קום והתהלך בארץ - סדרת סיורי תנ"ך

הסיור בתל חצור מזמן הצצה אל עברה של העיר חצור ומקיף כמה מתחמים: מ"שער שלמה" בעל ששת החדרים נלך לארמון הטקסי הכנעני, ששימש את מלכי חצור במאות ה-13-14 לפנה"ס, ומשם למפעל המים הייחודי, שנבנה ככל הנראה בימיו של המלך אחאב. נסיים במגדל התצפית שנבנה כדי להבחין בהתקדמותו של צבא אשור אל העיר – הצבא שהחריב אותה בסופו של דבר.

לאחר הסיור ניתן לבקר במוזיאון בכניסה לקיבוץ איילת השחר הסמוך, המציג ממצאים רבים ומרתקים מהתל.

בחי-בר אפשר לפגוש את היחמור הפרסי ואת אייל הכרמל ולשמוע את סיפור השבתם לטבע, ואפשר לראות גם את הנשר המקראי ולשמוע על אישוש אוכלוסייתו.

תל יזרעאל מזוהה עם ארמון החורף של מלכי בני עומרי. כאן התרחש הסיפור המקראי על המלך אחאב שחמד את כרם נבות היזרעאלי (מלכים א כ"א). ממצפור הנוף בתל יזרעאל יוצא שביל באורך כ-1 ק"מ לחורשת אקליפטוס ולעין יזרעאל – מעיין שכבה הנובע לרגלי הגלבוע ומימיו מתנקזים אל בריכה יפה. המקום מזוהה עם "עין אשר ביזרעאל" – מקום מושבו של צבא שאול המלך במלחמתו האחרונה (שמואל א כ"ט, א).

לסיום נטפס על הגלבוע. ממרומי כתף שאול נפרסת תצפית מרהיבה ביופייה על עמק חרוד וסביבותיו ועל הגליל ורכס הגלעד. כאן נספר על הקרב האחרון של שאול המלך.

נתחיל בביקור בחורבת קיאפה, שנחשפה לפני כמה שנים. החורבה מזוהה עם תקופת המלך דוד, וממצאיה הייחודיים שופכים אור על החיים בתקופה זו. נחנה למרגלות חורבת קיאפה ונטפס לראש החורבה. מכאן נצפה על עמק האלה – זירת הקרבות בין דוד לגוליית – ועל שוכה ועזקה המוזכרות בקרב. נשמע מדוע מכונה היישוב המקראי גם שעריים, וכיצד הסיקו החוקרים שזוהי עיר מתקופתו של המלך דוד. כמו כן נשמע על ממצאים ייחודיים מתקופה זו, כמו הכתובת העברית הקדומה שנכתבה על חרס.

משם נמשיך בנסיעה לתל שוכה. התל מעניק נקודת מבט גיאוגרפית שונה במקצת על האזור שבו התארגנו כוחות הפלישתים לקרב נגד צבא שאול, וגם בונוס: פריחה יפה של תורמוסים, הצפויה בעונה זו של השנה.

המעיין נובע אל בריכת סלע טבעית וספיקתו (כ-1,500 מ"ק מים ביממה) יוצרת פלג קטן. המעיין שימש בעת העתיקה מקור מים חשוב של יריחו. בתקופה החשמונאית יצאה ממנו אמת מים, ובתקופה המוסלמית הקדומה נבנתה עליה אמה נוספת. ממזרח למעיין התגלו שרידי אמות גם מהתקופה הביזנטית ואף שרידים של טחנת קמח.

מכאן נצא למסע בין נקיקי הסלע בנתיבותיו של ירמיהו. בדרך ננסה לדמיין אותו רועה את צאנו בנאת המדבר שוקקת החיים, וננסה לדמיין גם את אליהו הנביא שותה ממי הנחל ואוכל מפי העורבים בבריחתו מפני המלך אחאב.

בהרודיון קרא המלך הורדוס תיגר על איתני הטבע. במאה הראשונה לפנה"ס יצר הבנאי הגדול את אחד המבנים הנועזים ביותר בעולם הקדום. כאן, על פסגת ההר בגבול מדבר יהודה, באתר שלימים ביקש להיקבר בו, הוא בנה ארמון קיץ ולמרגלותיו פלא אדריכלי המעורר השתאות גם בימינו.
בסיור נטפס למרומי ארמון המבצר הרודיון לתצפית מרהיבה על סְפַר המדבר ועל סביבת שדות בית לחם ותקוע. לאחר מכן נצא לטיול מדברי בשמורת נחל תקוע בעקבות הנשים והסיפורים.

ערד הייתה עיר כנענית גדולה ומבוצרת, והיא ידועה מספר במדבר כ"א, א-ב: וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. בסיור נעבור בבתי ארבעת המרחבים, המאפיינים את העיר הכנענית, נראה את באר המים של העיר ואת מבני הפולחן והארמון, נלך לאורך החומה ונעבור בשעריה. משם נעפיל במתינות לתל המצודות המקראי הנישא מעלינו, ובו מקדש יהודאי מן המעטים המוכרים מתקופת המלוכה. בסמוך לו נמצא מאגר מים ואנו נרד אליו בגרם מדרגות. מראש המצודה יש תצפית היקפית על מדבר יהודה, על הנגב ועל דרום הר חברון.

בסיור נראה את הבאר העמוקה בארץ (70 מטר עומקה) ונבין מדוע היא ממוקמת מחוץ לעיר. נטייל ברחובות העיר, נעבור בשער התאים המפואר ובבתי ארבעת המרחבים והמחסנים, נראה היכן מצאו את אבני המזבח שפורק והורכב מחדש, נעלה למגדל התצפית בראש התל לתצפית היקפית, ונרד לנקודה הנמוכה באתר: מאגר מים מרשים שקלט ואיגם את מי השיטפונות שזרמו בנחל חברון. נרד למאגר בפיר מדרגות מקורי ואחר כך נחצה אותו ונצא בצדו האחר.