תגלית ראשונה מסוגה בירושלים ואחת הבודדות בעולם
14/06/2021נר ברונזה "למזל", המציג חצי פרצוף, התגלה בחפירת דרך עולי הרגל בעיר-דוד

נר ברונזה נדיר, מעוצב כחצי פרצוף גרוטסקי, התגלה לאחרונה בחפירות רשות העתיקות בעיר-דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.
הארכיאולוגים, ארי לוי וד"ר יובל ברוך מרשות העתיקות, אומרים כי ייתכן שהנר, אשר הוטמן ביסודותיו של מבנה גדול שנבנה על גבי דרך עולי הרגל, שימש כמנחת יסוד, ונועד להביא מזל ליושבי המבנה. "הטמנת 'נר המזל' למרגלות המבנה עשויה להעיד על חשיבותו של המבנה, אולי ככזה ששמר על בריכת השילוח – המקור המרכזי של מים חיים בתוך העיר."
החפירות באתר מנוהלות ע"י רשות העתיקות, במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד), משרד התיירות, משרד ירושלים ומורשת והרל"י.
נר שמן נדיר, עשוי ברונזה, התגלה ביסודות של מבנה המתוארך לתקופה הרומית – לאחר חורבן בית המקדש השני (סוף המאה ה-1 – מחצית ראשונה של המאה ה-2 לספירה). הנר המיוחד הוטמן במכוון ביסודות המבנה, ושימש, לדעתם של חוקרי האתר, מנחת יסוד. "מנחות יסוד, שרווחו בעולם העתיק, נועדו למזל, ולהבטיח את המשך קיומו של המבנה והיושבים בו, והן הוטמנו בדרך כלל מתחת לרצפות של מבנים או ביסודות", מסבירים ד"ר יובל ברוך וארי לוי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות.
מדובר למעשה בחציו של נר, שנוצק לתוך תבנית מפוסלת בצורת חצי פרצוף של גבר מזוקן בעל חזות גרוטסקית. פיית הנר מעוצבת כמעין חצי סהר, והידית, המשוכה מעלה, מעוצבת בצורת עלה של צמח האקנתוס (קוציץ סורי). העיטור המופיע על גבי הנר מזכיר מוטיב אמנותי רומי שכיח, כשל מסיכת תיאטרון. לדברי הארכיאולוגים, "נר זה הוא ממצא ייחודי ביותר, וככל הידוע הראשון מסוגו שהתגלה בארץ. ייחודו של החפץ הנוכחי הינו בכך, שמדובר בחצי פרצוף". החוקרים מתלבטים לגבי משמעות הדבר. ייתכן כי מדובר בעניין פרקטי, של חיבור הנר לחפץ בעל דופן שטוחה או לקיר – כמעין מנורת קיר, אבל גם אין לשלול את האפשרות כי מדובר בחפץ ששימש בטקס כלשהו.

לדברי ארי לוי, מנהל החפירות בשטח מטעם רשות העתיקות, "המבנה שביסודותיו נחשף הנר, נבנה על גבי דרך עולי הרגל משלהי ימי הבית השני. בנייתו של מבנה מסיבי שכזה בתקופה שלאחר חורבן ירושלים היהודית, מלמדת על עוצמת ההתיישבות בגבעת עיר-דוד וחשיבותה של הגבעה גם לאחר חורבן הבית. ייתכן שחשיבות המבנה, והצורך לאחל מזל לפעילותו ע"י הטמנת מנחת יסוד, נבעה מהקרבה לבריכת השילוח, אשר שימשה גם בתקופה הרומית מקור מרכזי ויחיד של מים חיים בתוך העיר." לאחר שנמצא הנר, הוא נמסר לטיפול ולשימור במעבדת המתכת של רשות העתיקות, בידיו האמונות של איליה רזניצקי (Ilia Reznitsky). במהלך הטיפול בנר הנדיר, התגלתה תגלית מרגשת נוספת – בתוך החלל שלו נמצאה פתילת הנר, שנשתמרה באופן נדיר ביותר. הפתילה נמסרה לבדיקה של הד"ר נעמה סוקניק, אוצרת ממצאים אורגניים ברשות העתיקות. בבדיקה מתחת למיקרוסקופ זיהתה הד"ר סוקניק, כי הפתילה עשויה פשתן. בהמשך המחקר יבקשו החוקרים לגלות, האם נותרו על הפתילה שרידי שמן, ומכאן ללמוד האם הנר היה בשימוש, ואם כן, באיזה שמן השתמשו כדי להאיר בו.
לדברי ד"ר יובל ברוך מרשות העתיקות, "נרות ברונזה מעוטרים התגלו בכל רחבי האימפריה הרומית. על פי רוב, נרות כאלה ניצבו על גבי פמוטים מסוגננים או נתלו בשרשרת. באוספים מוכרים אלפי נרות ברונזה, רבים מהם בצורת דמויות מורכבות, המלמדות על החופש שאומני המתכת הרומיים לקחו לעצמם. חצי הנרדמוי חצי הפרצוף, שהתגלה בעיר-דוד, הוא חפץ נדיר ביותר, שכמותו מוכרים בודדים בלבד בעולם כולו, והוא הראשון מסוגו שהתגלה בירושלים".
