מהם מסדרונות אקולוגיים ומדוע הם חשובים לכולנו?

10.03.2019

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "המדינה צומחת ומצטופפת. יש להכריז גם ובהקדם על שמורות קטנות במרחב העירוני כדי להבטיח שיישאר לאדם טבע לידו"

shaul1

גולדשטיין אמר את הדברים במסגרת יום העיון השנתי של רשות הטבע והגנים "כך אנחנו שומרים על הטבע" שעסק השנה בנושא מסדרונות אקולוגיים: מאין באנו ולאן אנו מכוונים"

"מדינת ישראל מציגה קצב גידול בכלכלה מהגבוהים בעולם לצד גידול משמעותי בתיירות. גידול זה מבורך כמובן אך מוביל גם ללחצים גבוהים על השטחים הפתוחים לפיתוח שכונות מגורים, כבישים ולבניית בתי מלון ותשתית תיירותית. המדינה צומחת ומצטופפת. יחד עם זאת חייבים להבטיח שיישאר גם טבע אחרי כל פיתוח התשתיות והבינוי. מתוך הדיונים על המסדרונות האקולוגיים בישראל עולות מספר מסקנות שהעיקרית ביניהן היא שצריך לקדם פיתוח ושימור טבע לא רק בשמורות הגדולות אלא גם להכריז על שמורות קטנות במרחב העירוני. יחד עם העיריות ויחד עם התושבים. בכך לאפשר לתושבי הערים במרחק הליכה או נסיעה קצר להגיע לטבע קרוב ולא מופר".

כך אמר (ביום ראשון 10.3.19) שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים בדברי הפתיחה שנשא ביום העיון השנתי שערכה רשות הטבע והגנים ועסק בנושא מסדרונות אקולוגיים: מאין באנו ולאן אנו מכוונים. כנס זה, שפותח בכל שנה את פעילויות "שבוע שמירת הטבע" שמציינת הרשות, זימן אליו בכירים ובעלי תפקידים מארגוני סביבה כגון המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, בכירים ואנשי מקצוע ממינהל התכנון במשרד האוצר וכן נציגים מהאקדמיה. זאת בנוסף למאות עובדי רשות, ביניהם אקולוגיים, מנהלים ועובדים העוסקים באופן יום יומי בתחומי שמירת טבע, נוף וסביבה. כל אלו עסקו בסוגיות המכריעות והחשובות סביב המסדרונות האקולוגיים ושמירת הטבע בישראל על רקע התכניות הארציות והאזוריות המתגבשות בראייה של 20 שנה קדימה.

גולדשטיין הוסיף כי, "דבר נוסף שעולה מהדיון במסדרונות האקולוגיים הוא שיש לשפר מאוד את ממשק האדם-טבע-חקלאות. ממשק שבו הטבע מארח הן את האדם והן את החקלאות. במשולש זה ישנה השפעה הדדית לטובה ולרעה ולכן חשוב שהממשק יהיה טוב יותר. למען כולנו".
דובר מרכזי נוסף היה ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים שסקר את תמונת המצב של המסדרונות האקולוגיים. שקדי ציין בדבריו כי " המסדרונות האקולוגיים הם ניסיון לקשור בין עקרונות אקולוגיים בסיסיים לבין עולם התכנון. האקולוגיה התייחסה בעיקר לשטח הרחב שיש לשמור כדי לאפשר קיומן של אוכלוסיות גדולות שסיכויי ההכחדה שלהם נמוכים. בדרך כלל, האקולוגיה לא ראתה בהגירה גורם מרכזי בהגנה מפני הכחדה. אולם, כאשר השטחים המוגנים אינם גדולים דיים, שמירה על נתיבי ההגירה של פרטים בין אוכלוסיות יכולה לאפשר אכלוס מחדש לאחר הכחדה ולשמור על מגוון גנטי רחב שיגדיל את מותאמות האוכלוסיות". שקדי הוסיף כי, "תפקידם של מסדרונות אקולוגיים הוא לשמור על יחידת קרקע רצופה המאפשרת הגירה של פרטים בין אזורים מוגנים כאשר החשיבות הראשונית היא לשטחים מוגנים, גדולים, המייצגים את כלל המערכות האקולוגיות, וכדי שאלה יוכלו להתקיים ולהיות בני קיימה, חשוב לשמור על אפשרות להגירה בין האזורים המוגנים, ולפיכך לשמור על רצף קרקעי שיאפשר מעבר של פרטים ביניהם".

דוברים נוספים במליאה היו: אלון זסק, סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה שנשא דברי ברכה ושחר סולר סגן לתכנון אסטרטגי במינהל התכנון שבמשרד האוצר שדיבר על מסדרונות אקולוגיים במערך התכנון הארצי. בנוסף הציגה ד"ר איריס ברנשטיין, מתכננת ומומחית בתחום של מסדרונות אקולוגיים מקרה בוחן מתיאוריה למציאות במרכז הארץ ודותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים הציג היבטים אקולוגיים בתכנית האסטרטגית. בסיום המליאה דיבר גם ניר פפאי, סמנכ"ל שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע על החשש לסגירת המסדרונות האקולוגיים.