פניו של ישוע התגלו בשבטה

הציור התגלה על ידי ד"ר אמה מעיין-פנר מהחוג לתולדות האמנות וד"ר רוית לין מהמגמה לשימור בחוג לארכיאולוגיה תוך כדי סקר ותיעוד מקיף של מבני הציבור והכנסיות בחורבות שבטה, המתוארכים לתקופה הביזנטית (מאות 7-5 לסה"נ).

הכנסייה בה נמצאו ציורי הקיר העתיקים נחשפה כבר בחפירות משלחת קולט, אך ציורי הקיר חמקו מעיני החוקרים והמבקרים הרבים הפוקדים את האתר. הסצנה הנוצרית עם פניו של ישוע התגלתה בחלקה העליון של הגומחה (אפסיס) מעל מבנה הטבילה (בפטיסטריום) שלצד הכנסייה הצפונית בשבטה. "מצב השימור של הציור גרוע ורק שרידים מעטים של צבע נותרו, עובדה שהקשתה על איתור וזיהוי פרטי הציור", מסבירה ד"ר לין. על אף מצב ההשתמרות של הציור, התבוננות קפדנית בשרידיו וניתוח הקווים וכתמי הצבע אפשרו, יחד עם ד"ר מעיין-פנר, אפשר לזהות תווי פנים של דמות צעירה בעלת שיער קצר ומתולתל ועיניים גדולות. משמאלה ניתן לזהות שרידים של דמות נוספת גדולת ממדים ובעלת הילה. שרידי הצבע באפסיס מצביעים על כך ששתי הדמויות הללו היו חלק מסצנה רחבה יותר, שככל הנראה כללה דמויות נוספות.
מיקומה של הסצנה – מעל אגן טבילה בצורת צלב – מציע ששתי הדמויות שייכות לסצנת טבילתו של ישוע. "על אף שסצנות טבילה היו פופולריות מאוד בתקופת הנצרות המוקדמת, זו שבשבטה מהווה דוגמה יחידנית שהתגלתה עד כה בארץ. גילוי הציור תורם תרומה משמעותית להבנת האמנות הנוצרית הקדומה שהתפתחה באזורנו אך לא שרדה ברבות השנים", מסבירה ד"ר מעיין-פנר. הגילוי של סצנת הטבילה יחד עם פניו של ישוע פורסמו בכתב העת היוקרתי "אנטיקוויטי" (כרך 92/364; https://doi.org/10.15184/aqy.2018.150).

ציור הקיר עם פניו של ישוע הנער, מהכנסייה הצפונית, מצטרף לציור נוסף, סצנת ההשתנות (הטרנספיגורציה של ישוע) שנמצא על קיר האפסיס בכנסייה הדרומית. ציור זה תועד ונחקר בכלים מתקדמים מוקדם יותר השנה. תוצאות המחקר הזה זכו אף הן לתשומת לב מדעית משמעותית ופורסמו בכתב העת היוקרתי PLoS One. מאמר נוסף שחיברה ד"ר מעין-פנר ופורסם בכתב עת המתמחה באמנות ביזנטית (Zograf) הציג בהרחבה את הקונטקסט של הממצא בהשוואה למקבילות נוספות בעולם.

גילוי ציורי הקיר העתיקים בשבטה מצטרף לממצאים נוספים שנאספו בשנים האחרונות בפרויקט החפירות המתבצע על ידי חוקרי אוניברסיטת חיפה באתר. הממצא הרב שהתגלה בפרויקט מאיר באור חדש את הנסיבות שהביאו לעלייתה וקריסתה של החברה הביזנטית במהלך המאות החמישית עד השביעית לסה"נ. תוצאות ראשוניות של המחקר, שנמצא עדיין בשיאו, מספקות בפעם הראשונה מידע ארכיאולוגי אמין לתהליך הפרחת השממה והשגשוג של החברה החקלאית-נוצרית בנגב, תהליך יישובי שהגיע לשיאו לפני כ-1,500 שנים. התוצאות גם משרטטות בקווים ברורים יותר את הכוחות המרכזיים שהובילו לקריסה היישובית בנגב ולמועד נטישתה של שבטה.

הפרויקט נערך במימון הקרן האירופית למחקר והקרן הלאומית למדע (פרטים נוספים על הפרויקט והשותפים בו ניתן למצוא באתר הפרויקט /http://negevbyz.haifa.ac.il/index.php/en

הפרויקט לחקר ציורי הקיר בגן לאומי שבטה שנערך במסגרתו, מתבצע זו השנה השנייה, וקיומו מתאפשר תודות לתמיכתם ועזרתם של רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים הלאומיים.

בהמשך, בכוונת החוקרים, ד"ר רוית לין, ראש מגמת השימור, וד"ר אמה מעיין-פנר מהחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה, ד"ר יותם טפר ופרופ' גיא בר-עוז לבצע מחקר אינטר-דיסציפלינרי, במסגרתו יילמדו וייחקרו פרטיו של הציור על מנת להבטיח את שימורו בעתיד. בנוסף לחקר תוכניתו האיקונוגרפית, ייבחנו במחקר גם החומרים והטכניקות שהיו בשימוש בסצנות שהתגלו, בניסיון לקבוע את התנאים האופטימליים לשמירה על השרידים הביזנטיים, הנדירים, החשובים והרגישים שהשתמרו על קירות האבן בכנסיות שבשבטה.