חידושים ארכיאולוגיים ואדריכליים בברעם

שם כתב: ד"ר יוסי בורדוביץ' – ראש תחום מורשת, אגף ארכיאולוגיה, חטיבת מור"ן, רט"ג 02.05.2019

במסגרת פרויקט שימור ושחזור בית-הכנסת העתיק בברעם 

ברעם -פריטים אדריכליים מהאנטבלטורה מסודרים מול בית-הכנסת העתיק בגן לאומי ברעם.jpg איור 1 : פריטים אדריכליים מהאנטבלטורה מסודרים מול בית-הכנסת העתיק בגן לאומי ברעם. צילם ד"ר יוסי בורדוביץ'

רשות הטבע והגנים הלאומיים מבצעת פרויקטים רבים של שימור ושחזור מונומנטים ואתרים ארכיאולוגיים בשטחים שבאחריותה. לכל פרוייקט נעשית עבודה מקדימה של תיעוד ומחקר מעמיק.

לעיתים, המחקרים הללו, שלהם ערך מדעי ואקדמי גבוה, נותרים עלומים. במקרים אחרים, הידע המצטבר הוא כה גדול ומשמעותי, עד שלא ניתן שלא לחשוף אותו לקהילה המדעית או לקהל הרחב. בהזדמנות זו, ברצוני להציג בפניכם שניים מהחידושים אשר התגלו במסגרת מחקר לשימור ושחזור חזית בית-הכנסת הקדום בברעם. הפרוייקט נולד מסיור בשטח והבנה שחלקים גדולים של האנטבלטורה שניצבה על גבי העמודים בחזית בית-הכנסת, מפוזרים באתר ובחורש שסביב הגן הלאומי, וניתן לחבר ביניהם ואף להרכיב חלקים ממנה.

לאחר איסוף חלק מהפריטים האדריכליים, ביצעתי ניסוי פיזי (מעין פאזל) והרכבתי חלקים מהאנטבלטורה. ניסוי זה הוכיח כי בידינו מספיק פריטים כדי לשחזר את כל החלק הזה בחזית הבניין, כולל הקשת שבגמלון הסורי שלה (איור 1).

אחד הדברים הראשונים אשר בלטו בשטח היא הטכנולוגיה בה נעשה שימוש לבניית הקשת: אבני הקשת הן לא אבנים "טרפזואידיות" דומות לאלו המוכרות לנו מקשתות רבות אשר התמוטטו לאורך השנים; אלה אבנים אשר חלק מהן הן בעלות זיז מצד אחד ושקע מצידן השני (בפן הנושק לאבן הצמודה לה). שיטה זו לבניית קשתות לא הייתה מוכרת עד כה, ולא מצאתי לה מקבילות. ייתכן שהדבר נובע מהעובדה, שקשתות אשר נבנו בצורה זו, עומדות עד היום (איור 2).

איור 2: דגם תלת-ממדי של אחת מאבני הקשת
(איור דיויד ציל – כל הזכויות שמורות ©).

על מנת לתכנן את פעולות השימור והשחזור, בוצעו תיעוד פוטוגרמטרי, מדידה ותיעוד תלת-ממדי ברמה מאוד גבוהה על ידי דיוד צל (פוטוגרמטריה), אמיר פרוינדליך (אדריכלות) וכותב שורות אלו.

מלבד ההבנה מהיכן מגיע כל פריט אדריכלי ולאן יש להחזירו (החידוש הראשון), ישנו חידוש נוסף בהבנה איך נראתה החזית של בית-הכנסת הקדום. עד כה, התקבלה הצעת השחזור של קוהל וווצינגר משנת 1916, כאורים ותומים באשר להבנה של חזית המבנה (איור 3).

איור 3: הצעת השחזור של קוהל וווצינגר – 1916

קוהל וווצינגר הציעו שמקצב העמודים אשר הוצבו החזית המבנה היה אחיד, ומעליהם הותקנה האנטבלטורה אשר הייתה מקורית.

מחקרנו מוכיח שלא כך היה הדבר, ודווקא הצעתם של קונדר וקיטצ'נר משנת 1887, הייתה קרובה יותר למציאות (איור 4).

איור 4: הצעת השחזור של קונדר וקיטצ'נר – 1887

באמצעות המדידות והשחזור הדיגיטאלי, מדדנו את הרדיוס של הקשת ואת מיקומם המדויק של העמודים, והוכחנו שהמרחק בין שני העמודים המרכזיים היה גדול יותר מהמרחק שבין העמודים האחרים אשר ממזרח וממערב להם, תוך שמירה על מקצב אחיד בצדדים (איור 5).

איור 5: הצעת השחזור החדשה לחזית בית-הכנסת. מודגשים בצבע: הפריטים האדריכליים שנמצאו באתר ©.

כמו כן, לא נמצאה עדות לגמלון או קירוי מעל האנטבלטורה. אין זה אומר שלא היה כזה, אך אין בידינו פריטים אשר ירמזו ולו על זווית קטנה שהוצבה מעל חזית המבנה.

המחקר והתיעוד נמשכים, ורבים עוד החידושים, בתקווה שבסופם, נחזיר לאתרם חלק מהפריטים וחזית בית-הכנסת תקבל בחזרה עוד קצת מתפארתה הקדומה.