קונכיות הים התיכון

31.03.2022

הקונכיות הן שלדי בעלי החיים המגיעים אל החוף. לא לכל בעלי החיים יש שלד שיכול לספר לנו על היותו שם בעבר, אך אלו שכן יכולים לגלות לנו עולם ומלואו.

צלחית ומגדלונים
איור: טוביה קורץ

כתיבה: שירה סלינגרה
ייעוץ מדעי: חן רבי

המקום בו כולנו פוגשים את הים הוא חוף הים. שם, בין החול והסלעים, אנו יכולים למצוא קונכיות שונות, שרידים של בעלי חיים ואצות, שמספרים לנו קצת על הסיפור שנמצא מתחת למים. הקונכיות הן שלדי בעלי החיים המגיעים אל החוף. לא לכל בעלי החיים יש שלד שיכול לספר לנו על היותו שם בעבר, אך אלו שכן יכולים לגלות לנו עולם ומלואו. כאן מובאים לפניכם נציגים בולטים של רכיכות וסרטנים שאת שרידיהם ניתן למצוא בחוף. אלו דוגמאות לקבוצה עשירה של חסרי חוליות המאכלסים את מימי החופים של ישראל. חלק מהמינים הם מהגרים לספסיים – מינים שהיגרו לים התיכון מהים האדום והאוקיינוס ההודי, דרך תעלת סואץ המחברת בין הימים באופן מלאכותי.

לחצו כאן >>

כרזות ימיות להורדה >>

אזורי החוף השונים

חופים בכל העולם מוגדרים על פי מחזוריות קבועה המתרחשת ארבע פעמים ביממה ומונעת על ידי כוח המשיכה של הירח הירח. בקו החוף של ישראל משרעת הגאות והשפל היא יחסית קטנה – כ-30 ס"מ הפרש בין קו הגאות לקו השפל, אך ההשפעה על היצורים החיים באזורים השונים המושפעים מהגאות והשפל, היא משמעותית. כל חוף, בין אם הוא חולי ובין אם הוא סלעי, מורכב משלושה אזורים: אזור הכרית הוא האזור המוצף בגאות ונחשף בשפל. מעליו, מקו הגאות העליון, נמצא אזור העל-כרית הנרטב מרסס הגלים. מתחת לאזור הכרית, במים הרדודים, מתחת לקו השפל התחתון, נמצא אזור תת-הכרית המוצף תמיד. האזור בו שוררים התנאים היציבים ביותר, ולפיכך הוא העשיר ביותר ביצורים ימיים, הוא אזור התת-כרית בחוף הסלעי.

 

מערכת הרכיכות (Mollusca)

מערכה גדולה המונה יותר ממאה אלף מינים חיים ומאובנים. חלק מהמינים נמצאים במים מתוקים ואף ביבשה. הגוף מחולק לראש, קרביים ורגל (פרט לצדפות, בהן הראש מנוון). בראש מצוי פה ובו מגרדת (radula) לתזונה בדרכים שונות ומגוונות. הנשימה בעזרת זימים. הרגל משמשת לתנועה במינים שאינם ישיבים, או לעיגון במצע. אצל חלק מהחלזונות יש גם מכסה סוגר בקצה הרגל הנקרא אופרקולום. הקרביים כוללות את מערכת העיכול, הלב, הכליות ובלוטות המין. לרוב הרכיכות איברי שיווי משקל הנקראים סטטוציסטות. מערכת הרכיכות כוללת את מחלקת הצדפות, מחלקת החלזונות, מחלקת הרב-לוחיתאים (שאינה מיוצגת כאן) ומחלקת הראש-רגלאים.

מחלקת הצדפות (Bivalvia)

מחלקת הצדפות מאופיינת בשלד חיצוני העשוי שתי קשוות – אלה הצדפים שאנו מוצאים על החוף. הקשוות, המחוברות בעזרת שרירים, מגנות על הרכיכה שבפנים במהלך חיי הרכיכה. הן ניזונות בסינון חומר חלקיקי מהמים ומסתייעות לשם כך בסיפונים: אחד להכנסה של מים ואחד להוצאה. בתהליך שאיבת המים הן מספקות גם חמצן לזימים שבעזרתן הן נושמות. חלק מהצדפות מחברות את עצמן למצע באמצעות רגל שרירית ואחרות נצמדות באמצעים אחרים: חוטי קולגן חזקים (סוג של חלבון) הנקראים חוטי ביסוס (byssus) או דבק ביולוגי אחר שהצדפה מייצרת. חומרים חזקים אלו מסייעים לקבע את הצדפה למקומה כנגד זרמים ומפץ הגלים.

לחצו כאן >>

מחלקת החלזונות (Gastropoda)

מחלקת החלזונות מונה כ-85 אלף מינים וכך היא המחלקה הגדולה ביותר במערכת הרכיכות. את החלזונות אנו מכירים גם מהיבשה, אך רוב מיני החלזונות חיים בים. הם מאופיינים בקונכייה העשויה סליל יחיד, אך יש כאלה שצורת הקונכייה שלהם אינה מפותלת בבוגרים (כמו הצינורניים והצלחתיים). הקונכייה מגנה על רוב הגוף והרגל השרירית שלהם מסייעת להם בתנועה. בראשם זוג עיניים וזוג איברי חישה הנראים כמחושים קטנים. הם ניזונים ממגוון של מזונות: חלקם מסננים חלקיקים במים, חלקם אוכלים אצות, אחרים ניזונים מרקבובית במצע ויש מינים טורפים.

לחצו כאן >>