להתעלף על העטלף

שם כתב: נעמה טוכפלד 16.03.2020

מתוחכמים ומסתוריים- העטלפים

עטלף פירות אייל ברטוב

לא קל להיות עטלף בימים האלו, תשמעו מאיתנו.

גם ככה התדמית לא משהו. מה לא אמרו עליהם? מוצצי דם, מסתבכים בשערות. קרובים של דרקולה. יחצ על הפנים.

ועכשיו, הקורונה הזאת.

זה לא הם, זה אנחנו. ובכלל, החשד נפל על פנגולין אבל לא באנו לסכסך. רצינו לספר לכם קצת על עולמם המסתורי של היונקים המעופפים האלה, שיש אנשים שמבוהלים מהם עד מוות ובלי סיבה. כי הימצאותם היא חיונית למערכת האקולוגי כולה ואנחנו מקווים שעד סוף הכתבה, תהיו גם אתם קצת מאוהבים בהם, כמונו. ואם לא זה, אז לפחות לא נגד.

צילם ברוק פנטון

יאללה, נתחיל

קודם כל, תשכחו מ"עכבר מעופף".  גם אין כל קשר בין עטלפים וציפורים. פרט ליכולת התעופה אין למעשה כל דמיון. למעשה חוקרים שניסו להתחקות גנטית אחר העטלף ממקמים אותו כיום איפשהו בין סדרת הכלביים לסוסיים, וכשאנחנו מדברים על סדרה, אין קשר לנטפליקס.

סדרת העטלפים היא מהמגוונות שבסדרות עולם החי, ומהווה כחמישית מכלל מיני היונקים. הסדרה מקיפה עטלפי פירות, הניזונים מהצומח, ועטלפי חרקים, שהם יונקים קטנים פעילי לילה הניזונים מהחי.

בואו נדבר שניה על התעופה שלהם. נכון שזה נראה כאילו הם שיכורים, ועוד שניה עומדים להתנגש במשהו אבל תעופת העטלפים מחושבת מאוד וחכמה. באמצעות מנגנון הסונאר העטלף מזהה עצמים סביבו וכך הוא מסוגל לעוף במהירות רבה בתוך יערות צפופים באפלה מוחלטת ובזוויות חדות ולזהות את מזונו.

צילם ברוק פנטון

מועילים לאדם, קריטיים למערכת האקולוגית

בישראל ישנם  33 מיני עטלפים: 32 מיני עטלפי חרקים, בהם 29 בסכנת הכחדה. ומתוכם מין אחד של עטלף פרי ששנים נחשב כמין מזיק עד שהתבררה המציאות ההפוכה: גם לעטלף הפירות ישנה תועלת רבה לאדם ולסביבה האקולוגית. סתם שתדעו, למשל: עטלפון לבן שוליים, ששוקל חמישה גרמים, אוכל כאלף יתושים בלילה, מחצית ממשקל גופו. אתם מבינים מה זה אומר לגבי איכות השינה שלכם?

בעבר נטו לחשוב כי מין זה של עטלף הפירות מזיק לחקלאות אלא שהסתבר שזה הפוך. הבחירה של עטלפי הפירות לאכול פירות בשלים מאוד מנקה מהמטעים את הפירות שמושכים זבובים ושאר מזיקים. בכך, משמשים העטלפים סניטרים שפעילותם מועילה למטעים. בנוסף, עטלפי הפירות חשובים מאוד למערכות אקולוגיות בעולם בהיותם מאביקים ומפיצי זרעים למרחקים ארוכים.

מיני עטלפי החרקים בישראל נתונים בסכנת הכחדה ורשומים בספר האדום של החולייתנים בישראל, בעיקר בעקבות השפעות של בני האדם בעבר ובהווה. זאת אומרת יותר משהם מהווים סכנה לנו (מיתוס!) אנחנו מהווים סכנה עבורם (אמת).

צילם אסף צוער

די עם הפלאש, זה מסנוור

איך?

חומרי הדברה וקוטלי חרקים, צמצום שטחי המחיה, טורבינות רוח, זיהום אור, והרס בתי הגידול הלחים ומקווי המים בהם חיים חרקים וחסרי חוליות שמהם ניזונים העטלפים גורמים למרבית מיני העטלפים להיות מין בסכנת הכחדה.

ואם כל זה לא מספיק, אז  גם בבית שלהם מציקים להם. נכון, שוב אנחנו. מטיילים רבים מטרידים את העטלפים בתאורה ישירה עליהם בפנסים ובהבזקי מצלמות או בשהות ממושכת של קבוצות גדולות במערה, היוצרת מטרדי רעש. במעקב אחרי פעילות עטלפים תועדה התמעטות ניכרת באוכלוסייתם בחלק מהמערות המטוילות בהשוואה למערות שבהן פעילות המבקרים מועטה. ההפרעה ליונקים אלו מניסה אותם, גורמת להם בזבוז קטלני של אנרגיה ואף פוגעת בהריונן התקין של הנקבות.

צילם אסף צוער

 

אבל אנחנו יכולים גם לתקן

  • הימנעות מפיזור חומרי הדברה וקוטלי חרקים טובה לא רק לבריאות שלנו אלא גם לסביבה. העדיפו דרכים טבעיות.
  • היכנסו רק למערות שהכניסה אליהן מותרת ובזמנים המותרים. הקפידו על הליכה במסלולים המוסדרים, אל תאירו במערה לא באמצעות פנס ולא בצילום עם פלאש. אל תדליקו נרות במערות.
  • חינוך ומידע- הסירו את החשש, הכירו לילדיכם את עולמם של העטלפים אם באמצעות מידע כתוב או מצולם, והכי כיף בפעילות חווייתית כמו "ליל העטלף" שאנו עורכים מידי שנה ברחבי הגנים והשמורות.
צילם אסף צוער

עטלפי חרקים, תעודת זהות:

  • סטטוס: 29 מינים בסכנת הכחדה
  • אוכלוסיה: לא ידוע
  • מידות: עד כ 40 גרם
  • תזונה: בעיקר חרקים ופרוקי רגליים
  • תפוצה: נפוצים בכל רחבי הארץ
צילם בני שלמון