צפו, חיות ב-60 שניות: על שירים, ריקודים וחיזורים 

14.11.2022

פעם היו מושכים בצמות ונותנים אסימון, היום בודקים בוואטסאפ מצב ערנות – אבל לבעלי החיים יש שיטות הרבה יותר יצירתיות, מקוריות ומגוונות לחזר אחד אחרי השנייה, ולצורך כך הם משתמשים בכל מה שיש להם – ריח, קול ומראה. 

נשרים בחיזור. צילום: דיוויד רזק
צילום: דיוויד רזק

צפו בסרטון:

צילום: יובל דקס |  עריכה ובימוי: ליאור קסטנברג | קריינות: קובי מאור | הקלטה: שניר ויילר

נתחיל מהמשותף לבעלי החיים ובני האדם – יש כאלה שזה בא להם בקלות ויש כאלה שצריכים להתאמץ בשביל זה. לפעמים נדרש רק אות כימי קטן (לרוב פרומון) ומשם הכל זורם, ולפעמים צריך זמן, סבלנות, ריקודים, תלבושת מיוחדת והתנהגות שעלולה מהצד להראות מוזרה. מאוד מוזרה.

למי זה הולך בקלות?

שאלנו את דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים: קודם כל לבעלי חיים שמקיימים זוגיות מונוגמית, כמו למשל הדורבנים והעגורים. אצל העגורים, אגב, החיזור הוא תהליך הדדי, בשונה מרוב בעלי החיים, שם העבודה מוטלת לרוב על הזכר.

ישנם גם חרקים עם רגישות גבוהה לריח (מולקולות כימיות הנישאות באוויר) שכל מה שהם צריכים לעשות זה לשחרר כמות קטנה של פרומון. למשל, בפרפרים מסוימים ועשים הנקבות משחררות פרומון המושך זכרים גם ממרחק של קילומטרים.

ניתן להבדיל בין זכרים לנקבות כי לזכרים יש במקרים אלו מחושים הנראים כמברשת היכולה לקלוט גם מולקולות בודדות. גם הגחלילית לא צריכה להתאמץ יותר מדי, היא פשוט מדליקה אור (ולכן חשוב שלא יהיה זיהום אור. במקום שאין בו חושך הן לא יכולות לחזר ועלולות אף להיכחד רק בגלל שהדלקנו אור).

שפיריות צילום עדי אשכנזי
צילום: עדי אשכנזי

אבל בדרך כלל החיזור הוא מלאכה קשה יותר

זכר החוברה, למשל, גם מנפח את הנוצות שלו כך שהוא נראה ממש עוף שונה מהמצב הרגיל שלו וגם רוקד סביב הנקבה באופן שיראה לנו מוזר ולא מושך בעליל, אבל נקבת החוברה כנראה מתה על זה. בחי-בר יוטבתה נוכל לראות בעונת החיזור את זכר היען מבצע את ריקוד החיזור הייחודי שלו – הוא עומד במקום ונע במהירות מצד לצד תוך נפנוף כנפיים נרגש.

קרב יעלים בשמורת עין גדי - צילום גזית אגסי רשות הטבע והגנים-1.jpg
צילום: גזית אגסי, פקחית רשות הטבע והגנים

יש כאלו שילכו צעד קדימה ויצטרכו ממש להילחם על זכות החיזור. בארץ אנחנו מכירים את הקרבות של זכרי היעל הנובי. לפני שהזכר יוכל לחזר אחרי הנקבה הוא צריך להילחם מול הזכרים האחרים בעדר.

הזכרים נאבקים על ידי הטחת הקרניים הגדולות שלהם זה בזה, ורק הזכר הזוכה יזכה לחזר אחר הנקבות. את זה הוא יעשה על ידי הושטת הראש קדימה והוצאת הלשון, על מנת להריח מי מהנקבות מיוחמת (אצל חלק מבעלי החיים, כמו היעל הנובי, הלשון אוספת חלקיקי נוזל ונוגעת בחלק העליון של הלסת באיבר מיוחד היכול לפענח את מצב המוכנות של הנקבה ).

שחפיות ים - צילום דיוויד רזק
צילום: דיוויד רזק

בעלי חיים מסוימים יאותתו שהם בעניין על ידי שינוי חיצוני, לרוב כזה שהופך אותם לבולטים במיוחד. חרדון סיני למשל, שרוב הזמן צבעו חום-אפרפר לצרכי הסוואה, מתהדר בתקופת החיזור בצבע כחול טורקיזי עמוק ויפיפה. הצבע הבולט מאותת לנקבה שלפניה זכר חזק שאינו חושש מסכנות כמו טורפים.

מדוע בכלל נדרשים הזכרים לחזר אחרי הנקבות? הסיבה טמונה בכך שלרוב לזכרים אין בעיה להפרות כמה וכמה נקבות ויש להם כמות גבוהה של זרע. אך לנקבות יש לרוב כמות מוגבלת של ביציות, והן גם אלו שישאו את ההריון, לכן הן צריכות לבחור בקפידה למי הן "מעניקות" אותן.

רוצים ללמוד עוד על חיות הבר בישראל? לחצו כאן >>   

 

 

קטגוריות

דפים קשורים