קריית מלך רב - גן לאומי עיר דוד - בעקבות תהילים פרק מח'

שם כתב: רשות הטבע והגנים 27.04.2017

שמות רבים יש לירושלים, וכמה מהם מוזכרים בתהילים פרק מ"ח "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (ג). אחד מהם - "קריית מלך רב" - מרמז על חשיבותה וייחודה של ירושלים כקריית השלטון הממלכתי בתקופה המקראית.

כניסה למערכת פיר וורן - צילם אסף אברהם כניסה למערכת פיר וורן - צילם אסף אברהם

מזה כ-150 שנה שחוקרים רבים מבקשים לגלות את צפונות עיר דוד המקראית. זהו האתר הנחפר ביותר בישראל. בליבה של העיר נחשפה קריית השלטון – באיזור הידוע בשם "שטח G", ובה נתגלו ממצאים מקראיים רבים מתקופת בית ראשון.

בסיורנו נבקר בקרית השלטון של עיר דוד, ונסייר גם במערכת המים המסועפת הכוללת את פיר וורן, בית המעין ונקבת חזקיהו, בה נלך כחצי ק"מ במים אותם היטה חזקיה בימי המצור.

כיצד מגיעים

הכניסה לאתר עיר דוד סמוכה לשער האשפות, ניתן להגיע באמצעות תחבורה ציבורית לכותל המערבי ומשם מרחק צעידה של 5 דקות (קיים שילוט הכוונה במקום).

בעלי רכבים יכולים להחנות את מכוניתם בחניונים הסמוכים לעיר העתיקה (חניון הר ציון, חניון ממילא) ומשם להמשיך רגלית לכיוון האתר.

חלקו העליון של האתר מונגש לנכים (כולל את רחבת התצפית וכניסה למיצג תלת מימד)

משך הסיור:

  • שעתיים ללא כניסה לנקבת חזקיהו.
  • שלוש שעות  לסיור מלא הכולל כניסה ל נקבת חזקיהו.

שטח G – קרית השלטון

נחצה את רחבת מרכז המבקרים, נרד במדרגות המצויות בחלקה הימני של הרחבה ונפנה שמאלה לשטח G.

בתקופת העיר היבוסית, נבנה בראש האתר קיר אבן מדורג ששימש קיר תמך מעליו נבנתה מצודת העיר היא ככל הנראה "מצודת ציון" אותה כבש דוד בבואו לירושלים. בתקופת בית ראשון נבנו על גבי קיר האבן המדורג מבני מגורים כגון "בית אחיאל" הוא בית ארבעת המרחבים, בניה טיפוסית לתקופה זו. השם "אחיאל" נמצא כתוב על פיסות חרס שנמצאו בבית. גודל הבתים והתנאים הנוחים, כגון שירותים ורהיטים מעץ מיובא, שנמצאו בהם, מעידים על כך שאזור זה שימש אנשים רמי מעלה בעיר. עדות נוספת ניתן למצוא בחדר בתחתית האתר, בו נמצאו 51 בולות ועליהן שמות בכתב עברי קדום. בולות הנן פיסות טין ששימשו לחתימת אגרות ותעודות שנכתבו על פפירוס עליהן הטביעו בעלי תפקידים את חותמם. בין השמות המופיעים על הבולות, שמות מן המקרא כגון "גמריהו בן שפן" סופר המלך (ירמיהו ל"ו, י'). יתכן שבולות אלו הן שרידי ארכיון המסמכים המלכותי שעלה באש בחורבן בית ראשון. בית סמוך נמצא שרוף כולו ובו עשרות ראשי חץ, עדות אילמת לקרבות הקשים שהתנהלו במקום עת החריבו הבבלים את העיר ואת בית המקדש ב-ט' באב שנת 586 לפני הספירה. בראשית תקופת הבית השני, עת שוקמו חומות העיר, הוסט קו החומה אל מעלה הגבעה מעל גלי החורבות של בית ראשון. שרידיה של חומה זו ניכרים בראש האתר.

מערכת המים

נמשיך במורד המדרגות, נפנה עמן שמאלה ונפנה ימינה לעבר פיר וורן.

כאמור, מקור המים העיקרי של תושבי ירושלים היה מעין הגיחון. מעין זה מצוי בשיפולי המדרון המזרחי של גבעת עיר דוד. בתקופה הכנענית (המאה ה- 18 לפנה"ס) נחצבה מנהרת גישה תת קרקעית שהיוותה מעבר מוגן אל המעין שהיה מוקף ביצורים. מערכת המים מורכבת ממספר חלקים. חלקה העליון התגלה על ידי צ'ארלס וורן בשנת 1867 ונוקתה על ידי משלחתו של יגאל שילה בשנות ה- 80 של המאה ה- 20. המשכה של המנהרה נחשף בחפירה שהחלה בשנת 1995 על ידי רוני רייך ואלי שוקרון . יש הרואים במערכת זו את הצינור המקראי דרכו כבשו חיילי דוד את העיר "וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד. ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבוסי ויגע בצינור…" (שמואל ב' ה ; ז-ח).

נרד בגרם המדרגות של מבנה הכניסה ונכנס לתוך המנהרה הקדומה עד שנגיע לראש פיר אנכי בעומק של כ- 13 מ'.

בתקופת המלוכה המאוחרת (במאה ה- 8 לפנה"ס), הועמקה חציבת המנהרה. החציבה חשפה פיר קארסטי טבעי זה, המגיע עד לגובה המעין. יתכן כי פעולה זו נעשתה כחלק מפיתוח מערכות המים לקראת המצור האשורי.

נעלה במדרגות ונמשיך במנהרת הגישה לעבר בית המעין.

מי מעין הגיחון הוזרמו בתעלה לבריכת האגירה הגדולה ממנה יכלו לשאוב מים עשרות אנשים בו זמנית. הבריכה והמעין בוצרו על ידי מערכת מגדלים הבנויים אבנים גדולות ומאסיביות. בדיקת הממצא הקרמי מלמדת כי מערכת זו שימשה כבר מהתקופה הכנענית (המאה ה- 18 לפנה"ס) ומכאן שכבר בתקופה זו היתה ירושלים לעיר חשובה ומבוצרת. יתכן כי בתקופה זו שלט על העיר מלכיצדק מלך שלם אשר נפגש על אברהם אבינו כמתואר בספר בראשית פרק י"ד.

נרד במדרגות הלוליניות לעבר מקור המים

מעיין הגיחון

מעיין זה הינו מעיין קארסטי פועם- מימיו גחו בהפסקות קצובות ומכאן שמו, גיחון.

ספיקתו של המעין הנה 600,000 מ"ק לשנה בממוצע רב שנתי (לשם ההשוואה ספיקתו של מעיין מי נפתוח הוא 125,000 מ"ק לשנה). כיום המעין אינו פועם וזאת כנראה עקב הפעילות האורבנית באגן היקוותו של המעין. מי המעין שימשו את תושבי העיר לשתיה וכן הובלו דרומה בתעלה לצרכים חקלאיים. בתקופת בית המקדש הראשון והשני שימשו מי המעין אף לעבודת בית המקדש כגון ניסוך המים, טהרה ואפר פרה אדומה. על מעין זה הומלך שלמה, בנו של דוד למלך ישראל- "… וירכיבו את שלמה על פרדת המלך דוד ויוליכו אותו על גיחון. ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האוהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה" (מלכים א א; ל"ח- ל"ט)

בשנת 701 לפנה"ס עלה סנחריב מלך אשור וצר על ירושלים. כחלק מההערכות להגנת ירושלים מפני מצור זה מחזק חזקיהו מלך יהודה את ביצורי העיר ומקיף בחומה את השכונות החדשות שנבנו בה. במסגרת ההכנות הטה חזקיהו את מי הגיחון לברכה בין החומות בדרום העיר- "והוא יחיזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון וישרם למטה מערבה לעיר דוד" (דברי הימים ב ל"ב; ל'). ההטיה נעשתה על ידי חציבת נקבה לאורך 533 מטרים במבצע הנדסי מופלא. כתובת בכתב עברי עתיק שנתגלתה ב- 1880 כ- 6 מ' לפני המוצא, מתארת מבצע זה. הנקבה נחצבה משני כיוונים בו זמנית. המפגש בין שתי קבוצות החוצבים לא היה ודאי ועל כך מעידה שמחת החוצבים כפי שעולה מן הכתובת:

"תמה הנקבה. וזה היה דבר הנקבה בעוד מניפים החוצבים את הגרזן איש אל רעו ובעוד שלוש אמות להנקב, נשמע קול איש קורא אל רעו כי היתה זדה בצור מימין ומשמאל. וביום הנקבה הכו החוצבים איש לקראת רעו גרזן אל גרזן, וילכו המים מן המוצא אל הבריכה במאתים ואלף אמה ומאת אמה היה גובה הצור על ראש החוצבים"

ההליכה בנקבה אורכת כ 30 דקות. גובה המים הנו עד מעל הברכיים (של מבוגר). יש להצטייד בפנסים ובנעלי הליכה למים.

כאן נסיים את סיורנו ונחזור לתחילת המסלול דרך ככר המעין.

בשתוף פעולה עם אתר 929

קטגוריות

גני שמורה קשורים