המדע מתגייס למען שמירת הטבע: הסקר הימי השנתי של רשות הטבע והגנים

12.04.2019

מה זה סקר בלי בחירות? מה זה אומר "סקר ימי"? איך מבצעים את זה ולמה בכלל? כל זאת ועוד בכתבה המרתקת שלפניכם, שמלמדת אותנו איך שיתוף פעולה מוצלח מסייע לנו להבין את ההווה ולתכנן את העתיד טוב יותר.

סלפית צהובת פסים.jpg סלפית צהובת פסים. צילום: אנדרי אהרונוב

למרות שהים כל כך קרוב ונגיש אלינו וכולנו נהנים ממנו, אנחנו לא באמת מכירים אותו ואת מי שחי בו. לכן, נדרשים סקרים שחושפים ומגלים לנו את העומק ואת שלל בעלי החיים והצמחים החיים בים.

בימים אלו ממש מתבצע לאורך חופי ישראל הסקר הימי הנרחב יותר עד כה, שמטרתו לבחון את מצבן של השמורות הימיות בים תיכון. הסקר הימי בא לענות על מספר שאלות חשובות: האם השמורות הימיות מתפקדות כצפוי? מהם ערכי הטבע הקיימים בהן מבחינת דגים, אצות וחסרי חוליות? כיצד משפיעה הסביבה המוגנת של שמורת הטבע הימית על הסביבה שמחוצה לה?

איך מבצעים סקר ימי?

במהלך ימי הסקר, בוחנים את המינים, הכמויות והגדלים של בעלי החיים והצמחים המצויים בתוך שמורות הטבע הימיות המוכרזות ובאתרים סמוכים להן, שאינם מוגנים. כך ניתן ללמוד מהי האם יש מגמת הגידול או ההקטנה במספרים ובגדלים שלהם ומהו מצב בריאותם הכללי של הצומח והחי בשמורות הימיות.

"מה שאנחנו עושי כאן הוא לא מחקר מדעי של מדע בסיסי "טהור" כמו שמתקיים באוניברסיטאות. הסקר שאנו מבצעים הוא שיתוף פעולה של מדענים מכל הארץ ביחד וביוזמת רשות הטבע והגנים, שבו המדע מתגייס למען שמירת הטבע", מסבירה ד"ר רותי יהל, האקולוגית הימית של רשות הטבע והגנים. "אנחנו באים לבדוק את עצמנו ואת המצב בשמורות שאנו אחראים עליהן, ותורמים הרבה ידע שלא היה קיים פה קודם – על מנת להבין לעומק מה קרה בשמורות בים התיכון בשנים האחרונות. זה היופי של שיתוף הפעולה:, החוקרים ואנשי רט"ג ביחד באים לבחון את הפעולות שאנו עושים למען שמירת הטבע בים וכיצד ניתן לשפר את זה".
"חשוב לציין, שעד שהתחלנו בסקרים הללו, לא התקיים בישראל סקר בקנה מידה כזה", מדגישה ד"ר יהל.

חטיבת מדע והיחידה הימית של רשות הטבע והגנים אחראיות על תכנון ותפעול הסקר בים, פיזור החוקרים השונים באזורי המחקר הרלוונטיים לכל אחד בשמורות הימיות, ואיסוף הדוגמאות והנתונים במטרה לייצר תובנות מהמגמות בין השנה הנוכחית לשנים עברו. בצורה כזו, ניתן לקבל תמונה כוללת על רמת התפקוד של כל שמורה ימית ובמידת הצורך לטפל בבעיות ובמגמות שליליות אם תעלנה.

כדי להבין טוב יותר את המתחולל בסקר מתחת למים נצלול קצת יותר לעומק יחד עם אחד מחוקרי חסרי החוליות והאצות. "אנחנו יורדים עכשיו לקרקעית השמורה הימית כדי לבדוק את האוכלוסייה של חסרי החוליות ושל האצות שעליה", מסביר לנו החוקר ממש לפני שהוא צולל. "הבדיקה נעשית על ידי צילום קרקעית השמורה, ולאחר מכן ניתוח התמונות באמצעות תוכנה של בינה מלאכותית אשר מציגה את הנתונים ואת התובנות המרכזיות ועוזרת לנו להבין טוב יותר מה קורה מתחת למים". שיטות נוספות של ספירות ודגימה משמשות לתיעוד האצות וחסרי החוליות על הקקעית והדגים במים.

חשיבות איסוף המידע וקיומן של שמורות הטבע הימיות

שמורות הטבע הימיות הן המקום האקולוגי הטבעי לחיים מתחת למים, ואזורים אלו נהנים מביטחון והגנה יחסית מפגעי בני האדם, בין אם מדובר בדיג ובין אם מדובר בנוכחות אנושית פולשנית אחרת. "נתוני הסקרים הקודמים הראו כי ברגע שיוצרים שמורת טבע ומגנים על הדגים הטורפים, רואים שכל המערכת האקולוגית עשירה, בריאה ומתפקדת, ושמתקיים בה יותר בעלי חיים וצמחים", מציינת ד"ר יהל. " רק בשמורות ניתן למצוא דגים נדירים שכמעט נעלמו מנופי הים של ארצנו, כמו למשל תוכידג כרתי וסלפית צהובת פסים".

"שמורות טבע ימיות גדולות ומפוקחות, כמו ראש הנקרה, עוזרות מאוד לא רק לטבע אלא גם לדייגים. רק בשמורות אלו מצאנו דגים גדולים, כאלו שגודלם מאפשר להם להתרבות ולהעמיד צאצאים. מחוץ לשמורות כל הדגים שמעניינים את הדייגים (כמו דקרים) קטנים מאוד, וכמעט שלא פוגשים דגים גדולים. כך, השמורות מספקות לדייגים דגים חשובים בשטחי הדיג שמחוץ להן".

במחקר נוסף שעורך איל מילר, מנהל מרחב ים צפון ברשות הטבע והגנים, במסגרת עבודת המוסמך שלו, נמצא כי גודל הגוף של לובסטרים מהמין כפן גושמני (מוכר גם בשמותיו העממיים לובסטר, צרצר ים וסיגל), גדול בכ-10% בתוך השמורה הימית, לעומת אוכלוסייה המין בשטח דומה מחוץ לשמורה. נתון נוסף שעלה הוא שהסיכוי לפגוש לובסטר בשמורה ימית גבוה פי 6 מאשר הסיכוי לפגוש אותו בשטח דומה מחוץ לשמורה!

הסקר של רשות הטבע והגנים ואנשיה נעשה בשיתוף פעולה עם אנשי המחלקה לזואולוגיה וחוקרים ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרט ומהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת ת"א, חוקרים מבית הספר למדעי הים של המרכז האקדמי רופין, חוקרים מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה והמכון לחקר הימים והאגמים.