למען העופות- מפסיקים להאכיל עגורים ומונעים את שפעת העופות

התמונות של העופות המתים זעזעו את הלב וכצעדי מנע הוחלט לסגור את האתרים הנגועים בשפעת ולבדוק מיידית מה הוביל לתמותה הגבוהה.

מהבדיקות עלה כי תחילת ההתפרצות בעמק החולה תועדה 5 ימים לאחר שנפתחה תחנת האכלה. ההערכה היא שבאירוע זה מתו כ-8,000 עגורים, המהווים כרבע ממספר העגורים אשר לנו באגמון באותה תקופה, ואשר רובם השתמשו בתחנת ההאכלה.

העגורים מטבעם הם מין מתלהק אשר לן באופן טבעי בצפיפות במים רדודים. במהלך התפרצות המגפה בעמק החולה נצפו באגמון, בתוך גוף המים, אלפי עגורים חולים (עם תסמינים המאפיינים את מחלה), בשלבי גסיסה ומתים. סביר כי במהלך מספר הימים מההדבקה ועד סיום המחלה אם בהחלמה או בתרחיש הפחות טוב- במוות, נוטים העגורים לשהות בגוף המים, דבר שגרם לריכוז הרב של המתים שם. ידוע כי הדבקה בנגיף אפשרית גם דרך מגע עם המים באתרי הלינה.

עובדה חשובה נוספת שעלתה מן הבדיקות היא כי באתרי לינה אחרים של עגורים בארץ  כמו שמורת החולה, עמק יזרעאל, נגב מערבי ודרום הגולן, מתו משפעת העופות חלק מזערי מהאוכלוסייה בכל אתר לינה (פחות מ-1%), עובדה המרמזת על כך שהדבקה דרך המים אינה מנגנון ההדבקה העיקרי.

עגורים בחולה – שלומית שביט, עגורים בשמורת חולה - צילמה שלומית שביט, דוברת רשות הטבע והגנים

היקף תמותת עופות בר (עגורים ומינים אחרים) משפעת העופות בכל האזורים בארץ הייתה נמוכה בשני סדרי גודל בהשוואה לנצפה באזור אגמון החולה. ולכן יש סיבה מוצקה להניח כי תחנת ההאכלה של העגורים היא הגורם שהחמיר באופן משמעותי את התפרצות המגיפה בעמק החולה. בנוסף, התחנה הגבירה את פוטנציאל הפצת הנגיף במרחב ואת הסיכון בהדבקה של מינים עופות אחרים השוהים בעמק החולה בחורף, חלקם בסכנת הכחדה מקומית או עולמית.

לאור זאת, ולאחר בדיקות מקיפות של אנשי המקצוע בתחום ההמלצה המקצועית של רשות הטבע והגנים היא להימנע מהאכלה של העגורים. המלצה זו תואמת להנחיות אמנת רמסר (RAMSAR) לצמצום הסיכון להתפרצות מגפות והמלצות ה-IUCN לממשקי עגורים בהתבסס על התפרצויות קודמות של שפעת עופות מזן H5N1 במיני עגורים בתחנות האכלה.

עגורים בעמק החולה -צילם יניב כהן רשות הטבע והגנים, יניב כהן, רשות הטבע והגנים

יוזמת תחנות ההאכלה נוצרה בשנת 1999 מצד חקלאי העמק בחלקו המערבי של אגמון החולה, מתוך מטרה לצמצם את נזקי העגורים שנשארים בחורף בארץ ("חורפים") לגידולי השדה בעמק החולה.

העגורים הניזונים מהתוצרת החקלאית יצרו נזק לחקלאים והאלטרנטיבה הייתה פיזור מזון שבוצע בשדה ממערב לאגמון החולה, ע"י טרקטור, ונמשך בממוצע 100 ימים בכל עונה. התחנה הופעלה כחלק מפרויקט העגורים בעמק החולה, ובהיתר מיוחד מרשות הטבע והגנים.

לאחרונה כאמור לאור הבדיקות של מדענים אקולוגים וטרינר ואנשי מקצוע נוספים מרשות הטבע והגנים הוחלט להפסיק את פרוייקט ההאכלה על מנת לעצור את התפשטות המגיפה ולצמצם כמידת האפשר את תמותת העופות.

רעיה שורקי מ״מ מנכ״לית רשות הטבע והגני מתייחסת להחלטה:

"לאחר שבחנו את תהליך האכלת העגורים קיימת תמימות דעים שלהאכלה יש תרומה משמעותית לגידול במספר העגורים החורפים בעמק החולה והן למשך השהיה של העגורים בעמק בפרט בארץ בכלל.  ברשות הטבע והגנים  התגבשה המלצה להפסיק השנה את האכלה ב 28.2 , זאת כדי למנוע הצטופפות של העגורים הנודדים מדרום עם האוכלוסיה החורפת עכשיו בעמק וכדי למנוע חשיפה וסיכון להדבקה.

הפסקה זו תלווה בתצפית ולמידה.

אין לנו יכולת לדעת מה תהיה מגמת מחלת השפעת שהתפרצה בארץ במהלך החורף הנוכחי וחשוב להתייחס לסיכון שבשהיית עגורים לאורך זמן ובצפיפות גבוהה, בנקודות ההאכלה באגמון. הרשות עדכנה את המועצה האזורית גליל עליון וקיימה שיחה בנושא עם ראש המועצה  והגורמים הרלוונטיים באזור".