ציורי קיר מימי הורדוס שוחזרו והושבו למצדה

זה שני עשורים שהפרסקאות שקישטו את בית המפקד, וילה מספר שמונה במצדה, היו מאופסנים במחסן הגן הלאומי מצדה. השבוע, לאחר חודש של עבודה, צוות שימור בראשות פרופסור מאוריציו טגליאפטרה מאוניברסיטת ורונה באיטליה ועובדים של רשות הטבע והגנים החזירו את הציורים לקירות וסיימו שחזור של חדר נוסף מהמצודה העתיקה באתר.

אודות הציורים

הציורים התגלו בזמן חפירות יגאל ידין בשנות השישים, הודבקו על משטחים חדשים והוחזרו במצבם המקורי לקירות. אלא שעם השנים, בשל פגעי האקלים, ריכוז המלחים הגבוה באוויר וכן ונדליזם מצד מבקרים באתר, הוחלט להסיר אותם מהקירות. המבנה היה נטול גג, דבר שהקשה על שימור הציורים, והוחלט שעד עד אשר תיבנה תקרה שתאפשר תחזוקה ראויה, מוטב שיישמרו בכספת.
לאחרונה, אחרי שיפוץ שביצעה רשות הטבע והגנים בזכות תרומה של משפחה יהודית מארצות הברית לכבוד הגיעו של אחד מילדיה למצוות, הסתיימו השיפוצים והחל השימור.
"הפרסקאות הם מתקופת הורדוס", מסביר פרופ' טגליאפטרה. "מדובר בסגנון מוכר, שבו אין עדיין איורים של אנשים ואין פרספקטיבה אלא ציורים גיאומטריים".
הפרסקאות נחשבים לסטנדרטיים, הן בטכניקה, בצבעים ובחומרים שהשתמשו בהם. לדברי טגליאפטרה, הפרסקאות מוכיחים כי לא מדובר בחדר פשוט, אלא מקום מגורים למפקדים, אשר השתייכו למעגל הקרוב ביותר של הורדוס והיו אמונים בין היתר על בטחונו – לכן חדרם היה קרוב יותר לארמון הצפוני.
בחודש העבודה החליף טגליאפטרה את החליפה שהוא נוהג להופיע עמה לאוניברסיטה במכנסיים קצרים וסנדלים, בהתאם למזג האוויר על הפסגה הגבוהה. בשל גילו המבוגר (70) ומצב בריאותי לא יציב, חששו בני משפחתו באיטליה מהשהות בתנאים הלא פשוטים של מצדה.
אך טגליאפטרה אמר כי לאחר שבשנת 2003 הוביל את השימור של חדר אחר במצודה, חש צורך לשוב ארצה ולעבוד על הפרסקאות. אלא שעבודתו הפעם לא מסתכמת בעלייתם המחודשת לקיר, אם כי בהנחלת שיטות התחזוק שלהם לצוות הישראלי. העבודה על אחד מהציורים למשל ארכה יותר משמונה שעות: הדגשה של נקודות הפיגמנטציה במכחולים ומברשות בטיח שהוכן מסיד בור ועורבב בחול כדי לשמור על השימוש בחומרים טבעיים ככל האפשר.
לרגל הפרויקט, פתח צוות העובדים באתר עמוד פייסבוק שבו עודכנו הגולשים מדי יום על ההתקדמות בעבודות עד להשלמת מבצע ההצלה. בכל יום עלו לדף תמונות עם הסברים על התהליכים השונים. השימוש במדיה החברתית משך לפרויקט גולשים מרחבי העולם.
צעירים ישראלים, מרביתם סטודנטים לארכיאולוגיה, עלו למצדה וקיבלו מהצוות שיעורים ספונטניים בתחום התמחותם. "זה לא הזמן להיות סגורים", אמר טגליאפטרה. "הידע צריך להיות מופץ. זה חלק מהעבודה שלי פה – לא רק לשמר, אלא גם ללמד".

עיקרון השימור

אשר הצוות פעל לפיו היה השבת החדר למצב שבו נמצא בעת חפירות יגאל ידין בשנות השישים. "השתמשנו בתמונות שצולמו אז כדי לראות איך להציב את הפרסקאות באופן מדויק", אמרה איזבלה סגואס, חברת צוות מאיטליה. "זוהי עבודה ייחודית כיוון שאנחנו לא מוסיפים דברים חדשים אלא רק משמרים מה שהיה. אם ידוע לנו שבמקום מסוים לא היה טיח, לא נוסיף לו".

"הדבר המהותי ביותר הוא להבין את חשיבותו של התחזוק"

מסביר טגליאפטרה. "אין כל ערך בהבאת צוות שימור מדי עשור, לכן לימדנו את צוות מצדה את כל השיטות והכשרנו אותו עם כל הידע שיש לנו. כמו מכונית, אם לא מחליפים שמן ומים היא תיהרס – לא משנה כמה משקיעים בה. אבל אם מדי חודש משקיעים בה ומתחזקים אותה קצת, היא תישמר. כך גם הפרסקאות".
שירלי סיידלר – הארץ