כלבים מצילים מהרעלה

שם כתב: נעמה טוכפלד, רשות הטבע והגנים 13.09.2021

באני אנדי ואביעד פועלים במרץ בחודשים האחרונים כצוות מגובש ומסור. התפקיד של השלושה הוא לאתר פגרים ופיתיונות מורעלים ממטולה בצפון ועד נחל חדרה - ובכך לנסות למנוע הרעלה של חיות בר.

רק שבאני ואנדי הן כלבות ואביעד הוא פקח ברשות הטבע והגנים המפעיל אותן.

יחידת הכלבנים - הרעלה - צילום רם פרוביזור רשות הטבע והגנים (15) צילום רם פרוביזור רשות הטבע והגנים

"מדובר בכלבות עבודה", מסביר בלסקי. "יש להן דרייב מאוד גבוה לרוץ כל הזמן קדימה ולבצע את המשימה. כדי לרצות אותך ולקבל את הפרס. הן כלבות עם אופי שונה. אנחנו מדי יום, לפי ניתוח שטח של פקחי המחוז, מגיעים לאזור אחר שבו שטחים חקלאיים, באתרים שבעבר היו הרעלות ועוד. אנחנו סורקים את השטח כדי למצוא את הרעל לפני חיות הבר. מדובר בשמירת טבע ברמה הגבוהה ביותר שיש. ההרעלה פוגעת בכול, ובמינים נדירים. לאחרונה הורעל רחם ועיטם לבן זנב. גם אם אדם רוצה להרוג חזיר שאכל לו את הענבים, הוא פוגע בהרבה דברים אחרים. היום בישראל אין כמעט נשרים בגלל הרעלות. הנשרים הבודדים שיש פה הגיעו מספרד"

על האימון של באני (רועה גרמנית שחורה בת 4) ואנדי (רועה בלגית מעורבת בת 4) הופקד רם פרוביזור, כלבן רשות הטבע והגנים. על כלבי הרעל סיפר כי "הכלבים צריכים להיות עם יצר משחק גבוה. אנחנו עובדים דרך כיף, כדי שהכלב יעשה את זה ממוטיבציה של כיף. כך נוכל להאריך את משך העבודה שלו".

צפו בכתבה ששודרה בערוץ 13:

מודל העבודה עם כלבים שאומץ לאחרונה ברשות הטבע והגנים ככלי יעיל למניעת הרעלת חיות בר הוכיח את עצמו תוך זמן קצר מאוד. מדובר בשיטה שהפכה בעשור האחרון לחשובה במלחמה בנגע ההרעלות במדינות שונות ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה.

בחצי השנה שבה בלסקי, באני ואנדי פעלו כבר אפשר לראות תוצאות. השלושה הצליחו לאתר עשרות פיתיונות מורעלים ופגרים מדי חודש. בחצי שנה הצליחו לאתר 181 פיתיונות, לעומת 33 פיתיונות מורעלים בלבד שאותרו בשנת 2020. השינוי הוא לא בנסיונות ההרעלה אלא באיתור המוקדם שלהם ומניעת הרעת חיות הבר ושרשרת הנזקים הנגרמים מכך. אביעד מסביר: "לפי ההבנה של אנשי המקצוע והשטח, לא מדובר בעלייה בהיקף אירועי ההרעלה, אלא ביכולת האיתור של הרעלות ושל פיתיונות רעל המפוזרים בשטח, גם איתורים אלו הינם רק קצה הקרחון של נגע ההרעלות בארץ בכלל ובמחוז הצפון בפרט".

מכת ההרעלות היא הגורם מס' אחד למותן של חיות בר רבות וחלקן נמצאות בסכנת הכחדה ממשית בשל כך כמו הנשרים. בצפון הארץ משתמשים חלק מהחקלאים ברעל כדי למנוע מחיות לפגוע בחיות משק, מה שעלול לגרום לתגובת שרשרת ולמוות מיותר של תנים, זאבים, חזירי בר ועופות, ובהם נשרים הנמצאים כאמור בסכנת הכחדה ועופות דורסים נוספים. הרעלות כמעט שהכחידו לחלוטין את אוכלוסיית נשרי הגליל והגולן. בזכות מאמצי שימור, הנשרים עדיין איתנו – אך הם נמצאים בסכנה תמידית.

צילום רם פרוביזור רשות הטבע והגנים

אביעד נשמע נלהב מהמודל החדש של המלחמה בהרעלות והוא בונה את תורת הלחימה עבור כלבני העתיד. "מדובר בשובר שיווין במניעה ובאיתור של שרשרת ההרעלה", הוא אמר. אלא שבנוסף, צריך אכיפה. כאן בישראל אנחנו בפיגור משמעותי אחר מדינות העולם.  בספרד, לדוגמה, חקלאים שפוגעים בחיות בר צפויים לקנסות כבדים ולעונשי מאסר. אז אמנם הכלי היעיל של שימוש בכלבנות כדי למנוע מוות מיותר של חיות בר ושרשרת נזקים אקולוגיים משנה את התמונה אך לא פותר את הבעיה.

"אני מבין את התסכול של החקלאים. אבל זה לא משיג את המטרה, צריך להבין שהרעל לא פותר את הבעיה ויש כלים טובים לפתור אותה מבלי לפגוע בטבע ובחיות הבר".

הרעלות גורמות למוות המוני ללא אבחנה, מכלות את עולם החי, משמידות בעלי חיים, שגם כך נמצאים בסכנת הכחדה וגורמות למוות בייסורים, אומר מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין. ב-2020 המשרד להגנת הסביבה פרסם תזכיר תיקון לחוק חיות הבר, כך שייאסר על שימוש בחומרי הדברה ורעל במקרים שבהם יש חשש לפגיעה בחיות בר, והחמרת ענישה שתעמוד על שלוש שנים או קנס.

אם נתקלתם בנסיונות הרעלה או בבעלי חיים עם חשד להרעלה
אנא דווחו מיידית
למוקד המידע שלנו  3639*
וסייעו להציל את חיות הבר מסכנת הכחדה

 

כתבות נוספות בנושא: