גרסת האחד בספטמבר של חיות הבר

יוצאים מהחיק הנעים והמלטף של הוריהם והחופש הגדול ונדרשים להסתדר כמעט לבד ולהתמודד עם אתגרים. לחיות הבר אין אמנם מועד אחד כזה אבל יש בהחלט את הרגע שבו הצאצא מגיח מהביצה לעולם חדש, עף לראשונה מהקן ועושה את צעדיו הראשונים על הרגליים בדרך לעצמאות. ברגע אחד חיות הבר נדרשות לדעת לעוף, לשחות ולחפש את מזונן לבד להישמר מצייד או לטרוף אחרות. לעיתים על סמך מצפן גנטי מיוחד שטבוע בהן בלי שהודרכו או פגשו בכלל את הוריהם.

צפו בסרטון-  הצעד הראשון של חיות הבר:

הרגע הזה הוא מיוחד וקסום. מקסים לצופים מהצד וכנראה עם הרבה חשש לאלה שעושים אותו. אבל זה טבעו של העולם.

לכבוד האחד בספטמבר ריכזנו לכם בעזרת רשות הטבע והגנים מספר תמונות שמתעדות את הרגע המיוחד הזה עם הצצה לעולם המיוחד של חיות הבר וגידול הדור הבא שלהן. השנה בחסות הקורונה והסגר, חלק מצאצאי חיות הבר עשו את הצעדים הראשונים שלהם בטבע כמעט ללא אנשים.

עכשיו כשחזרנו לטבע חשוב לזכור ולשמור על חיות הבר ולתת להם את מרחב השוטטות והשהייה שלהם: להקפיד לטייל רק בשבילים מסומנים, לנסוע עם רכב בשמורות רק במקומות המיועדים ולא לשהות בהן בחשכה. בכך לאפשר לחיות הבר לחיות בשלום ובבטחה. בדיוק כמו שנהוג להזכיר  באחד בספטמבר לציבור הנהגים: "זהירות ילדים בדרך" כך חשוב לציין גם עתה : זהירות חיות בר בטבע.

אבקועי_צבי_ים_בדרך_אל_הים_-_אורי_פרו_רשות_הטבע_והגנים, אבקועי צבי ים בדרך אל הים - צילם אורי פרו, רט"ג

צב הים – יעשה את דרכו לראשונה לים הפתוח בלי לפגוש את הוריו

האבקועים (צבי הים שבקעו זה עתה מהביצה) זוחלים אל הים הפתוח בעקבות משיכה על האופק הבהיר, נצנוץ הכוכבים והירח על פני הים וקצף הגלים ושיפוע החוף. שם הם שוחים כנגד זרמי הגלים וממשיכים ב"שחיית אטרף" ("swimming frenzy") למשך מספר ימים עד ההגעה לזרמי הים הפתוח. שם הם נישאים בזרמים ומטפסים על מרבדי אצות לתקופת זמן של מספר שנים. הם ממשיכים לנדוד בחייהם הבוגרים על בסיס מגנטיות כדור הארץ ועל בסיס אותות ביולוגים נוספים.

צבי הים שוכנים בים. הם מיטיבים לשחות ולצלול, נודדים מאות קילומטרים מן החוף, והנקבות עולות לחוף רק בגיל בגרות כדי להטיל ביציהן. עונת הרבייה של צבי הים מתחילה בסביבות חודש מאי. נקבת צב הים החום מגיעה בלילה לחופים חוליים, חופרת גומה ומטילה בה כ-80 ביצים בממוצע (צב ים ירוק ממוצע 130 ביצים). לאחר ההטלה שנמשכת מספר שעות היא  מכסה את הגומה וחוזרת לים. כאן למעשה מסתיים תפקידה ההורי. את הצאצאים שלה כנראה כבר לא תפגוש אלא במפגש מקרי בלב הים. כחודשיים לאחר מכן, האבקועים מגיחים מן החול בלילה, מנווטים את דרכם לים ורצים אליו במהרה עד שהגלים ישטפו אותם פנימה. רוב האבקועים, שבוקעים מהביצה במשקל של כ-15 גרם בממוצע, יצליחו לעשות את ההגחה מהקן הטמון בעומק של כ-60 ס"מ בחול לבד. יחד עם זאת בחלק גדול מהמקרים יהיו אבקועים שלא יצליחו לעשות זאת לבד בגלל חולשתם או סיבה אחרת  ואז פקחי רשות הטבע והגנים המוסמכים לכך יבצעו פתיחת קן יזומה מספר ימים לאחר היום שבו ראשוני האבקועים הגיחו, כדי להבטיח שאף אבקוע לא נשאר מאחור.  לעיתים בזכות פעולה זו מצליחים להגיח לאוויר והים הפתוח עוד עשרות אבקועים. רווח אדיר לטבע.

ישנה חשיבות משמעותית לכך שהאבקועים שזה עתה נולדו יזחלו על החוף מספר מטרים בדרך אל הים ולא ישר יועברו למים, בכדי לקבע את מסלול השחייה שלהם בימים הקרובים הרחק ככל הניתן מהיבשה אל הים הפתוח בו אחוזי הטריפה נמוכים יותר. מחקרים מצביעים על כך שצבות הים שבות להטיל בחופים בהן בקעו. מכאן ישנה חשיבות לשמירת הסביבה החופית והימית במדינת ישראל נקייה וללא הפרעות בעונת ההטלה כדי לאפשר כמה שיותר הטלות בחופי ישראל. הקינים שהוטלו בכל לילה יאותרו על ידי פקחי רשות הטבע והגנים בבוקר ואלה יועתקו לחוות קינים מוגנות עד שהאבקועים יגיחו בבטחה.

את האבקוע שזה עתה למד לזחול ולשחות בים, אם תרצו כבר מגיל אפס, תפגוש סטטיסטיקה די מאתגרת. שרידותם של הצבים הצעירים נמוכה מאוד, ובממוצע רק אחדות ספורים מכל קן מצליח להגיע לבגרות מינית מאוחרת, יחסית, בגיל 20 שנה לערך.

פרחון_נשר_רגע_לפני_שפורח_לראשונה_מהקן_במצוקי_הנגב_-_צילום_עופות_דורסים_בשידור_חי_(2), פרחון נשר רגעלפני שפורח לראשונה מהקן במצוקי הנגב - צילום "עופות דורסים בשידור חי"

הנשר – פורש כנפיים ופורח לראשונה מהקן כעבור כ-4 חודשים

חיזור הנשרים מתחיל בחודשים דצמבר ינואר במעופים לאורך המצוקים. הנשרים שומרים על קשר יציב לאורך שנים בדרך כלל והנקבה מטילה ביצה אחת בלבד במהלך החודשים ינואר-פברואר. משך הדגירה נמשך כחודשיים ושני ההורים שותפים לה.

גוזל הנשר שבוקע עם עיניים פקוחות ופלומה, מקבל את מזונו מהוריו דרך המקור במזון מעוכל למחצה שהם מקיאים. כשהוא גדל מעט המזון כבר יונח לידו בקן. תהליך הפריחה של הגוזל מתחיל בהיותו בן 3 חודשים, כאשר בשלבים אלו הוא כבר מגלה את כנפיו, פורש אותם מעת לעת לצדדים ומתחיל באימוני תעופה תכופים. כשהוא יגיע לגיל של כ- 4.5 חודשים הוא יידרש על פי חוקי הטבע לאזור אומץ ולפרוח לראשונה מהקן לעצמאות. הוא ירים את כנפיו על קצה המצוק ופשוט יעשה את המעוף הראשון שלו. טיסת סולו אם תרצו.  מעתה נכנס פרחון הנשר אל "תקופת הפריחה" הארוכה שבמהלכה הוריו עדיין ימשיכו לספק לו מזון לקן. יחד עם זאת הוא יצטרך להתמודד עם לא מעט איומים ואתגרים בהם פציעות ושברים עקב תעופה לקויה, תשישות ורעב עקב חוסר ניסיון בהגעה אל אזורי האכלה וייתכן גם פגיעה מגורמים מעשי ידי אדם: הרעלה, התחשמלות כתוצאה מנחיתה על עמודי חשמל ועוד פגעים.

כדי להבטיח עד כמה שניתן את הישרדותם של אוכלוסיית הנשרים בישראל, המצויה בסכנת הכחדה, בפרויקט "פורשים כנף" המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל משקיעים משאבים רבים כדי לצמצם את האיומים והאתגרים. בין הפעולות שמתבצעות: מיגון עמודי חשמל מפני התחשמלויות, אספקת מזון בתחנות האכלה מפוקחות, ממשק ופיקוח למניעת הרעלות, ניטור ומחקר סביב הנשרים, הפעלת גרעיני רבייה של נשרים וכן פעולות חינוך והסברה מול הציבור הרחב.

נקבת_צבי_ועופר_שזה_עתה_נולד_-_צילום_אסף_הברי_רשות_הטבע_והגנים_(1), נקבת צבי ועופר שזה עתה נולד - צילם אסף הברי, רט"ג

עופר צבי – רק נולד וכבר נדרש למצוא מקום מחסה מוסתר

זכרי הצבי תוחמים את הטריטוריות שלהם באמצעות תחנות הרחה בלב אזורים עשירים במרעה, שבהן הם מטילים גללים ושתן והנקבות נמשכות לשם. עונת הרבייה של הצבאים מתחילה במהלך הסתיו כאשר הזכרים מזדווגים עם נקבות מיוחמות העוברות בשטחן והיריונן נמשך כשישה חודשים.

לפני ההמלטה נקבת הצבי נפרדת מהעדר ובדרך כלל מולידה עופר צבי אחד, פקוח עיניים ומכוסה פרווה. עם סיום שלב ההמלטה האם תאכל את השלייה ותסלק סימנים אחרים שעלולים למשוך טורפים. העופר מצידו זמן קצר לאחר ההמלטה כבר נעמד על רגליו ומחפש לו מקום מחסה מוסתר. האמא תחפש אוכל עבור העופר הצעיר ואילו העופר יידרש להישאר במקום המוסתר ולחכות לאימו. לאחר מספר שבועות העופר ואימו יצטרפו לעדר צבאים ובגיל חצי שנה העופרים הזכרים יעזבו את אימם ויצטרפו לעדרי הצעירים. הצבאים הם בעלי חיים חברותיים וחיים בעדרים: עדרי זכרים, עדרי צעירים ועדרי נקבות עם צעירים עד גיל חצי שנה.

בתוך העדר יש מדרג לפי גודל הצבאים וכוחם: הזכרים גדולים וחזקים מן הנקבות, והנקבות גדולות וחזקות מן העופרים. בכל עדר יש מדרג בין הזכרים וגם בין הנקבות. המדרג נקבע במאבקי כוח ובמהלכם הצבאים משלבים את קרניהם אלה באלה ודוחפים זה את זה בעצמה רבה. בין האיומים והאתגרים שיפגוש עופר הצבי בצאתו לטבע הפתוח: צייד לא חוקי על ידי עבריינים, פגיעה מתאונות דרכים, אובדן בתי גידול טבעיים, טריפה על ידי כלבים משוטטים או חיות בר אחרות וגם "אימוץ" שלא לצורך על ידי אנשים שמזהים עופר בודד בטבע, חושבים שהוא נטוש ונדרש לעזרה ומאמצים אותו לחיקם. פעולה זו, גם אם נעשתה בשוגג עלולה "להחתים" את העופר מהמגע עם בני האדם ולמנוע מאימו לשוב ולגדל אותו. פעולה זו יכולה לחרוץ את דינו בטבע הפתוח. לכן חשוב להדגיש שגם אם מזהים עופר נטוש בטבע אין להתקרב ולגעת בו. סביר כי אמו בקרבת מקום ודואגת לגדלו.

עופר_יחמור__נעמד_על_רגליו_בגרעין_הרבייה_בשמורת_חי_בר_כרמל_-_שרית_פלאצי_מיארה_-_רשות_הטבע_והגנים_(1), עופר יחמור נעמד על רגליו בגרעין הרבייה בשמורת חי בר כרמל - צילמה שרית פלאצי מיארה, רט"ג

עופר יחמור – יופיו בולט כבר מהרגע הראשון

עונת הרבייה של היחמורים מתחילה בעונת הסתיו עם שלב ההזדווגות. הזכרים משמיעים קולות עמוקים, שמחד מושכים את נקבות היחמורים ומאידך כנראה גם משדרים איום לזכרים המתחרים. היחמורים הזכרים לעיתים עורכים טקסי ראווה ונאבקים זה בזה מול הנקבות. הזכר שניצח אוסף סביבו את הנקבות ומונע מהזכרים האחרים להתקרב. העופרים יוולדו באביב עד ראשית הקיץ במשקל של קילוגרמים בודדים ויופיים בולט במיוחד כבר מהרגע הראשון עם כתמים בהירים על פרוותם. בשבועיים הראשונים הם יוחבאו בשיחים על ידי אמם ואז יצטרפו אליה ויהיו לצידה למשך כחצי שנה או יותר.

עופרי היחמורים הם אלו שיקראו לאימם לבוא להניקם. האמא תעשה זאת רק לאחר שתריח את ריח גופם כדי לוודא שהם צאצאיה.

היחמורים משוטטים בטבע בחורשי הארץ בקבוצות קטנות, לעיתים זוגות ושלשות אך לרוב כבודדים. תזונתו כוללת עלים מהצומח וסוגי עשב שונים אותם הוא מלחך במשך שעות פעילותו ביום ובלילה.

היחמור הפרסי, המצוי בסכנת הכחדה, כמעט ונכחד מהעולם בגלל צייד. בשנות ה-70 רשות הטבע והגנים הקימה גרעין רבייה בשמורת חי בר כרמל על בסיס פרטי יחמורים שהובאו מגרעיני רבייה מאיראן וגרמניה. גרעין רבייה זה פעיל וניתן לצפות בו מקרוב בביקור בשמורת הטבע חי בר כרמל. עם השנים השיבה רשות הטבע והגנים מגרעיני הרבייה לטבע הפתוח בשיתוף פעולה עם גן החיות התנ"כי בירושלים מאות פרטים באזורי הצפון והכרמל וגם באזור הרי יהודה וירושלים. יחד עם זאת האיומים על היחמורים בטבע עדיין קיימים וביניהם: צייד לא חוקי, פגיעה מתאונות דרכים והרס בתי גידול טבעיים.

צפו גם בסרטון של החיות המאחלות בהצלחה בשנת הלימודים החדשה 😉 :

הנחיות סגר לחיות הבר