צפרדעים - הסכת ארצישראלי מצוי

שיחה עם האקולוג דותן רותם

צפרדע נחלים.jpg צפרדע נחלים, צילם דותן רותם

אתם מכירים את החמולות הגדולות האלה עם מלא דודים ובני דודים ומשפחה ואנשים מפה ומשם שאתה אפילו לא מכיר? אז צפרדעים, הן גדולות, הן קטנות, הן כתומות, צהובות, ירוקות ואפילו סגולות הן נמצאות בכל העולם מיערות הגשם בג'ונגלים הנידחים ועד מדבריות שכוחות אל. ואנחנו פה היום כדי לדבר על הדו-חי המרתק הזה, הצפרדע ונמצא איתנו דותן רותם אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים

 להאזנה להסכת – לחצו כאן 

 

  תמליל ההסכת:

מה חווית הילדות שאתה זוכר בקשר לצפרדעים?

מזאת אומרת? נישקתי והפכתי ל…

הפכת לנסיך, טוב קורה לכולנו. טוב, אנחנו תכף נצלול לעולם המרתק והמופלא של הצפרדעים ולסיפור שלהם ולאיומים שלהם ועל איפה הן נמצאות היום. אבל לפני כן בו נדבר רגע באופן שטחי לגמרי על איזה צפרדעים אנחנו רואים היום ואיך הן נראות ואיך נזהה אותן?

בישראל יש חמישה מינים שיכולים להזכיר לנו צפרדע או נקראים צפרדע שבתוכן יש גם קרפדות אבל ככלל, העולם הזה לא בדיוק מבחין בין צפרדע לקרפדה למרות שאנחנו נעמוד על ההבדלים בין שניהם בעוד רגע אבל קוראים לזה חסרי זנב. בתוך עולם הדו חיים יש לנו בעלי זנב וחסרי זנב ועוד מחלקה אחת שלא קיימת בארץ, אבל למשל סלמנדרה שאולי מוכרת לאנשים, שזה כמו לטאה בצבעי שחור צהוב שהולכת מאוד לאט היא בעלת זנב כמובן לעומת צפרדים וקרפדות ואילנית שהם חסרי זנב. 'יצור שנגמר בפתאומיות' כמו שאמרו לי פעם.

יפה, הגדרה מעניינת.

כן, עכשיו, הצפרדע אצלנו היא צפרדע נחלית, זו שאנחנו קוראים לה צפרדע, היא ירקרקה, לרוב יש לה איזה שהוא פס בהיר שהולך מהראש עד הגב עצמו וארבע רגליים עם קרומי שחייה ביניהם. מאחר והצפרדע היא מין שנמצא כמעט כל הזמן במים אז קרומי השחייה ברגליים הן משלימות עד קצות האצבעות.

מה הגודל שלה בערך?

הגודל שלה הוא כמה סנטימטרים, חמישה, שישה סנטימטר.

אתה יודע דותן, שקראתי שיש מין של שנקרא צפרדע גוליית שיכולה להגיע לשלושה קילוגרם

אכן, יש מינים רבים,  זה עולם מטורף בגיוון והצפרדעים האלה של צפרדע גוליית הם אפילו מין פולשים באזורים מסוימים בעולם. וככאלו של שלושה קילו, אולי הגדולים שבהם אבל זה לא משנה, זה הסדר גודל הם פשוט אוכלים ציפורים ואוכלים ביצים של יצורים אחרים וטורפים לפעמים גם דו חיים אחרים. והם פשוט משתלטים, הם הבריון של השכונה והם לא משאירים שום דבר מסביבם. זה מין בעייתי מאוד מבחינת ההתפשטות שלו באזורים מסוימים.

אבל הגיוון הבאמת מיוחד הזה בתור המין שנקרא צפרדעים הוא מטורף כי לעומת צפרדע גליית יש צפרדע קטנה קטנה קטנה שנמצאה ביערות פפואה גינאה שהגודל שלה הוא פחות מסנטימטר, הייתי מאוד רוצה לקרוא לה צפרדע דוד אבל לא שאלו אותי. אבל אני מבינה שיש פה באמת מנעד ממש עצום של מופעים של צפרדעים

כן, בעיקר האזורים הטרופיים בכלל הם אזורים מאוד מאוד מגוונים ולכן שם אנחנו מקבלים גם מנעד גדול מאוד של גודל וגם של צבע ובעיקר של קולות. זאת אומרת, צריך לחשוב על הקקפוניה המטורפת הזאת שבתוך אותו יער יש לך עשרים או שלושים מיני צפרדעים או דו-חיים שמקרקרים או עושים את הרעש, ואתה עדיין צריך להקשיב ולהימשך לבן הזוג שלך, באיזה שהוא דיסקוטק אדיר שמישהו צועק לך תביא לי בירה. ואתה מזהה אותו וגם מביא לו בירה ואת הסוג שהוא אוהב

לחלוטין מדהים. אז תכף נדבר גם על הקולות שהם מפיקים וגם על המינים המקומיים, אבל אני רוצה לדבר על עוד איזה פרט אקזוטי ברשותך, יש גם צפרדעים רעילות.

למעשה, כולן. מאחר שזה יצור שהוא קצת מגושם, למרות שהן קופצות ושוחות והכל בסופו של דבר הם יצור קצת מגושם בתנועה. אז אחת הדרכים להגן על עצמן זה הרעילות. וזה רעילות שהיא קיימת על העור החיצוני בהקשר הזה אולי הקרפדה בישראל שהיא נקרא לזה אחת ליד הצפרדע, היא הרבה יותר רעילה, יש לה בלוטות רעל על כל הגוף והן בולטות ממש כבליטות שזה אחד ההבדלים שהיא אפורה יותר עם בליטות כאלה על הגב לעומת צפרדע שהיא חלקה, אבל גם לצפרדעים יש איזשהי רעילות על הגוף. ושוב באיזורים הטרופיים, עם כל הגיוון והמיוחדות שלו הוא משתק אותו במקום.

תגיד, זה יכול להיות מסוכן גם לבני אדם?

כן.

גם בתוך גבולות הארץ?

בתוך הארץ זה פחות, אבל שוב- אני לא ממליץ לאף אחד להתחיל ללקק קרפדות. זה לא נעים בפה ובריאות אבל זה בהחלט לא משהו שלהבנתי מסכן

כי אתה יודע יש אנשים שמעדיפים צפרדע על הצלחת שלהם, אבל לא נדבר על זה כרגע. כן נדבר על הווקאליות שלהם, מדובר בבעל חיים באמת שיש לו מנעד רחב מאוד של קרקורים וקולות וצלילים. תסביר לנו איך זה עובד המנגנון הזה.

אז המנעד הוא שאנחנו מסתכלים על כל הקבוצה של הצפרדעים. אבל בתוך אותו מין הקול הוא מאוד ספציפי למין והוא באמת נועד למשוך את הנקבות על ידי הזכרים. לזכרים יש בעצם כמו אנחנו קוראים לזה "מהודים" שזה חלקים כמו עור שנמתח בזמן שהם מנפחים אותו באוויר

כמו בתי תהודה כאלה

לחלוטין, ואז הוא מייצר בעצם קול חלש יחסית אבל בתי התהודה האלה מגבילים את הכל בצורה משמעותית מאוד. והצפרדע נחלים, במקרה הזה מי שיושב ליד נחל בגולן או בכל מקום אחר יכול לראות את השניים שמתנפחים, יש כאלה עם אחד אבל זה המקור לקולות שהם משמיעים.

אז דיברת על קרקורים שהם לצורך חיזור, אילו עוד פונקציות ממלאים הקרקורים האלה, של הצפרדעים?

הקרקורים הם כמעט אך ורק בשביל תקשורת של חיזור, למרות שאפשר להבחין בזה שאתה מתקרב למקום שיש בו צפרדים לפעמים שומעים איזה קוואק קצר כזה, שיכול להיות שהוא קוואק לאזהרה לאחרים של תראו מישהו מתקרב אלינו. אבל רוב התקשורת היא ברמה הזאת.

הזכרת קודם את הקרפדה ויש הצפרדע אז אולי על מנת לעשות סדר הדיוטות כמוני, תגיד לי מה ההבדל בין צפרדע לקרפדה, בין הסוגים האלה?

אז קרפדות בעצם חיות די רחוק ממקורות מים ברוב המקרים, הם מתרבות בחורף ומבחינת המראה שלהן הן יותר אפורות וכמו שאמרתי הגב הוא יותר גבשושי בגלל הבליטות שיש להן. אם מחזיקים אחת או מסתכלים על אחת אפשר לראות שקרומי השחייה שלהן לעומת הצפרדע הם רק על חצי מאורך האצבעות שלהן. ויש להן יכולת להתחפר. קרפדות או מין מסוים מאוד מיוחד שיש בארץ שנקרא חפרית מתחפרות בקרקע ונכנסות לסדקים ובצורה הזאת הן מעבירות את התקופות היבשות באזורים קצת יותר לחים וקרים מתחת לאדמה.

הבנתי שהצפרדעים מעדיפות קור ומים בחושך. מדובר ביצור לילי, יצור יום?

החושך אולי נכון לסלמנדרות שהן יותר פעילות אבל בסה"כ צפרדעים הן פעילות גם ביום במקווי המים השונים, קרפדות הן באמת יותר פעילות לילה, אבל בכלל התזוזה ללילה היא בגלל הלחות היותר גבוהה, ההגנה היחסית שיש כשחשוך, אם אתה לא במקווה מים ורוצה להגיע למקווה בשביל להתרבות אתה צריך לעבור מרחק מסוים של לפעמים של מאות מטרים, של כמה ימים ואתה תהיה מאוד חשוף אם תעשה את זה במהלך היום.

ספר לנו קצת על מחזור החיים של הצפרדע ככה, איך היא מתחילה? איך זה משתנה? מדובר בבעל חיים מרתק.

לחלוטין, אז קודם כל מבחינת האבולציה זה כנראה היצורים שהצליחו לעלות מהים ליבשה. אם בעבר היו החיים התפתחו באוקיינוסים ובים ואחרכך התחילו לעלות לאט לאט ליבשה אז הם מהווים את יצור הביניים הזה שאת הרבייה שלו הוא עושה במים ואת רוב החיים הבוגרים הוא עושה ביבשה. לכן הוא נקרא דו-חי. להבדיל למשל מתנין שהנה, גם תנין הוא במים וביבשה עדיין תנין יכול לחיות במים הוא מתרבה ביבשה והוא זוחל. לעומת זאת דו חי השלב הצעיר שלו יהיה במים, זאת אומרת שאותה הקרפדה, צפרדע, סלמנדרה יגיעו למקווה מים ישריצו אם זאת סלמנדרה או יטילו אם אלו צפרדעים וקרפדות. הראשנים יתפתחו במים וברגע שישתנו תנאים מסוימים בבית הגידול המימי כמו התייבשות או המלחה שלו כתוצאה מהתייבשות הם יעברו גלגול. כלומר מראשן שיכול להיות רק במים וליזון רק מיצורים קטנים ומאצות הם יפתחו רגליים, במקרה הזה גם זנב שיעלם אחר-כך ושמקווה המים מתייבש לחלוטין הם עוזבים את מקווה המים ועוברים לחיים יבשתיים ומשנים את הדיאטה, עוברים לטרוף.

אם הגענו לאוכל, אולי כדי שנדבר על זה, ממה ניזונת הצפרדע?

הצפרדע ניזונה מחרקים, יתושים, זבובים, פרוקי רגליים אחרים. דברים קטנים ממנה בואו נאמר ככה, אבל בהחלט טורף, לא אוכלת ירקות.

קטנה אבל יודעת לדאוג לעצמה.. אבל יחד עם זאת אני מבינה שעדיין יש איומים על צפרדעים ולמעשה אפשר לומר היום שאנחנו חוששים למין בסכנת הכחדה, זה נכון ביחס לצפרדעים?

זה נכון לכל עולם הדו-חיים, נכון שאנחנו רואים הרבה אילניות, אותן צפרדעים קטנות שלפעמים מטפסות על העצים או העציצים שלנו בבית ומקרקרות יפה בערבים. אבל בסה"כ הקבוצות האלה שתלויות במקווי מים טבעיים הם בבעיה גדולה. בין אם בגלל התייבשות של חלק מהנחלים, בין אם בגלל זיהום של הנחל עצמו ואם בגלל שיש פיתוח. אז אם דיברנו על קרקורים למשל יש מחקרים בעולם שמראים שיש היום מחסומי רעש זאת אומרת אם עובר כביש בין שני חלקי גידול ובלילה הן מקרקרות הצד השני לא שומע אותו ויכול להיות שנקבות לא יגיעו לזכרים.

זו בעיה מסוג חדש לגמרי

היא נוצרת עם התפתחות הטכנולוגיה והאיטנסיביות שלנו אבל היא בהחלט קיימת כבר הרבה מאוד שנים.

אנחנו חושבים פשוט שהמגבלה שיוצרים הכבשים והאזורים האורבניים, העירוניים מונעים מבעלי חיים להגיע לשני אבל אתה מדבר על הרבה קודם, שהם לא יכולים לשמוע אחד את השני.

נכון, יש פה בעיה של מחסום שמיעה

סליחה על השאלה הלא כל-כך מנומסת, אבל למה אכפת לנו שיהרגו צפרדעים? זאת אומרת, מדובר בחיה שנתפסת אולי קצת סתמית. אתה יודע כאילו מין דבר קטן מקרקר לא איזה מין כמו ברדלס שאתה חושב עליו כחיה מפוארת

אז בואי נראה את זה מבחינה ציבורית, לא יהיו לנו נסיכים ונסיכות שזה דבר משמעותי. אבל מבחינת אקולוגיה או פרמידה של מזון. אנחנו לרוב מראים את היצורים השונים בתוך איזה מכלול שלם ולא רק הוא בפני עצמו. כמובן שלכל ברואי העולם יש זכות קיום בפני עצמם אבל הם גם בתוף מארגי מזון. אז הצפרדעים טורפות למשל יתושים אז הן בהחלט יכולות להפחית לנו נזקים או תחושת אי נוחות באיזורים שיש כבר מקווי מים או הצטברות שיש הם כבר מים אז הו טורפות כמות עצומה של יתושים. מצד שני הן גם מהוות מזון ליצורים אחרים, כדי שאנחנו נראה עיט בשמים, או בז או יצור אחר שהוא יותר קרוב אלינו ואנחנו רוצים לשמור עליו הוא עדיין צריך ליזון ממקורות מזון אחרים.

אמרת את המילה עיט, עולה לי לראש עיט צפרדעים שהוא ממש מתבסס על המשפחה הזאת.

כן, אנחנו על שמות בעברית אולי נעשה תכנית אחרת איך הגיעו לכל מיני שמות אבל אלו בהחלט עיטים שביחס לגודל העצום שלהם הם ניזונים על לא מעט דו-חיים באזורים שהם נמצאים בהם בתקופת הרבייה שלהם.

טוב אז אתה מדבר עכשיו בעצם על איזה שהיא בעיה שכוללת ייבוש בתי הגידול של הצפרדעים, זה נראה לנו כמו סתם שלולית אבל זה למעשה מקווה מים שמקיים מארג חיים שלם.

אכן, אז בואי נעשה עוד הפרדה קטנה. צפרדעים הם יצורים שהרבה פעמים – הן יכולות להגיע גם לשלוליות אבל העונתיות שלהן מכתיבה שהן יהיו במקווי מים קבועים. זאת אומרת הן צריכות את הנחלים הזורמים, את האגמים, זאת אומרת את המקומות שיש בהן מים כל השנה. הרבייה שלהן היא גם בקיץ. לעומת זאת, הקרפדות, הסלמנדרות, הטריטונים לפעמים, הם נכנסים לאותם בתי גידול עונתיים, שזה בריכות החורף שאם היא מתפקדת כמו שצריך לרוב בקיץ היא יבשה אז היא פחות זמינה לצפרדע, לכן צפרדעים אנחנו נמצא יותר בנחלים זורמים וקרפדות ואחרים במקווי מים עונתיים. שברגע שהם מתייבשים נוצרת בעיה לכל האוכלוסיה אבל ההתייבשות של בריכות חורף היא טבעית, במקרה הזה זה בדיוק הסיגנל שאומר לאותו ראשן, אתה הולך להתייבש פה תוך שבועיים שלושה כדי שתעשה את הגלגול הזה ותהפוך ליצור שהוא יבשתי עכשיו, במקום יצור עם זימים תהפוך ליצור שנושם עם ריאות.

תגיד, השינויים העירוניים, פיתוח וזה הוא משפיע על המין גם מבחינת התהליכים שהוא עובר? זאת אומרת אנחנו יכולים להשפיע על צפרדעים למשל להתפתח יותר מהר או להתפתח באיזורים אחרים?

אנחנו יכולים. שוב, זה מאוד מוגבל, באופן טבעי, למשל עם שינוי באקלים שאנחנו חווים בשנים האחרונות לפעמים יש יצורים אלה שמשריצים או מטילים לתוך בריכות עונתיות אבל אם בין נובמבר לסוף ינואר כמעט לא יורד גשם אותם ביצים ימותו. ולכן יש ולכן גם במקרה הזה יש איזה שהוא גבול עד כמה אפשר להאיץ את הגידול הזה, עדיין היצור צריך פרק זמן מספק על מנת לעבור את הגלגול עצמו. לכן אנחנו צורכים את המים או מייבשים או שהגשמים עכשיו יהיו בפרקי זמן נפרדים, ארוכים מדי אז בהחלט יש גם סכנה כזאת לפגיעה במינים האלה.

דותן תגיד, בתור אקולוג, איזו עובדה מעניינת ומפתיע ממש נגלתה אלייך בקשר לצפרדעים?

מה שהפתיע אותנו שעשינו לעצמנו בריכה קטנה ליד הבית ויש לנו צפרדעים מקרקרות עכשיו ליד הבית ואין לנו מושג מאיפה הן הגיעו. כי אין לנו נחלים זורמים באזור שלנו, במקום כזה. אבל אז קראנו שהיצורים הקטנים האלה לפעמים עוברים מרחקים עצומים מהמקווה מים בעיקר שהם צעירים בחיפוש אחרי מקווי מים אחרים.

אתה אומר שהם פשוט עשו מסע והגיעו לשלולית ליד הבית שלך שאתה חפרת?

כן, ואין לנו… אנחנו לא יודעים לנכס את זה למקווה מים כי הכי קרוב זה הים התיכון ושם לא בדיוק…

כנראה שצפרדעים ממש ממש אוהבות אותך כי רואים שאתה אוהב אותן. אני רוצה להודות לך על השיחה המרתקת הזאת. דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים

תודה רבה.