ערבים, יהודים וחרושת האבן במגדל צדק בתקופת המנדט

שם כתב: ד"ר אבי ששון, המכללה האקדמית אשקלון 09.09.2019

במהלך תקופת המנדט הבריטי פעלו במגדל צדק, לצד יזמים ערביים, קבוצות שונות של יזמים יהודיים שהביאו את מפעלי האבן והסיד להישגים שארץ-ישראל לא הכירה בעבר. עשרות מחצבות וכבשני סיד של יהודים נפתחו באזור ולעיתים תוך שיתוף כלכלי עם יזמים ערביים ושיתוף פועלים מהכפר הסמוך.

מבט ממערב למזרח לכיוון הכבשנים מדרום למגדל צדק, כנראה שנות החמישים מבט ממערב למזרח לכיוון הכבשנים מדרום למגדל צדק, כנראה שנות החמישים (פאיאנס 1984, 30)

איתורו של הכפר מגדל צדק על קו סלעי הגיר היורדים מהדום ההר לעבר מישור החוף הקנו לו מעמד אסטרטגי במרוצת הדורות, ומעמד בכיר בחרושת האבן בארץ-ישראל במשך כל התקופות. אבן לבנייה וסיד שהופק מאבני הגיר באזור, היה צורך משותף הן להתיישבות באזור הדום ההר והן ליישובי מישור החוף המרוחקים מערבה ממנו. מן המחקר הארכיאולוגי ניתן ללמוד כי יישובים רבים באזור "הוציאו לחם מן הארץ" והתפרנסו בכבוד מענף  האבן.

כמו בעת העתיקה גם בעת החדשה היה אזור מגדל צדק מוקד מרכזי בענף האבן שענה בעיקר על צרכי ההתיישבות והבנייה במישור החוף. יזמים יהודיים וקבוצות עבודה והתיישבות שזיהו את סגולותיו של האזור והפוטנציאל הכלכלי הטמון בו, ביקשו להשתלב בענף זה על בסיס התשתית הערבית, לשכללה ולפתחה.

במהלך תקופת המנדט הבריטי פעלו במגדל צדק, לצד יזמים ערביים, קבוצות שונות של יזמים יהודיים שהביאו את מפעלי האבן והסיד להישגים שארץ-ישראל לא הכירה בעבר. עשרות מחצבות וכבשני סיד של יהודים נפתחו באזור ולעיתים תוך שיתוף כלכלי עם יזמים ערביים ושיתוף פועלים מהכפר הסמוך.

ההישג הטכנולוגי הגדול ביותר שהושג במגדל צדק הוא כבשן הסיד המודרני שהוקם באתר, והתנוסס לגובה של כ-32 מ', הגבוה ביותר במזרח התיכון אותה עת.

החזון הכלכלי פעל במקביל לחזון החברתי בקרב היזמים היהודים. קבוצות הפועלים וכן מוסדות ההנהגה הציונית הבינו כי על מנת להגיע למיצוי בענף זה יש לפעול בו בקומונות שתתיישבנה ותעבודנה באתר עצמו. כך הוקמה לראשונה בשנות העשרים צורת התיישבות חדשה בארץ-ישראל "כפר חוצבים". קשיי הפרנסה, ההתיישבות והביטחון, הביאו לפעילות קצרה יחסית, של קבוצות אלה באתר עצמו.

צרכי הביטחון של המפעלים שפעלו באתר, הביאו להתפתחותה של נוטרות ושמירה על המקום, שמהר מאוד הפך להיות אחד ממוקדי האימונים המרכזיים של היחידות העבריות. סמליותו ומעמדו של מגדל צדק נשמרה לאורך שנות המדינה ובמידה רבה עד היום, הגם שמפעלי האבן והסיד נדדו ממנו הלאה.

סקרים ומחקרים שונים שערכנו בשטח הגן הלאומי מגדל צדק, על שרידי חרושת האבן שבו, מביאים אותנו למסקנות מרחביות ועדתיות של חרושת האבן, בעיקר על-פי התפרוסת הגאוגרפית שלהם ועל-פי מאפייניהם הטכנולוגיים. ממצאים אלה ואחרים יוצגו בכנס.

מפת אתרי הכבשנים והמחצבות בבעלות יהודית במגדל צדק
– שרטוט טל קציר
חתך (מימין) וחזית (משמאל) של כבשן משוכלל במגדל צדק (שרטוט: טניה סלוצקי גורנשטיין, באדיבות רט"ג)