שירותים לעשירים בלבד - בעקבות תהילים פרק קיב

שם כתב: חגי דביר - מנהל תחום המוצר התיירותי - רשות הטבע והגנים, אסתר שמואלי – סטפמן 30.07.2017

איזהו עשיר? הזמנה לטיול בגן הלאומי ציפורי בעקבות חז"ל והמדדים שלהם לעושר, כפי שנמצאו בבתי מגורים רומיים מתחילת המאה השלישית לספירה

המונה ליזה של הגליל -  צילם טל גליק המונה ליזה של הגליל - צילם טל גליק

תהילים קי"ב – "הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" (ג).

פרק קי"ב מתאר את תכונותיו ומעלותיו של האיש הירא את האלוהים, וגם חפץ במצוותיו, עושה  מעשי חסד, חונן ומלווה, ואף מפזר ונותן לאביונים. ומה מקור עושרו? זאת לא פירט הכתוב, רק ציין ש"הון ועושר בביתו". איזה עושר יש דווקא בבית? ומי באמת נחשב "עשיר"?

תשובה אחת ידועה ניתנת במשנה מסכת אבות (ד' א'): בן זומא אומר…איזהו עשיר – השמח בחלקו, שנאמר: (תהלים קכ"ח ב) "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך".

תשובות אחרות ופחות מוכרות מופיעות במסכת שבת:
"איזה עשיר? כל שיש לו נחת רוח בעשרו, דברי רבי מאיר.

רבי טרפון אומר: כל שיש לו מאה כרמים ומאה שדות, ומאה עבדים שעובדין בהן.

רבי עקיבא אומר: כל שיש לו אשה נאה במעשים.

רבי יוסי אומר: כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו" (שבת כ"ה ב).

נתבונן בתשובות:

ר' מאיר המדבר על נחת רוח בעושרו, נראה דומה למאמרו של בן זומא. רבי טרפון, שמספרים עליו שעשיר גדול היה, נוקט בדרך הפשט ומדבר על העושר הכלכלי. רבי עקיבא, שרחל אשתו שלחה אותו ללמוד תורה, עד שאמר לתלמידיו: שלי ושלכם – שלה הוא, מכיר ומוקיר בערכה של אשה הנאה במעשים. דווקא אמרתו של ר' יוסי נראית מוזרה לאדם בן זמננו, וכי בכך מתבטא עושר – בבית הכסא שסמוך לשולחנו של אדם ?

ר' יוסי, הלא הוא ר' יוסי בן חלפתא, שגלה לציפורי במצוות הרומאים (שבת ל"ג עמ' ב), והפך להיות אחד מבכירי חכמיה, מכיר את מציאות דורו ומקומו, בה שירותים פרטיים הם דבר יקר מציאות, השמור לעשירים. ואכן מצאנו ש"התקין רבי יוסי בציפורי שיהיו נשים מספרות בבית הכסא משום ייחוד" – "שהיה בית הכסא שלהם בשדה חוץ לעיר, והכל ניפנים שם" (סנהדרין י"ט א ורש"י שם).

עושר בבית – שירותים פרטיים בבית דיוניסוס – צילם חגי דביר

בחפירות שנערכו בציפורי העתיקה בשנות ה-80 של המאה הקודמת  נחשף בראש הגבעה מבנה של וילה רומאית שבנייתה מתוארכת לתחילת המאה השלישית לספירה. במרכז הוילה, בחדר הטרקלין, התגלתה רצפת פסיפס גדולה ובה סצינות המתארות את פולחנו וחייו של אל היין דיוניסוס, ולצידן דמות אשה יפהיפה המכונה "המונה ליזה של הגליל". בסמוך לטרקלין נתגלה חדר שירותים, ובו מתקן בית הכסא עשוי מאבן, תעלת ניקוז ואף כתובת ביוונית – "היגיאה" – שמה של אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית.

אכן לפי מה שלמדנו, כבר אין ספק – זהו בית עשירים מפואר.

הצעה לטיול – בית דיוניסוס בגן הלאומי ציפורי

בית דיוניסוס נמצא בתוך הגן הלאומי ציפורי.

כיצד להגיע ?מכביש צומת המוביל – נצרת (כביש מס' 79), בין סימני ק"מ 22-23

לאחר שנכנסנו אל הגן הלאומי וביקרנו במבואה (שירותים, מרכז שירות, סרטון קצר ושולחנות פיקניק) נשים את פעמינו אל גבעת המצודה ואל הוילה הרומית – בית דיוניסוס.

זמנה של הווילה מסוף המאה השנייה לספירה והיא התקיימה עד לשנת 363, בה ארעה רעידת אדמה. כשנחרבה הווילה היא נהרסה כך שהחלק העליון התמוטט, לשמחתנו, הפסיפס נשאר. מבנה הווילה: חדר מרכזי: הטרקלין, מסדרונות, חדרים פינתיים, חצר מרכזית., וחדר בית הכסא – המעיד על עושרם של בעלי הבית, אולי לא פחות מרצפת הפסיפס המפוארת.

בטרקלין, פרוש לעינינו הפסיפס ושלוש ספות עליהן ישבו והסבו… ניתן לזהות את מיקום הספות: לפנינו חלק לבן, נטול עיטורים, המורכב מאבנים גדולות, וארבע זוויות בפינות שמציינות את מיקום הספות. המילה: טרקלין, בעצם מורכבת משתי מלים: טרה-קליניום, שפירושן: שלוש ספות. בתקופה הזו נהגו להסב בשלוש ספות בסלון (ליל הסדר !)

נביט אל מרכז הפסיפס: במרכז התמונות תמונה מלבנית גדולה ובה מתוארת תחרות שתייה בין דיוניסוס להרקולס. דיוניסוס אל היין והרקולס החזק ערכו ביניהם תחרות כדי לבדוק: מי שותה יותר יין ולא משתכר. הם מילאו את הגביעים, שתו והניפו אל על את הגביע הפוך כדי להראות שלא נשארה בו אפילו טיפה . שוב מילאו, שוב הניפו, שוב שתו. בתמונה נראה דיוניסוס כשהיד שלו אוחזת עדיין בגביע הפוך. מעליו תחילת שמו "דיו" (ההמשך נהרס).לידו, הרקולס שמושיט את הגביע אל שפתיו ומעליו הכתובת השלמה: הראקלס. מי ניצח בתחרות? דיוניסוס. הרקולס, שהפך שיכור כל כך, נשמטה מגופו הטוגה שלו והוא נותר ערום ומבוזה.

נתבונן בפניה היפות של ה"מונה ליזה של הגליל". האבנים שמרכיבות את פני היפיפייה הן קטנטנות, בסה"כ חמש מאות אבנים. בפני המונה ליזה האומן משחק באור וצל, יש לה סומק בלחיים והיא כולה מונחת על רקע כהה ויוצאת בהירה כלפינו. היא נקראת כך כי היא מזכירה את היצירה של ליאונרדו דה-וינצי, גם במבט הרודף שלה: היא מסתכלת על כל אחד מאיתנו ונותנת את התחושה שגם אם נזוז היא עדיין עוקבת אחרינו במבטה, וגם בחצי החיוך שלה.

מבטה המיוחד של המונה ליזה לוקח אותנו למדרש נפלא המובא מפיו של אחד מחשובי חכמי ציפורי – רבי יוחנן.

"פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם" (דברים ה,ד) – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָאִיקוֹנִים הַזֶּה אֶלֶף בְּנֵי אָדָם מַבִּיטִים בָּהּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר בִּי הִיא מַבֶּטֶת. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מַבִּיט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ,ב). [פסיקתא רבתי שמות כ"א].

הפסיפס בבית דיוניסוס-צילם טל גליק

בשיתוף פעולה עם אתר 929

קטגוריות

גני שמורה קשורים