חידושי החפירות באושה העתיקה

שם כתב: יאיר עמיצור, רשות העתיקות 14.06.2021

"נתכנסו רבותינו לאושה"

איור 1- אושה העתיקה מבט על, צילום אסף פרץ רשות העתיקות איור 1- אושה העתיקה מבט על, צילום אסף פרץ רשות העתיקות

גן לאומי חורבת אושה מזוהה כיישוב היהודי אושה המוזכר במשנה ובתלמוד כתחנה הראשונה של נדודי הסנהדרין בגליל לאחר כשלון מרד בר-כוכבא וחורבן היישוב היהודי ביהודה בשנת 135 לספירה. בתקופה זו, המתוארת כאחת הקשות בהיסטוריה של העם היהודי, הצליחו חכמי אושה לסייע בשיקום העם בפן הרוחני והגשמי, והבטיחו את המשכיותן של היהדות וקהילות היהודים בגליל ובגולה. חכמי אושה בתקופת המשנה הותירו את חותמם על היהדות עד היום. על פי מקורות חז"ל, באושה ישבה הסנהדרין במשך כ-10 שנים. בין החכמים שפעלו בה נזכרים רבן שמעון בן גמליאל, נשיא הסנהדרין, ובנו רבי יהודה הנשיא, רבי יהודה בר עילאי, רבי מאיר, רבי שמעון בן יוחאי ועוד. פועלה המרכזי של הסנהדרין באושה היה בהתקנת תקנות המחזקות את הקהילה ואת אחריות המנהיגים ובני הקהילה כלפי החלשים והעניים בה, בשיקום עולם התורה וההלכה ובהרמת המורל של שארית הפליטה היהודית שנמלטו לגליל. במקורות מוזכרות תעשיות שונות שהיו ביישוב, ביניהן הכנת מחצלות וככל הנראה תעשיית זכוכית או ברזל.

היישוב אושה ניטש ככל הנראה בתקופה האסלאמית (המאה הח' לספירה) וככל הנראה לא נושב מחדש עד העת החדשה. תיאורי הנוסעים מהמאה הי"ד עד המאה הי"ט מציינים כי בראש הגבעה נותרו שרידי מבני ציבור עשירים, השייכים ככל הנראה למקום מושב הסנהדרין. תיאור זה מחזק את היות האתר שומם אחרי נטישתו בעת העתיקה ואת עצם העובדה, כי בקרב תושבי הסביבה השתמרה מסורת באשר מושב הסנהדרין באתר.

בשנת 1880 הגיעו לחורבה מוגרבים ממוצא אלג'יראי והקימו את הכפר הושע, ששימר ככל הנראה את שמה של אושה הקדומה. בתי הכפר נבנו על שרידי היישוב הקדום וניתן להבחין באבני בנייה עתיקות המשולבות בבתי הכפר. הכפר ניטש ב-1948 בקרבות מלחמת העצמאות.
בצילומי אוויר של חיל האוויר המלכותי מ-1945 ניתן לראות, כי תושבי הכפר הושע בחרו לבנות את בתיהם במורד הגבעה ולא בראשה, וייתכן כי הסיבה לכך נעוצה בשימור המסורת באשר למקום מושב הסנהדרין והאזור המקודש בראש הגבעה.
האתר נסקר בסקר ה-PEF על ידי קונדר וקיצ'נר ב-1881.

בסקר של אגף העתיקות, בשנות השישים של המאה הקודמת, נמצאו פריטים אדריכליים רבים ששובצו בבתי הכפר הנטוש הושע, ביניהם כותרות מעוטרות, כרכובים וחוליות עמוד (אורמן 1966). בסקר ישראל, במפת שפרעם, תועדו על הגבעה שרידי מבני ציבור, מתקנים חקלאיים וחציבות, וזוהו שברי כלי חרס מהתקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית (גל ועולמי תשס"ד: אתרים 74–78).
בשנים 2008–2009 נערכה באתר חפירה חינוכית מטעם רשות העתיקות ובשיתוף תלמידי המועצה האזורית זבולון, בה התגלו שרידי מבנה ציבור בראש הגבעה, ובמדרון הדרומי והמערבי נמצאו גיתות מורכבות ובית בד, מקוה טהרה ומערכת מסתור (אושרי 2012).

החפירה הנוכחית

בשנת 2017, במסגרת פרויקט שביל הסנהדרין, בהובלת רשות העתיקות ומשרד ירושלים ומורשת, ובשיתוף מועצה אזורית זבולון, רט"ג וקק"ל, חודשה החפירה באתר בכדי להכשירו לקליטת קהל. החפירה הנוכחית מתמקדת בראש הגבעה, באזור שהיה ככל הנראה המרחב הציבורי של היישוב העתיק ובו התרכזו מבני הציבור של אושה. זוהי חפירת הנחלה של רשות העתיקות, המתבצעת על ידי בני נוער, תלמידים ומתנדבים מרחבי הארץ ומכלל המגזרים, המגיעים לאתר, לומדים על השביל והמורשת שבו, נחשפים למורשת האתר ולממצאים בחפירה ומתנסים בחפירה ארכיאולוגית. עד כה השתתפו בה מעל 20,000 תלמידים וקבוצות מתנדבים קבועות המגיעות לאתר ומשתתפות באופן קבוע בחפירה

להרחבה צפו בסרטון התדמית: שביל הסנהדרין:

בחפירה נחשפים מבני ציבור ותעשייה המתוארכים למאות הב'–הז' לספירה (התקופות הרומית והביזנטית) וכן בתי בד ברמת השתמרות גבוהה מאוד וגיתות מורכבות ומשוכללות במצב השתמרות יוצא דופן. עוד נחשפים ממצאים קטנים רבים, ביניהם מטבעות נדירים, כלי זכוכית ושרידי תעשיית זכוכית וברזל בהיקף נרחב, כלי חרס ונרות, כלי עצם ועוד. זמן ייסודם של המבנים מתאים לתקופת הגעתה של הסנהדרין לאושה (מאה ב' לספירה), וייתכן כי מדובר במבני ציבור ששימשו את חכמיה בתקופה זו. מבני ציבור של קהילת היישוב מתקופה זו נזכרים במשנה, וביניהם בית המדרש, בית הכנסת, בית הוועד (הסנהדרין), ביתו של נשיא הסנהדרין, ועוד.

הממצא במבנים אלו מצביע על היות תושבי אושה בתקופה הרומית יהודים. בין הממצאים המאפיינים אותם ניתן למצוא כלי חרס האופייניים ליהודים (כלי כפר חנניה וקנקני שיחין), כלי אבן מגיר (שאינם מקבלים טומאה) ונר חרס נדיר ושברי נרות עם עיטור מנורה. בנוסף, התגלו בחפירה מתקני טהרה שונים, ביניהם מקוואות שנמצאו סמוך לבתי הבד והגיתות, ושולבו באופן אינטגרלי בחצרות במכלולי הייצור של שמן הזית (בית הבד) והיין (גת) כחלק מתהליך ההפקה במתקנים אלו. הימצאות המקוואות בסמיכות למכלולי הייצור של שמן הזית והיין מצביעים על הקפדה על מנהגי טומאה וטהרה בקרב האוכלוסייה היהודית גם דורות לאחר חורבן הבית. ממצא זה מתאים לעולה ממקורות חז"ל על התנהלותם של חכמי הגליל לאחר חורבן הבית, שהגדירו עצמם כ"חברים", שמרו בקנאות על דיני טומאה וטהרה, והקפידו לא להתערבב עם עמי ארצות ולאכול חולין בטהרה. מקור מעניין המדבר על מנהגם של ה'חברים' בגליל ניתן למצוא בתלמוד הבבלי, מסכת נידה ו, שם מצוין כי הקפדה זו נמשכה עד ימיו של רבי יהודה הנשיא. רש"י, בפירושו על המקור, כתב כי הקפדה זו כללה הקפדה על ייצור שמן ויין בטהרה שמא ייבנה המקדש בימיהם. אם נקבל את היות הסנהדרין באושה בתקופה הנדונה, הרי שיש צורך בהכנת מוצרי מזון בטהרה (שמן זית ויין) ולכן ייתכן כי המקוואות נבנו בסמוך לבתי הבד והגת על מנת לספק לחכמי אושה ונשיא הסנהדרין שהתגורר במקום שמן ויין טהור למאכל. עד כה התגלו בחפירה כמה בתי בד וגתות ובסמוך לכל אחת ואחד מהם מקווה טהרה ונראה, כי זה היה 'סטנדרט' הטהרה באושה בתקופת המשנה.

מטרת החפירה הינה לחשוף עד כמה שניתן את מבני הציבור ולמצוא עדויות לחכמי הסנהדרין ששכנו ביישוב בתקופה הרומית. חשוב לציין כי אזור החפירה השתמר היטב ללא הפרעות מאוחרות, והממצא במבני הציבור מעיד על עושרה של הקהילה היהודית שחיה באתר בתקופת הסנהדרין.

באמצע התקופה הביזנטית (מאות ה'–ו' לספירה) ניכרים שינויים באופי המבנים ובממצא, המעידים ככל הנראה על שינויים באופי האוכלוסייה. הדבר בא לידי ביטוי בהיעלמות הסממנים היהודיים שאפיינו את התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית, לצד הופעה של כלי יבוא מהחוף, נרות עם עיטור צלבים ופרצופים וסתימת מקוואות הטהרה.

בימים אלו התחלנו לבצע עבודות שימור באתר יחד עם הקהילה ובהמשך השנה אנו עתידים להמשיך בחפירה בליווי עבודות השימור והפיתוח. אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לפעילות וביקור באתר!

תודתנו נתונה לגורמים הבאים:

  • הנהלת רשות העתיקות
  • מנהל הנחלה, רשות העתיקות – דרור ברשד, אליעזר (גזר) הלל, מירב שי, מרחב צפון, רשות העתיקות – ד"ר כמיל סארי, רונית וולמרק, ד"ר קרן קובלו פארן, ד"ר ואליד אטרש, ד"ר רון בארי, גלעד צינמון, אנסטסיה שפירו, יוסי יעקובי ויוסף לבן
  • מרכז חינוך וקהילה מרחב צפון – ד"ר עינת עמבר ערמון, אורלי קפ וצוות המדריכים
  • צוות חפירת אושה לדורותיו – עבדאללה מוקארי, איאד בשאראת, נטע חרש, ירדנה אלכסנדר, ברק צין, עדנה עמוס
  • ובעיקר למתנדבי אושה!
    שרון שחר, רפי כהן, חסי זית, ליעד זילברמן, ליז יודעים, אופיר קושנירסקי, אורית גלילי, משה דינגוט, עדין סופר, ישי חיבה, דליה פת, ארזה חדד, סיון, דודי שביט וחגית גולדמן.

 

להרחבה צפו בסרטון: סיור וירטואלי בחפית אושה העתיקה: