אילו ציפורים

מסתבר שיש עוד הרבה מה ללמוד ביחס לאזורים הכי נידחים של הנגב, שההגעה אליהם כרוכה בנסיעה של שעות בשטח קשה, בלב שטחי אש ולאורך הגבולות.

אם בעבר מאמצי שמירת הטבע באזורים אלו התבססו בעיקר במקומות עם ריכוזי עצי שיטים או על פי מצאי יונקים גדולים, סקר הציפורים האחרון שנערך במחוזות בהם רגל צפר עוד לא דרכה, גילה לנגד עיננו עולם שלם מופלא שמתחדש עם החורף עתיר הגשמים.

כל המיטב של עולם הצפרות בישראל היה שם: פקחי ואנשי המקצוע של רשות הטבע והגנים לצד צפרי החברה להגנת הטבע, אנשי הסביבה של המועצה האזורית חבל אילות וצוותו המורחב של מרכז הצפרות אילת שהרכיבו יחד 30 צוותים שסקרו 367 נקודות.

מקומות שעד השבוע היו מבחינתנו רק נקודות על המפה נתנו לנו מבט ברזולוציה הרבה יותר מפורטת, על מישורי העד המסתוריים של הנגב.

בולבול – צילם דורון ניסים

המידע שזרם אל מחשביהם של אלי חביב מהחברה להגנת הטבע ושל אקולוגית רשות הטבע והגנים באזור הערבה , ד"ר טל פולק, היה חסר תקדים ומלא הפתעות:

דרום הנגב והערבה קיבלו השנה לא מעט גשם שזרם ברוב הנחלים. הציפורים המדבריות שהן נוודיות באופיין, הביעו אמון ונשארו בשטח. מיני הציפורים שבסכנת הכחדה כגון האלימון, צחיחנית המדבר והחוברה ששמרו על יציבות או עלייה קלה במספרם מהשנים שעברו.

אולם השטחים אותן בחרו ציפורי המדבר לאכלס היו דווקא האזורים בבקעת עובדה, באגן נחל חיון ובמישורי פארן, שאינם נכללים בתחומי שמורות הטבע.

מניתוח ראשוני עולה כי 85% מהתצפיות של המינים בסכנת הכחדה – חוברה, אלימון וצחיחנית מדבר, תועדו בשטחים שמחוץ לתחומי שמורות הטבע, זאת למרות ש-51% מהנקודות נדגמו בשמורות.

חוברה – דורון ניסים, חוברה - צילם דורון ניסים

אולם הפתעת העונה הן הסלעיות:

השנה הבחנו בעלייה חדה בתצפיות בסלעית לבנת הכנף, בסלעית המדבר (הכפלה של מספר התצפיות שנדגמו, ביחס לשנה שעברה) ובסלעית שחורת הבטן (עליה של 20% בתצפיות)

ועל כולן עלתה סלעית הבזלות: 7 פרטים שונים של סלעית נדירה זו נדגמו בתצפית האחרונה.

יש שיגדירו אותה כמין בפני עצמו ויש שיתארו אותה כזן או מופע ייחודי של הסלעית לבנת הכנף. אך כולם מסכימים כי זוהי אחת הציפורים הנדירות בעולם.

סלעית הבזלות – איתי שני, סלעית הבזלות - צילם איתי שני

את המאורע סיכמו היטב עודד סהר פקח אזור ערבה דרומית ברשות הטבע והגנים ואיתי שני, אקולוג ורכז שטחים פתוחים של המועצה האזורית חבל אילות.

לדברי עודד סהר פקח ערבה דרומית ברשות הטבע והגנים: "איסוף וניתוח הנתונים מאפשרים לנו לנהל ולנטר את פעילות החי והצומח בשטחים הפתוחים בצורה טובה ויעילה יותר.  הסקר מתבסס על עשרות רבות של צפרים מתנדבים שהגיעו לערבה הדרומית מכל רחבי הארץ ופועלים במסירות ומקצועיות ראויה להערכה למען מטרה חשובה ביותר.   ישנה חשיבות רבה למידע שנאסף בשטח במסגרת הסקר ולבדיקת ההשפעה של הפיתוח האינטנסיבי על השטחים הפתוחים ועל הציפורים".

איתי שני מציין כי "סקר המדבר , שנעשה כולו בשטחי המועצה האזורית חבל אילות, הוא כלי חשוב ביותר עבורנו כדי לנהל ולתכנן את השמירה על השטחים הפתוחים של המועצה.

הסקר השנה סימן עבורנו מחדש את השטחים שעליהם ראוי שנשמור. בקעת עובדה, אגן נחל חיון העליון ומישורי פארן שעל הגבול המצרי הם האזורים שהאוכלוסיות הרגישות ביותר של עופות המדבר בחרו כביתן. אלו שטחי אש פעילים שאינם שמורת טבע אך יש לנו לא מעט כלים כדי לשמור על המגוון הביולוגי הייחודי והעשיר שהתבסס שם".

שיתוף הפעולה הזה בין "המשוגעים לדבר" נערך זו השנה השלישית ברציפות, בהובלה ושיתוף פעולה מיוחד של רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, מרכז הצפרות אילת, מו"פ מדבר ומועצה אזורית חבל אילות

החברותא גלשה הרבה מעבר לשעות הסקר המאומצות והמרתקות. בערבים, ישבנו סביב סירי הפויקה, על רקע נופי המדבר היפיפיים והשקט המיוחד והרגשת הרפתקה מסתורית הורגשה. עם או בלי הציפורים, הנגב שבה את לב כולם והסיפורים גלשו עמוק אל מעמקי הלילה.

מכל הנתונים שנאספו המסקנה הברורה ביותר היא אחת:

יש עוד הרבה מה לגלות בארצנו, ויש על מה לשמור. היכן שיד האדם לא משגת, הטבע משגשג, הרבה יותר משהעלנו בדמיוננו. המדבר מלא חיים.