דוקו טבע: יצאנו לספור דגים

צללנו בשמורת ים ראש הנקרה-אכזיב כדי לבדוק את מצב החי והצומח בשמורה.
ד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית ברשות הטבע והגנים: "אנחנו עושים סקר גדול ומקיף של שמורות טבע ימיות בים התיכון הישראלי. ורואים שבשמורות כמות המינים עולה".

צפו בסרטון:

שמורת טבע ים אכזיב היא השמורה הימית הגדולה והוותיקה בישראל. השמורה, שהוכרזה בשנת 2019, גדלה בשנים האחרונות באופן משמעותי משטח של 10 קמ"ר לשטח של כ- 100 קמ"ר. השמורה  משתרעת לאורך של כ-7 ק"מ של חוף מפורץ, מגבול ישראל ולבנון בצפון ועד לצפון העיר נהריה בדרום ולמרחק של כ- 15 ק"מ מערבה מקו החוף אל תוך הים.

מרבית שטח הים שנמצא מצפון למפרץ חיפה הנו שטח סלעי שאינו מכוסה בחול ואינו מושפע מהחול שנהר הנילוס מספק לים התיכון ונע באמצעות הזרמים צפונה לרוב רצועת החוף והים של ישראל. שטחי סלע תת ימיים אלו מספקים מסתור לדגים ומעודדים התיישבות של חסרי חוליות, שגם הם מושכים דגים וטורפים גדולים יותר – כך שמתקיים מארג מזון עשיר סביבי הסלע.

חשיבות שמורות טבע ימיות

לשמורות טבע ימיות ברחבי העולם יש תפקיד מרכזי בשימור ושיקום מערכות אקולוגיות ימיות, באמצעות הגנה על מגוון בתי גידול ועל בעלי החיים והצמחים המאכלסים אותם. וכמו בעולם הגדול, גם בישראל: שמורות טבע ימיות גדולות, מנוהלות ומפוקחות בקפידה, הן הדרך העיקרית והמשמעותית להבטיח את בריאותו ותפקודו של הטבע הימי שלנו בהווה, כמו גם למען הדורות הבאים.

ד"ר רותי יהל: "עד שהתחילו הסקרים לא ידענו מה חי בדיוק בתוך השמורות שלנו, היום יש לנו רשימות מצאי מאוד מפורטות. השמורות שלנו יודעות לשמור על החי והצומח בים התיכון, זה הדבר החשוב ביותר".

איל מילר, מנהל מרחב ים במחוז צפון, רשות הטבע והגנים: "יש סיכוי שהים התיכון יחזור או יגיע למצב אופטימלי, תלוי כמה אנחנו נצליח לשמור עליו".

הצוללנים במהלך העבודה בביובליץ, צילום עומרי עומסי

ספירת החי והצומח בים

בתהליך, ששמו המקצועי הוא "ביובליץ" ("בליץ ביולוגי", כלומר: מאמץ מרוכז לאיסוף כמות גדולה של נתונים), צוללים למים מס' צוותים במקביל של צוללנים מוסמכים  – חלקם מומחים לזיהוי של דגים, וחלקם לזיהוי של חסרי חוליות או אצות. הצוללנים יורדים לאזורים שונים בשמורות וכן לאזורים דומים הנמצאים מחוץ לשמורות ומשמשים כנקודות ביקורת.

הצלילה מתבצעת בעומקים של 20 מטר, 12 מטר, ו-6 מטרים. כל צוות מורכב משני צוללנים לפחות שסופרים ומתעדים את מיני הדגים וחסרי החוליות בשטח, רושמים את הממצאים על לוחות רישום תת מימיים, מצלמים את האצות לצורך ניתוח נתונים בתוכנות אוטומטיות במעבדה, ובמקרה הצורך בלבד אוספים דגימות (של חסרי חוליות ואצות בלבד! דגים אינם נדגמים). לאחר שסיימו לסקור אזור מסוים הם עוברים לאזור אחר.

מחקרים בים התיכון  >>

בסקרים משתתפים האקולוגים ואנשי היחידה הימית של רשות הטבע והגנים, וכן חוקרים וסטודנטים לתארים מתקדמים מגופי מחקר שונים כמו אוניברסיטת תל אביב, המכון לחקר ימים ואגמים, אוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי רופין.

ששה אתרים נסקרים תוך תקופה קצרה במהלך הסקר, מתוכם ארבעה אתרים שיש בהם שמורות טבע ימיות בעלות מצע סלעי ושני אתרים נוספים שאינם שמורות. יום הסקר הוא יום מאוד אינטנסיבי אליו שותפים עשרות צלילות ומשתתפים.

לפני יום הסקר נעשה סימון מוקדם של נקודות הצלילה במצופים מיוחדים על ידי פקחי רשות טבע והגנים. היום עצמו מתחיל מוקדם בבוקר ומסתיים לקראת הערב ומשתתפים בו: סירות רשות הטבע והגנים, מועדוני שיט וצלילה, סירות דייגים שמובילות את הצוללנים ומערך ציוד ובקרה נרחב. בכל יום סקר נערכות עשרות צלילות שבמהלכן נאספים הנתונים. בהמשך, מנותחים הנתונים המרובים בשיטות סטטיסטיות מתקדמות.

ד"ר רותי יהל: "מה שאנחנו רואים בשמורה הזו הוא שיש כמות גדולה פי 3 של דקרים בתוך השמורה מאשר מה שאנחנו רואים מחוץ לשמורה".

ערכי הטבע המוגנים בים התיכון >>

שמורות טבע ימיות בישראל

תכנית האב לשמורות ימיות במים הריבוניים של ישראל בים התיכון, שהוכנה על ידי רשות הטבע והגנים, נסמכת על פרוטוקול אמנת ברצלונה לשמירה על המגוון הביולוגי בים התיכון והעקרונות המופיעים בנושא "אזורים מוגנים במיוחד והמגוון הביולוגי בים התיכון" וכן על אמנת המגוון הביולוגי של האו"ם.

שמורות הטבע הימיות של ישראל >>

על פי התכנית, מקודמות שמורות טבע ימיות באזורים שונים בים. היעד הוא הכרזה של 20% של שמורות טבע ימיות בים התיכון הישראלי. כיום שמורות הטבע הימיות המוכרזות בים התיכון משתרעות על פני כ-4% מהמים הריבוניים של ישראל (וחמישית האחוז משטח המים הכלכליים שלה). כ-1.7% נוספים הן שמורות טבע מאושרות. ואם המספר הזה נראה צנוע, כדאי לדעת כי רק לפני שנים ספורות, המספר עמד על 0.3% בלבד. כדאי לציין שלאחרונה עדכנה אמנת המגוון הביולוגי הבינלאומית את היעד לשימור ל-30% אחוזים משטחי הימים והאוקיינוסים בעולם עד שנת 2030.

איל מילר, מנהל מרחב ים במחוז צפון: "כל שטח בים או ביבשה אם לא שומרים עליו במצב טבעי סופו לעבור פיתוח. אנחנו בני אדם מערביים, אנחנו לא משאירים שטחים כמו שהם, זה הטבע שלנו. ים תיכון לא נחשב אטרקטיבי בעיני הרבה אנשים והנה פה שמורה ימית ויש סביבה ארבעה מועדוני צלילה שבכל שבוע מורידים 100+ צוללים כדי לראות נוף תתי ימי של ים תיכון".

הצוללנים במהלך העבודה בביובליץ צילום עומרי עומסי, צילום עומרי עומסי

היחידה הימית  – שומרים על הים

הים הוא משאב טבע ייחודי ובעל חשיבות עצומה למערך האקולוגי העולמי, לאוויר שאנו נושמים, למים שאנו שותים ולאוכל שאנו אוכלים, וכשהים סובל מניצול יתר כולנו ניזוקים.

תפקידה של היחידה הימית ברשות הטבע והגנים הוא לשמור על השמורות הימיות, על ערכי הטבע המוגנים בים ועל תקנות של דיג בר-קיימא, שנקבעו על ידי אגף הדיג במשרד החקלאות במטרה לנהל נכון את המשאב הימי ולהסתכל על הים בראייה כוללת, בהיותו חלק ממערך אקולוגי רחב יותר.

כל מה שרציתם לדעת על פעילות הרשות לשמירה על הים >>