סיור לאור דמותו של שמואל הנביא – בעקבות תהילים פרק צט

שם כתב: מרדכי לאש - מדריך בוגר במרכז חינוך והסברה שומרון - רשות הטבע והגנים, יעל זילברשטיין וחיליק אברג'ל 09.07.2017

תהילים צט, ו: "משה ואהרון בכהניו, ושמואל בקראי שמו קראים אל ה' והוא יענם"

יהודי מתפלל על קבר שמואל הנביא יהודי מתפלל על קבר שמואל הנביא -צילם דורון ניסים

המדרש מאדיר בעוצמתו של שמואל: "שקול שמואל כמשה ואהרון" (בבלי, ברכות, ל"א ב). הכיצד? משה הוא גדול הנביאים – "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים" (דברים ל"ד י), ושמואל שקול לצירוף של משה ואהרון גם יחד?

מהתבוננות בדמותו של שמואל עולה השילוב הייחודי המחבר שמים וארץ. משה – נותן התורה, מוסר את דבר האלוה אל העם ומבטא את הקו השמימי, אהרון לעומתו "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות…" ( אבות א י"ב).  אהרון מחובר אל רצון העם, הקו הארצי. לא בכדי העגל נעשה בנוכחות אהרון ללא משה.

שמואל בדמותו גילם את שני התפקידים יחד: מחד היה מחובר לרצון האלוהי ללא פשרות ומאידך הביא את רצון העם אל הבורא. העם מעוניין במלך – שמואל מבהיר את הרצון האלוהי, אך לבסוף ממליך מלך כפי שביקשו. שמואל בוכה כל הלילה נגד הדחת שאול, ולבסוף מבשר לו את הרצון האלוהי.

שמואל ידע לחבר שמים (משה) וארץ (אהרון). שמואל התמסר כולו לטובת העם, עליו נאמר: "וחמור מי לקחתי – אפילו חמור משל ציבור לא היה לו" (מדרש הגדול, במדבר, קורח ט"ז יא). שמואל כשופט ראשי היה זכאי ל"רכב צמוד" אולם שמואל לא נהנה משל ציבור במאומה – כולו היה אך ורק נתינה ללא תמורה.

נעפיל אל גן לאומי נבי סמואל – תצפית ייחודית המחברת שמים וארץ, שרידים ארכיאולוגיים בני אלפי שנים, ומעיין קטן שלא מפסיק להשפיע ללא תמורה…

גן לאומי נבי סמואל – צילם דורון ניסים

סיור בגן לאומי נבי סמואל

  • תחבורה ציבורית:  אוטובוס ציבורי מירושלים לגבעת זאב.
  • לבאים ברכב:  מכביש מס' 1 (כביש ירושלים – תל אביב) פניה במחלף מנהרת הארזים לכיוון כביש 9 – רמות, פניה צפונה לשכונה רמות ולאחר מכן נפנה ימינה לנבי סמואל, לפי השילוט.
  • מתי: כל השנה
  • אופי המסלול: נוח
  • דמי כניסה: אין

את הביקור בנבי סמואל נתחיל בתצפית צפונה ממשטחי הסלע מצפון למבנה הקבר (בכניסה לאתר, נפנה ימינה). נבי סמואל חולש על בקעת גבעון הפורייה ששימשה במשך דורות כצומת מרכזי של האזור. כאן, חצתה דרך הרוחב את הבקעה (כביש 443 – כביש 1) ובשולי הבקעה חצתה דרך האורך – כביש 60 – כביש גב ההר. נמשיך ונעלה לתצפית היקפית מגג המבנה. בהסתכלות לצד צפון נוכל להבחין בכביש הגישה לירושלים (כביש 443 וכביש 45) , ביישובים גבעת זאב, ביתוניא, רמאללה ואל בירה. אם נפנה מבטינו לצד מזרח נראה את קלנדיה, אזור התעשייה עטרות, הכפר א-רם ותל אל פול ואת מכשול קו התפר הנקרא גם "גדר ההפרדה".

אחת השאלות המרתקות במקום קשורות להימצאותו של קבר שמואל הנביא
התנ"ך מתאר את קבורת שמואל ברמה ובעירו (שמואל א', כ"ח, ג' ושמואל א' כ"ה א'). הרמה מזוהה עם הכפר א-רם הנמצא כ 7 ק"מ מזרחית לנבי סמואל . השילוב בין הקשר הגיאוגרפי לפרשיות השונות של הרמה, ממצאים ארכיאולוגים ושימוש שם, לא מותיר מקום לספק באשר לזיהוי הרמה המקראית.

לצד זיהוי וודאי ומקובל של הרמה המקראית בכפר א-רם, המסורת המציינת את קברו של שמואל הנביא כאן בנבי סמואל קיימת מהתקופה הביזאנטית. טביעות על ידיות קנקנים ביוונית ובערבית המתייחסים לעובדת קיומו של מנזר מהתקופה "דיר מר סמואל". מאוחר יותר זיהו את המקום הזה כ "הרמה" שבה נקבר שמואל.
אם כן, ישנו קושי בין הארכיאולוגיה המזהה את קברו של שמואל ברמה (א-רם) לבין המסורת המזהה את קברו, כאן בנבי סמואל.

מיכאל דדון, וד"ר איציק מגן (מחופרי האתר), הציעו לראות במקום זה את "המצפה". מדוע דווקא המצפה? שמואל הנביא מתואר כפועל במצפה שהיא אתר התכנסות לעם ומקום קדוש, גם בימי החשמונאים לקראת הקרבות, מתכנסים במצפה. ישנו גם דמיון בשם של המקום ובתצפית הנרחבת ממנו. הממצא הארכיאולוגי תומך בכך, כלומר ישנם שרידים מימי המקרא, השם – מתאים למקום והקשר הגיאוגרפי כפי שמופיע בקרבות החשמונאים מסתדר גם הוא.

מיכאל דדון מציע פתרון לגישור בין הגישה הארכיאולוגית לגישה המסורתית. יש לנבי סמואל קשר לשמואל על אף שלא נקבר כאן. בימי שיבת ציון, המצפה היא עיר מנהלית גדולה ושנים רבות לאחר מכן, הצלבנים הקימו כאן מבצר מרשים עם חפיר ומרכזו בכנסיה המוקדשת ל"הר השמחה" . השמחה על שום שמפה בפעם הראשונה הם צפו על ירושלים מושא מסע הצלב ויעדו.

כבר בכניסה נוכל להבחין בסגנון בניה צלבני – קשתות מצטלבות וחלונות צרים. במפלס הכניסה, ציון הקבר המוסלמי.
נרד אל מרתף הכנסייה לציון היהודי של קבר שמואל. על הפרוכת נבחין בפסוק מספר תהילים "משה ואהרון בכהניו ושמואל בקוראי שמו" .(תהילים צ"ט). פסוק זה ממחיש עד כמה שמואל היה חשוב ומשמעותי בדורו.

המדרש בגמרא (ברכות לא,ב) מתאר את שמואל כשקול למשה ואהרון גם יחד וכך מתוארים מידותיו: רבי יוחנן אמר: זרע ששקול כשני אנשים, ומאן אינון? (מי הם?) – משה ואהרן, שנאמר: "משה ואהרן בכהניו, ושמואל בקוראי שמו" . המדרש בשמות רבה (פרש' טז) מפרט ממידותיו של שמואל: בא וראה מה בין משה לשמואל. משה היה נכנס ובא אצל הקב"ה לשמוע הדיבור, ואצל שמואל היה הקב"ה בא, שנאמר (שמו"א ג,י): "ויבא ה' ויתיצב". למה? – אמר הקב"ה: בדין ובצדקה אני בא עם האדם – משה היה יושב, ומי שהיה לו דין בא אצלו ונידון, שנאמר "וישב משה לשפוט את העם", אבל שמואל היה טורח בכל מדינה ומדינה ושופט, כדי שלא יצטערו לבוא אצלו, שנאמר (שם ז,טז) "והלך מדי שנה בשנה". אמר הקב"ה: משה, שהיה יושב במקום אחד לדון את העם, יבא אצלי לאהל מועד לשמוע הדיבור; אבל שמואל, שהלך אצל ישראל בעיירות ודן אותם, אני הולך ומדבר עימו, לקיים מה שנאמר (משלי ט,ז יא) "פלס ומאזני משפט".

כלומר שמואל הוכר כטורח ומסתובב בין עיירות וכפרים ודן את האנשים במקומם בשונה ממשה שהעם בא אליו.

נמשיך את הביקור באתר בתצפית מגג המבנה אליה נגיע מהכניסה המרכזית למבנה. נעלה במדרגות לגג ונצפה מנבי סמואל לכל סביבותיו: הרי יהודה, ירושלים, שפלת יהודה וארץ בנימין. מומלץ לבקר גם במעיין חנה, הנמצא למרגלות המבנה בצדו הצפוני ובשביל הסובב את המבנה ובו ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים ופינות חמד נעימות לישיבה מול הנוף עוצר הנשימה.

בשיתוף פעולה עם אתר 929