רשות הטבע והגנים מסכמים עשור של עשיה

07.12.2021

הטלות, בקיעות, השבות לטבע, ספירות יעלים ראמים, צבאים, הכרזת שמורות, הרחבת חוויות הביקור, פיתוח מערכות חכמות, כלבי הרחה, רחפנים, פרוייקטי ניטור ומאגרי די אן איי, וכמעט עשרה מליון מבקרים בגנים ובשמורות רק ב-2021.

עשור שלם ובו שינויים רבים, תמורות, אתגרים ותגובות אקלימיות חייבו אותנו ברשות הטבע והגנים לתת מענה הולם, מיידי, מקצועי ויעיל לכל המתרחש. גם מגיפת הקורונה והשלכותיה נתנו את אותותיה על משאבי הטבע הגנים והשמורות.
הטבע תמיד שם, והתפקיד שלנו זה לשמור עליו.

בניאס - מנו גרינשפן (58) - מובייל.jpg מפל הבניאס - צילם מנו גרינשפיין

לא מעט שיאים נשברו בעשור האחרון וכמה הישגים מפתיעים נרשמו בשנה החולפת, למרות ואולי בגלל השינויים הרבים שחווה העולם כולו וגם כאן ברמה המקומית, בעקבות הקורונה ובכלל. שנתחיל?

צפו בסרטון:

שיא חדש במספר ההטלות של צבות הים

הנתון הראשון והמפתיע הוא שבירת שיא חדש במספר ההטלות של צבות הים בחופי ישראל.
צבי הים, מין חיית בר שנמצא בסכנת הכחדה נאלץ להתמודד עם מגוון איומים מבית ומחוץ: פגיעה מאמצעי דיג ורשתות רפאים, פסולת פלסטיק בים, פגיעות הדף, זיהום במי הים, הצרת חופי ההטלה, דריסת קינים, תאורה מוגברת המשבשת את מנגנון ההטלה ועוד. ועדיין, מאמצים ממוקדים שעושה רשות הטבע והגנים נושאים פרי, ובשנת 2021 אותרו בעונת ההטלות בחופי הים בכל הארץ 449 קיני צבות ים (373 אשתקד), שיא של כל השנים.

אבקוע, צב ים קטן, בדרכו מהקן לראשונה לים. צילום: יניב כהן
אבקוע, צב ים קטן, בדרכו מהקן לראשונה לים. צילום: יניב כהן

נתון זה לשנת 2021 משקף עלייה של כמעט פי שתיים בהשוואה לממוצע של 5 השנים האחרונות (2016-2020).
תכנית הממשק שהופעלה לאורך השנים, יחד עם הרחבת פעילות המתנדבים בחופים השונים ומאמצי הסריקה לקיני צבי הים והעתקתם למקום מוגן, פקודת הדיג אשר נכנסה לתוקף ועליה במספר ההטלות פר צבה, כל אלו סייעו רבות בשמירה על הדור הבא של צבי הים.

נתון נוסף שנצפה, הוא מגמת יציבות יחסית במספר הצבאים בישראל. בספירות הצבאים שבוצעו ב2021, של צבי השיטים, צבי הנגב, והצבי הישראלי- חלק בלתי נפרד מנופי ארצנו שהפך לבעל חיים בסכנת הכחדה.

ואפרופו בעלי חיים בסכנת הכחדה, בשנת 2021 נמצאו 24 נשרים מתים לעומת 14 אשתקד. 13 נשרים מתו בהרעלה בנחל קינה באוקטובר האחרון ועוד 4 מתו הרעלה מתרופות ווטרינריות (וולטרן ופלוניקסין). פגיעה זו באוכלוסיית הנשרים חמורה ביותר ומציבה את אוכלוסיית הנשרים בישראל בסכנה הכחדה ממשית. רשות הטבע והגנים משקיעה מאמצים רבים בשמירה, אישוש שיקום והשבת הנשרים לנופי ארצנו, והרעלות מסוג זה פוגעות קשות באוכלוסיה הנדירה הזאת.

נשרים בתחנת האכלה בנגב. צילום: ערן היימס

באש ובמים- שומרים על הטבע

פרוייקט מיוחד, למניעת ציד בלתי חוקי, הושק בשיתוף עם בית הספר לווטרינריה שבפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ועניינו הקמת מאגר די אן איי של חיות הבר – מסד נתונים שיסייע רבות בהצגת ראיות בבתי משפט.
גם הטכנולוגיה נרתמה לעניין: הפקחים העוסקים באכיפת הנושא הכאוב  צוידו ברחפנים ובמכשירי ראיית לילה. חידוש נוסף בתחום הם כלבי גישוש והרחה שאומנו במיוחד לאיתור הרעלות ומהווים כוח עזר משמעותי לפקחים בעבודתם. בשנת 2021 אותרו כ-186 פיתיונות מורעלים לעומת 33 בשנת 2020 ונמצאו כ-250 בעלי חיים מורעלים לעומת כ-50 בשנת 2020.

רם והכלבה איה באזור חוף הכרמל במהלך פעילות לאיתור מלכודות דרבנים. צילום רשות הטבע והגנים

גם הים לא נותר מקופח. בעשור האחרון התגבשה מדיניות הרואה בחוף ובמי הים הסמוכים לחוף יחידה אחת. הרשות הצליחה להכריז על בעלי חיים ימיים רבים כמוגנים ובהם כל היונקים הימיים ובעיקר הדולפינים, כל דגי הסחוס, צבי הים, הכפן (סרטן ייחודי ונדיר) ומינים רבים נוספים, כל אלו נוסף על משפחת הכרישיים ומשפחת הבטאים. תקנות דיג החדשות בתמיכת הרשות נכנסו לתוקפן. דבר שיסייע רבות בשיקום והבראת הסביבה הימית מנזקי דיג.
מאז הקמת היחידה הוסדרו כ-10,000 רישיונות דייג ונפתחו כ-770 תיקי אכיפה לדייג לא חוקי בים.

ומה קורה על החוף? נהיגה על החוף מסוכנת מטרידה וגם גורמת להרס לא קטן לטבע. סמכויות האכיפה בתחום זה בשיתוף עם המשטרה הורחבו, כולל סמכות מתן קנסות מנהליים לעבריינים. התוצאה: חופי ישראל נקיים כמעט לגמרי מרכבי שטח. הציבור יכול לבלות ללא חשש בחוף, הצמחייה מתאוששת, חולון החוף (סרטן החולות) שב להתרוצץ בין גרגרי החול כבימים עברו, ולצבי הים הצעירים יש סיכוי גדול יותר לבקוע ולהגיע אל הים.

צב ים קרני. צילום: עמרי עומסי רשות הטבע והגנים

גלי השריפות ונזקיהן חייבו מתן מענה מהיר ומקצועי יותר, וכך הפקחים השתלמו בכבאות והרשות הצטיידה בכלים מתאימים למתן מענה ראשוני לאש. ציוד מקצועי רב והתמקצעות בתחום הם צורך חיוני למי שעובד בטבע יום יום ושעה שעה.

גם השלכת פסולת במרחב הפתוח ושריפת פסולת וגזם הן מפגע סביבתי אסתטי ומקור לזיהום אוויר בשנת 2019 הקימה הרשות יחדה נגד שריפות ופסולת (ינשו"פ) המעניקה שירות למשרד להגנת הסביבה. מאז הקמת היחידה נתפסו 5,800 מפגעי פסולת, 1,150 שריפות פסולת טופלו ו-700 ברירות משפט ניתנו.

משפרים את חווית הביקור- מליוני מבקרים לא טועים

חרף מגיפת הקורונה, ואולי דווקא בגללה, יצאו יותר ישראלים לטייל וליהנות מהטבע. בשנת 2021 נרשם גידול של 47% במספר ביקורי המטיילים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים לעומת שנת 2020.
במהלך שנת 2021 (מינואר עד דצמבר כולל אומדן עד סוף שנה) נרשמו בשמורות הטבע והגנים הלאומיים 9,548,000 ביקורי מטיילים. זאת לעומת 6,501,000 ביקורי מטיילים בתקופה המקבילה אשתקד (שנת 2020). מסתבר שגם כשתחום תיירות החוץ נפגע עד כדי עצירה מוחלטת, עדיין הישראלים אוהבים את הטבע שלהם מקרוב. כ-99% מנתוני המבקרים הם מתיירות פנים.

ויחד עם זאת, הפעילות לא עצרה לרגע: מוצרים תיירותים חדשניים כדוגמת 'פסיפס' – לקיום טקסי משפחה כגון בר מצווה, חופה ועוד באתרים, 'טבע זום אין' – חוויות והזדמנויות צילום מיוחדות לצלמים, Open Space – מתחמי עבודה ולימודים בשמורות ובגנים הלאומיים, פעילות מרחבי בריחה בטבע ועוד. זהו רק מדגם מיצג לפיתוח אדיר בתחום התיירות והעשרת חווית הביקור בגנים ובשמורות.

Open Space – מתחמי עבודה ולימודים בשמורות ובגנים הלאומיים. צילום: חגי דביר

עוד הושק תחום הטיילות במטרה לפתוח מסלולי טיול חדשים למגוון קהלים, הרחבת פעילות מתנדבים ענפה עם כ-1,500 מתנדבים קבועים למען שמירת ערכי הטבע הנוף והמורשת, חיזוק הקשר עם קהילות חינוכיות והטמעת פרוייקטים ארוכי טווח.

הקורונה הביאה איתה אתגר מסוג חדש: ויסות מבקרים בהתאם להנחיות משרד הבריאות. לשם כך הקמנו את מערכת תיאום ביקור באתרים בזמן שיא בתקופת הקורונה. מסתבר שמדובר בהצלחה, בסקר מקיף שנערך גילינו שרוב משתמשי המערכת אהבו את היתרון שבביקור מתואם, נעים ולא עמוס בטבע.
הקמת אגף דיגיטל הביאה את כל מה שקורה בטבע לפרונט. ערוצי המדיה החברתית פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, טוויטר וטיקטוק אהודים במיוחד על הציבור שמחזיר להם אהבה ולייקים. השקת פרוייקט ההסכתים פתח מנעד רחב יותר של מידע לציבור והציבור מצביע באזניים.

בין לבין, אנחנו חוקרים יותר כדי להבין וללמוד על מגמות חברתיות שיסייעו לנו לשפר את חווית הביקור ולשם כך הוקם האגף למחקר חברתי וכמובן לא שוכחים אתכם בשטח עם הסברה ותחנות מידע בשמורות הטבע והגנים הלאומיים . מהלכי הסברה העלו מודעות לצמצום כניסה של חיות בר ליישובים וניתן לראות כבר מגמת שיפור מבורכת בנושא.

לאן הלכו כולם? האתרים המבוקשים ביותר:
זה לא חדש, הישראלים אוהבים מים! שלושת האתרים המבוקשים ביותר לשנת 2021 הם הגן הלאומי אשקלון עם 576,000 ביקורי מטיילים (עלייה של 56% לעומת 2020), הגן הלאומי ירקון עם 452,000 ביקורי מטיילים (עלייה של 92%) ושמורת הטבע עין גדי עם 426,000 ביקורי מטיילים (עלייה של 29%).
על הבכורה שמרו שלושת האתרים הוותיקים והאהובים, גן לאומי קיסריה, גן לאומי מצדה ושמורת הטבע בניאס שהם האתרים במבוקשים יותר בעשור האחרון עם כמעט 20,000,000 ביקורים!

גן לאומי עין גדי. צילום: מנו גרינשפן

לא רק לבקר בטבע הישראלים אוהבים אלא גם לחזר אליו שוב ושוב. בשנת 2021 נרשמה עלייה במספר מנויי מועדון מטמון של רשות הטבע והגנים שעומד נכון לעתה על כ-153,000 בתי אב. (לעומת 118,000 אלף אשתקד). חניוני הלילה שלנו רשמו כמעט חצי מליון לינות רק בשנת 2021. לשם ההשוואה ב2020 נרשמו 181 אלף לינות. זהו מספר שיא של הלנים בחניוני הלילה וניתן לזקוף זאת בין היתר לזכות השדרוגים בשטח, הממשק הקל והנוח להרשמה וחווית הטיול במיוחדת שמעניקה לינה בחניוני הלילה של רשות הטבע והגנים.

חניון לילה הבשור. צילום: דינה רוזנטל

הדובדבן שבקצפת הוא מספר האתרים שנפתחו לביקורי קהל וחוויות מיוחדות וחדשות במהלך העשור האחרון:אתר לאומי חאן שער הגיא. אתר לאומי שפותח בהשקעה של מיליוני שקלים, מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים ומנציח באופן אינטראקטיבי, חווייתי ועוצמתי את מורשת מבקיעי הדרך ומלווי השיירות לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות.

הגן לאומי תל דור. אתר חדש שהוכשר מדרום לשמורת הבונים. משלב חוף ים עם מפרצים קסומים, תל ארכיאולוגי ונוף מרהיב. האתר מותאם לקיץ ולחורף עם מסלול רגלי בשביל הרכס המונגש לנכים ושביל חוף אתגרי יותר במפגש של סלעי הכורכר עם קו המים.

הגן הלאומי מגדל צדק. גן לאומי רחב ידיים בראש העין, הכולל שבילי טיול נרחבים להליכה ברגל ורכיבה עם אופניים. האתר מציע למבקרים חוויות ארכיאולוגיות ותצפית מרהיבה מהמבצר הקדום בראש הגבעה לצד חוויות אקולוגיות של בריכת חורף וצומח מגוון.

עין חניה. פינת חמד בגן לאומי נחל רפאים בהרי יהודה, המשלבת מעיין ובריכה עתיקה מלאה מים, אתר ארכיאולוגי ונוף תרבות של חקלאות מסורתית.

עין חניה. צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

גן לאומי צבעי מכתש רמון. ציר צבעי הרמון הוא נתיב נסיעה לכל רכב, העובר במכתש רמון באזור ששימש בעבר לכריית מחצבים. המרחב עבר שיקום יסודי והפך לפארק גיאולוגי מרתק, החושף סודות מעברו הגיאולוגי של המכתש. לצד ציר הנסיעה הוכשרו רחבות חניה ושבילים קצרים המובילים את המטיילים אל סלעים ססגוניים ולצידם שלטי הסבר והמחשה שווים לכל נפש, שעושים את הביקור לחוויה.

מוקדי ביקור חדשים בהרודיון. התיאטרון, חדר האירוח המלכותי של הורדוס, גרם המדרגות העצום ומסדרון הקשתות המפואר.

מפעל המים הקדום גן לאומי תל גזר. פתיחת מפעל המים הקדום מלפני 3,600 בעומק של 60 מטר עם גרם מדרגות מיוחד שמאפשר למבקרים בו לרדת לעומק מפעל המים בלב האדמה בסמוך לנקודת מפלס המים.

פתיחת מפעל המים הקדום בגן הלאומי תל גזר – מימין- רותם ידלין, דר צביקה צוק, חכ צביקה האוזר שאול גולדשטיין -צילום יניב כהן רשות הטבע והגנים

ומה צופן לנו העתיד?

שמירת הטבע בישראל היא מתפקידיה המרכזיים של רשות הטבע והגנים. לאורך העשור האחרון הובילה הרשות באמצעות חטיבת המדע שלה, אגפי התכנון, אקולוגים ופקחים בכל הארץ יחד עם שותפים לדרך, פעולות, פרויקטים ותהליכים רבים על מנת לשמר את ערכי הטבע בישראל. כל זאת תוך התמודדות עם אסונות טבע, אירועי קיצון ואיומים אחרים עם השפעה משמעותית על הטבע.

פקח בספירת צבאים ברמות יששכר . שלומית שביט רשות הטבע והגנים

לראשונה בוצע מיפוי של המערכות האקולוגיות בארץ, תוך התייחסות והדגשה של המסדרונות האקולוגים. באמצעות כלי זה ניתן ללמוד ולתכנן את צעדי השמירה וההגנה על הטבע. כמו כן בוצעו סקרים ויזואליים בים התיכון ובמפרץ אילת השופכים אור על ערכי הטבע במעמקים, על תפקוד שמורות טבע ימיות קיימות ועל אזורים עליהם חשוב לשמור ולהגן ובתוך כך גם שיקום בתי גידול מימיים שסבלו במשך עשרות שנים מבעיות שמקורן בפיתוח, ניצול יתר של מים זיהומים ועוד.

בעקבות ההבנה המדעית של ההשפעות השליליות הניכרות שיש לתאורה מלאכותית בלילה על בתי גידול טבעיים ביבשה ובים. הרשות פיתחה מדיניות הנחיות ושיתופי פעולה מוצלחים מול התעשייה ומול גורמי התשתית כשהמטרה היא לתכנן באופן מושכל וממוקד תאורת חוץ בשטחים ולעורר מודעות בנושא חשיבות התאורה הטבעית של הלילה.

עדכון 'הספר האדום' של החולייתנים ועדכון מדיניות הסחר בבעלי חיים הם כלים מקצועיים המאפשרים רגולציה ניהול ופיקוח הנעשה הנושא הברחות בעלי חיים, סחר בלתי חוקי והגנה על בעלי חיים בסכנת הכחדה שנקראים גם "מינים אדומים". העשור האחרון הביא עימו אתגרים רבים בנושא ופעלנו כדי לקדם את ערכי הטבע הנוף והמורשת גם באופנים האלו.

צבאי הנגב. צילום: ערן היימס

והאם ידעתם כי ישנה תוכנית אסטרטגית לשימור מינים בסכנת הכחדה? שיתוף פעולה עם בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל שבמכון וולקני הפך לתכנית תלת שלבית: ביצוע סקרים בשדה לאיתור מינים בסכנת הכחדה; איסוף הזרעים ושמירתם בבנק הגנים; ובניית גני מקלט בוטניים ברחבי הארץ, בדרך כלל בשמורות טבע ובגנים לאומיים. עד כה הוקמו 11 גני מקלט והם משמשים מעין גיבוי לטבע במקרה של אסון שיפגע בבית הגידול הטבעי של הצמח הנתון בסכנה.

ללא גבולות: פועלים גם בזירה הבינלאומית

בעשור האחרון הגבירה הרשות מאוד את מעורבותה באמנוֹת ובפרויקטים בין לאומיים. בין הפעילויות הבולטות בעשור האחרון בנושאי שמירת טבע: חתימה ומעורבות פעילה באמנות עם ארגונים בינלאומיים ומזכרי הבנות עם גופים מקבילים בארה"ב, סין, קניה, אלבניה ועוד, השתתפות של עובדים ומדענים מהרשות בפרויקטים של האיחוד האירופאי ופעילויות מול האום, חילופי משלחות, השתלמויות ושיתופי פעולה עם גרמניה, קפריסין, סנגל, סרי לנקה, אוסטרליה, איחוד האמירויות ועוד. בנוסף לראשונה רשות הטבע והגנים הצטרפה כחברה בארגון ה-IUCN . כמו כן נציגים מהרשות מייצגים את ישראל ומדינות אירופה בדירקטוריון ובוועדות שונות של אמנת CITES (האמנה בעניין סחר בינלאומי בערכי טבע) ולראשונה מפגש של האו"ם (מפגש של אמנת CITES) התקיים בישראל.

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, וד"ר יגאל הורוביץ, מנהל בית החולים לחיות בר. משחררים בז שהחלים. צילום: רותם כהן וידר

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, מסכם עשור של עשיה: "אני גאה לסיים עשור ברשות הטבע והגנים. העשייה היתה מגוונת ופורייה. הרשות מורכבת מאנשים נפלאים שעשייתם הובילה אותנו לשורה הראשונה של ארגוני שמירת הטבע והמורשת בעולם, תוך קיום שיתופי פעולה עם כלל משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, ארגוני סביבה ואזרחים מכל המגזרים. הישגי הרשות עומדים לטובת אזרחי המדינה ומבקריה. יש לנו ארץ יפה וחובה עלינו לחזק את הרשות ועובדיה".