רעיונות נכונים בזמנם מתגשמים

שמואל: תיקון של קורח

קורח, בן דודם של משה ואהרון, רצה להנהיג את העם. הוא ניסה למרוד במשה ובאהרון, נכשל, ואלוהים העניש אותו ואת עדתו במיתה.

בספר דברי הימים נכתב כי שמואל הוא צאצא של קורח: וְאֵלֶּה הָעֹמְדִים וּבְנֵיהֶם: מִבְּנֵי הַקְּהָתִי הֵימָן הַמְשׁוֹרֵר בֶּן יוֹאֵל בֶּן שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְקָנָה […] בֶּן אֶבְיָסָף בֶּן קֹרַח (דברי הימים א ו יח–כב). כיצד נסביר ששמואל, אשר היה משבט אפרים, משויך לקורח משבט לוי? ייתכן שמשפחתו של שמואל הייתה משפחה של לויים שהתגוררה בקרב שבט אפרים.

ובכן, קורח נכשל במאמצו להפוך למנהיג, אולם צאצאו שמואל הצליח להנהיג את העם אחרי מות עלי הכהן, והוא מעין תיקון של קורח. על שמואל נאמר שהיה שקול כמשה ואהרון: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ (תהלים צ"ט ו). שמואל ביקש להדיח את בניו החוטאים של עלי, ואילו קורח רצה להדיח את משה ואת אהרון מקנאה. בהקשר זה נאמר על קורח:

כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ (פרקי אבות פרק ה משנה יז).

מרדכי: תיקון של שאול

שאול המלך הצטווה להרוג את עמלק: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם. עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר (שמואל א טו ב–ג). אך שאול חס על אגג: וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר (שמואל א טו ט). בכך הוא המרה את פי אדוני, ואדוני לקח ממנו את המלוכה.

במגילת אסתר מסופר לנו שמרדכי היהודי הוא משבט בנימין, ממשפחת שאול: אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל (אסתר ב ה–ו).

אסתר ומרדכי הגיעו למלכות כדי להציל את היהודים ולהכרית את עמלק. בזכות פעולתם הושמדו המן וילדיו, מצאצאי עמלק. מרדכי הוא אפוא התיקון של שאול. כך תיקון החטא, שבעטיו הועברה המלוכה מבית שאול לבית דוד, יצר לכאורה צידוק להחזרת המלוכה לבית שאול. זרעו של שאול קיבל עוד הזדמנות מאלוהים על מנת שיוכל לתקן את החטא: וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת (אסתר ד יד).

יהודה המכבי: תיקון של גדליה בן אחיקם

גדליה היה הנציב היהודי שהבבלים מינו למשול על היהודים שנשארו בארץ ישראל לאחר חורבן בית המקדש הראשון (מלכים ב כה כב). אביו, אחיקם בן שפן, הציל את הנביא ירמיהו כשרצו להמיתו לאחר שניבא את חורבן המקדש (ירמיה כו כד). במקרא נאמר לנו כי מקום מושבו של גדליה בן אחיקם היה המצפה: וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים הֵמָּה וְהָאֲנָשִׁים כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּה (מלכים ב כה כג).

שתי ממלכות (מעצמות) גדולות באזור רצו לשלוט בארץ ישראל: בבל ועמון. ממלכת בבל כבשה את ממלכת יהודה, הגלתה את המנהיגים ואת העשירים והשאירה בארץ את דלת העם כדי לגבות ממנה מיסים. כאמור, את גדליה מינו הבבלים, ומתנגדיו היו יהודים תומכי מלוכת בית דוד. העמונים מינו את ישמעאל בן נתניה מזרע המלוכה (ירמיהו מ יד), והוא תכנן להתנקש בחיי גדליה.

ראש הצבא יוחנן בן קרח והחיילים אשר איתו גילו לגדליה את המזימה להתנקש בחייו וביקשו ממנו אישור להרוג את ישמעאל, אולם גדליה סירב להאמין שיהודי יכול לרצוח יהודי ואסר לפגוע בישמעאל. עד כדי כך היה גדליה בטוח בעצמו, שהזמין את ישמעאל לסעודת חג ולא העלה על דעתו שיש לישמעאל כוונות זדוניות. הסעודה נערכה בחודש תשרי, הלוא הוא החודש השביעי (בתקופת המקרא ספירת החודשים החלה מחודש ניסן), ככתוב: וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה […] מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה; וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו בַּמִּצְפָּה. וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה […] וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן בַּחֶרֶב וַיָּמֶת אֹתוֹ: אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ (ירמיהו מא א–ב).

עץ זית ועדר כבשים, נבי סמואל, עץ זית ועדר כבשים, נבי סמואל

תאנה על רקע נבי סמואל, תאנה על רקע נבי סמואל

ישמעאל בן נתניה רצח את גדליה בן אחיקם, המועמד של הנביא ירמיה, וגדע את ההנהגה שמינו הבבלים. התוכנית של ישמעאל הייתה שבית המלוכה, שהוא היה צאצאו, ישוב לשלטון. ייתכן שהתוכנית הייתה חיובית, כיוון שרצה להשאיר את ההנהגה בבית דוד, כמו קורח שביקש לעצמו את ההנהגה. שניהם – קורח וישמעאל – הקדימו את זמנם: קורח היה האדם הלא נכון בזמן הלא נכון, ולכן כישלון המרד שלו היה הרה גורל, וישמעאל בן נתניה מרד בזמן לא מתאים ולכן המרד שלו נכשל.

גדליה הנהיג את העם היהודי תקופה קצרה מאוד, בסוף תקופת בית המקדש הראשון בארץ ישראל. בתקופת בית שני המכבים, ובראשם יהודה המכבי, הצליחו להביס את האויב הסלבקי בסדרת קרבות מרשימה. הקרב השלישי והאסטרטגי מכולם החל בנבי סמואל, היא המצפה, ובה ערך יהודה המכבי את צבאו לפני הניצחון המהולל שלו בקרב אמאוס.

יהודה המכבי הוא מעין תיקון של גדליה. הוא הצליח להנהיג את העם היהודי ויכול לאימפריה ההלניסטית. לעומתו גדליה בן אחיקם, שמשימתו הייתה להישמע לאימפריה הבבלית, נרצח בידי מתנגד למדיניות ההבלגה. שני האירועים התרחשו במצפה.

חותם גדליה

באתר נבי סמואל נמצא חותם ועליו השם גדליה.

החותם מתוארך לתקופה שבין המאה השישית לפנה"ס למאה הרביחותם גדליהעית לפנה"ס. פרופסור עודד ליפשיץ סובר שהחותמת מאוחרת מתקופתו של גדליה בן אחיקם (721 לפנה"ס), ומתארך את החותם למחצית השנייה של המאה החמישית לפנה"ס.

החותם נמצא בערימת אשפה באתר בשנת 2004. השם גדליה נכתב הפוך, וכנראה הכותב היה בלתי מיומן ולכן החותם נזרק. אפשרות זו עולה בקנה אחד עם שהייתו של גדליה במקום זמן קצר בטרם נרצח, וייתכן שכותב החותמת לא הספיק להתמחות במלאכתו.

אם החותם הוא אכן חותמו של גדליה בן אחיקם, יש בידינו עוד הוכחה שנבי סמואל היא המצפה המקראית – של שמואל הנביא, של גדליה בן אחיקם וגם של יהודה המכבי.

יום צום גדליה: בספר ירמיהו נאמר שגדליה בן אחיקם ביקש מאנשיו שיאספו יין, קיץ ושמן: וַאֲנִי הִנְנִי יֹשֵׁב בַּמִּצְפָּה לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלֵינוּ וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם (ירמיהו מ י). קיץ היא מילה נרדפת לתאנה. זמן הבשלתה הוא בתקופת ראש השנה, ונתון זה מתאים לחודש תשרי. גדליה נרצח בחג, והצום נקבע ביום שאחרי החג, ביום ג בתשרי. הצום נקבע לזכר רצח גדליה והגליית שארית העם מצרימה.

מכאן אנו למדים שבהיסטוריה כולה, מן העת העתיקה עד ימינו, רעיונות נכונים בזמנם מתגשמים.

צלמו: עמוס טל, מנהל אתר נבי סמואל, וד"ר רוית פרבר