תשלום – בכל ימות השבוע; תהיה בו מערכת שילוט ברורה ומתקדמת שתיתן מידע על כל תוואי השטח (כך שלא יידרש ידע מיוחד בניווט) – גם בעברית וגם באנגלית (לטובת התיירים הזרים); והוא יעמיד אתר אינטרנט לטובת הרוכבים.

לפני שיוצאים לרכיבה

שביל ישראל לאופניים הוא שביל רציף ולא שביל מעגלי. יש להביא זאת בחשבון בתכנון המסלול. לכל רכיבה יש להצטייד בציוד המתאים (קסדה, כפפות, אופני הרים תקינים, כלי עבודה לתיקון, פנימיות רזרביות, משאבה, מפה אוGPS) ולהישמע להוראות הבטיחות. בתחילת כל קטע מוצב שלט גדול ובו הסבר על השביל ומפה. השביל מסומן במעגל כחול שמעוצב כחץ ומראה את כיוון ההתקדמות (בתוך המעגל מצויר רוכב אופניים). כמו שביל ישראל להולכי רגל, גם שביל האופניים עובר לצד אתרים מעניינים שאפשר ומומלץ לבקר בהם, באופניים או ברגל, בהתאם להנחיות השילוט (גם מטיילים ותיקים יופתעו מחבלי הארץ שהשביל החדש יפתח בפניהם). הרכיבה לאורך כל השביל חופשית וללא תשלום.

הנחיות בטיחות

• השביל נועד לרוכבי אופניים ולהולכי רגל בלבד. הכניסה לאופנועים או לכלי רכב מנועיים אחרים אסורה.
• הרכיבה מותרת אך ורק בשביל המסומן.
• חלקים מהשביל עוברים בדרכים משותפות לכלי רכב מנועיים. יש לרכוב בקטעים אלה במשנה זהירות ולתת זכות קדימה לכלי רכב מנועיים ולהולכי רגל.
• השביל מיועד לרוכבים מיומנים ומנוסים. רוכבים מתחת לגיל 12 חייבים בליווי מבוגר.
• יש להתאים את הרכיבה לתנאי השטח וליכולת הרוכב.
• קטעים שהעבירות בהם קשה יש לעבור רגלית.
• יש להצטייד בציוד הבטיחות המתאים.
• הרכיבה בשעות החשכה אסורה.
• אין לרכוב בשביל בימי גשם ואין לחצות ערוצי נחל זורמים.
• בימי שרב יש להימנע מרכיבה ולהישמר מהתייבשות וממכת חום.
• יש לשמור על הניקיון. קחו את האשפה עמכם.
• הפגיעה בחי, בצומח ובדומם אסורה.
• הרכיבה בשביל היא באחריות הרוכב בלבד.
• בקטעי השביל העוברים סמוך לגבול עם ירדן קיימים אזורים החשודים במיקוש. אין לרדת מהשביל המסומן ואין לחצות גדרות.