יעל נובי

שם כתב: אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים 24.04.2020

עונת ההמלטה ביעל הנובי היא בראשית האביב, כך שבימים אלה, קל יחסית, לצפות באמהות ובגדיים. הצלת היעלים מהכחדה וקיום אוכלוסיות ברוב מצוקי הנגב ומדבר יהודה נחשב לאחד מהישגיה הבולטים של שמירת הטבע בישראל.

אשפה- לאכול מהנייר או לא- יעל.jpg יעל נובי שוקל אם לאכול את הנייר - צילם דוקטור בני שלמון

היעל הנובי היה נפוץ בעיקר במזרח התיכון ובערב הסעודית. בישראל שרד עם קום המדינה מספר מצומצם של יעלים במדבר יהודה. בעקבות מאמצי שימור החלה אוכלוסיית היעלים להשתקם והתפשטה במדבר יהודה ובנגב. אחרי מלחמת ששת הימים התפשטה אוכלוסיית היעלים גם לחלקו הצפוני של מדבר יהודה.

יעל נקבה מסוגלת להמליט גדי אחד, ואם היא מבוגרת ומנוסה, מצבה הגופני טוב והיא מצויה בתא שטח שבו מזון טוב היא תמליט תאומים. בשנה שחונה המלטות מעטות ושרידות הגדיים נמוכה. ההמלטה מתרחשת באביב והייחום הוא בסתיו לפני רדת הגשמים, כך שהיעלה בעצם “מהמרת” על מצב הצומח לאחר שירדו הגשמים – אם לא להמליט או אם להמליט גדי אחד או תאומים. הגדי יונק בעיקר בשלושת השבועות הראשונים אבל נשאר עם האמא עד הגדי הבא. הזכרים כשגדלים לרוב עוזבים את העדר כאשר גדלים ומנסים מזלם. הנקבות לרוב נשארות בעדר.

ביעלים נצפו "גני ילדים" בהם מספר נקבות מרכזות את הגדיים יחד ומשאירות נקבה או שתיים שישמרו על הצעירים, באזור מוגן במצוקים. כך מתאפשר לנקבות האחרות לרעות באזורים מסוכנים יותר. עם התבגרותם ניתן לראות "משחקים" של הגדיים בהם הם מחכים את הבוגרים במשחקי מלחמות וכך כבר בגיל צעיר בוחנים את כוחם מול שאר בני גילם.

משקלו של יעל נובי זכר 60-52 ק”ג. משקל הנקבה 40-23 ק”ג. אורך הקרניים אצל הזכר הוא עד 130 ס”מ ואצל הנקבה עד 40 ס”מ. ליעל הנובי פרוות חורף עשירה יותר במרכיב הצמרי (אך אינה דומה לפרוות היעל ההימלאי, שעובייה 20 ס”מ). בקיץ הפרווה דקה ומבריקה, ומחזירה חלק ניכר מקרינת השמש. בשעות החמות היעלים נחים בצל, ולפני רביצה הם חופרים ברגליהם הקדמיות ומסלקים את השכבה העליונה של הקרקע החמה.

יעלים, צילם יוסי שדה