תעלומת המשכן בבקעת הירדן – פסוקו של מקום – בעקבות תהילים פרק עח'

שם כתב: ד"ר דרור בן-יוסף, ממונה מורשת מחוז צפון, רשות הטבע והגנים 08.06.2017

סמוך למושב ארגמן שבבקעת הירדן המרכזית, שוכן אתר ארכיאולוגי חריג בעל מתאר המזכיר צורת סנדל. בשנים 2003-2002 נערכו במקום שתי עונות חפירה בראשותו של כותב מאמר זה.

ביד'ת א-שעב - מבט על ביד'ת א-שעב - מבט על - צילום רון גפני סקייפיקס

מהחפירות עלה שהאתר הוא מתחם חד-שכבתי מתוכנן ומפותח (169X88 מ'), המחולק לחמישה שטחים עיקריים (E-A). המתחם הוקף בקיר בנוי היטב. באזור "עקב הסנדל" (שטח B) הוא הופך לקיר מתחם כפול שפורש כ"דרך תהלוכות" שסבבה חלק משטח ה"עקב". בשטח A בולטת במיוחד במת אבן עגולה שפורשה כמזבח עולה.

פרופ' אדם זרטל ז"ל, הציע לזהות את המתחם עם אחד ה"גלגלים" הנזכרים במקרא (ראו למשל: יהושע ה, י-יא), אליהם "עלו לרגל" בתקופת הברזל.

רמז לזהות האתר נמצא, לדעתי, במזמור ע"ח בספר תהילים, המתאר בלקוניות את קורותיו של עם ישראל מיציאת מצרים ועד להקמת בית המקדש בירושלים. באחד הפסוקים נזכר אירוע יוצא דופן בתולדות העם, הנעדר מספרי המקרא האחרים ובו מתואר מעבר המשכן משילה, שנחרבה על ידי הפלישתים (במאה ה–11 לפנה"ס), לאזור אדם העיר:

"ויטש משכן שילה אהל שכן באדם"(ע"ח, ס).

לפסוק זה שני חלקים מקבילים ומשלימים: ויטש = שכן; משכן = אהל; שילה = אדם.

לא סביר שמשכן בני ישראל עבר משילה לאדם העיר, שהרי עיר זו נמצאת בעבר הירדן המזרחי – מקום שנחשב תמיד מחוץ לגבולות הארץ המקודשת. לפיכך יש להבין את הפסוק הנ"ל כהעברת אוהל מועד למתחם המיוחד של ביד'ת א–שעב, השוכן כ–6 ק"מ צפונית–מערבית לתל א–דמיה.

הממצא הארכיאולוגי באתר תואם חלק מדיני משכן שבתורה (שמות כה ואילך):

א. מידות חצר המשכן היו מאה אמה על חמישים אמה (אמה = כ–46 ס"מ); בחצר הבנויה שבמרכז המתחם (שטח D) יש קיר באורך של 46 מטר, העשוי להתאים לתקן חצר המשכן (מאה אמה). רוחבה המינימלי של החצר – כ-23 מ' (חמישים אמה).

ב. שתי הכניסות למתחם היו ממזרח, בהתאמה לדיני המשכן.

ג. "דרך התהלוכות" שימשה לתנועה סביב ה"עקב" בשטח B .תנועה היקפית בתהלוכה אופיינית לאתרים מקודשים בתרבויות המזרח הקדום.

ד. הבמה העגולה בשטח A שימשה מרכז לפעולות טקסיות באתר.

ה. עצמות בעלי חיים שנמצאו בחפירה, כולן כשרות לפי דין תורה.

ביד'ת א-שעב בבקעת הירדן

המתחם של ביד'ת א–שעב ("אוהל באדם") היה, ככל הנראה, מרכז פולחני, שעלה לגדולה במקביל לירידת המשכן בשילה. לאורכה של תקופת הברזל, נהגו נוודים להתכנס ולעלות לרגל לאתר זה. סופו של האתר עולה בקנה אחד עם חורבן ממלכת ישראל סביב שנת 722 לפסה"נ.

כיצד מגיעים: נוסעים בכביש 90 (כביש בית שאן – יריחו), בצומת ארגמן (ליד מפגש ציפורה) פונים מערבה לכיוון מושב ארגמן אפשר להגיע לאתר ברכב משפחתי רגיל. נוסעים כ–1 ק"מ לכיוון ארגמן, ובעיקול פונים שמאלה (דרומה) לשביל עפר מול חממות המושב. כעבור כ-1 ק"מ נסיעה מגיעים לחניית האתר שלצידה מגדל מודרני עגול בנוי אבן.

משך הסיור:כשעה.

מסלול הסיור: מומלץ להתחיל את הסיור מהגבעה הניגשת לאתר ממערב (גבעת ה"פרוטו–תיאטרון"). אפשר לעלות אליה לתצפית מתוך האתר, לגובה של כ–20 מטר מעליו, משם יש מבט שלם ומקיף על כל המתחם ועל הרי גלעד הרחוקים. לאחר התצפית מומלץ לרדת לתוך המתחם ולפנות דרומה  (ימינה) לעבר "עקב הסנדל" ו-"דרך התהלוכות" (שטח B) משם נפנה למרכז האתר, לחצר הפנימית (שטח D) ונמשיך צפונה לעבר הבמה העגולה (שטח A).

שטחי החפירה בביד'ת א-שעב – צילום אדם זרטל

קהל היעד: הביקור באתר מתאים לכל המטיילים הרגליים (ללא עגלות). ההליכה מתונה ולא קשה, למעט העלייה לגבעה שמעל האתר (גבעת ה"פרוטו–תיאטרון") שאיננה מומלצת למתקשים בהליכה.

הנחיות ביטחון ובטיחות: העונות המומלצות לביקור הן חורף, אביב וסתיו. בקיץ הבקעה לוהטת ובאתר אין צל ומים!

מומלץ לתאם מראש את הביקור עם חטיבת הבקעה.

בשיתוף פעולה עם אתר 929​