השבת צוללי ביצות בשמורת טבע עין אפק

שם כתב: יניב כהן - דוברות רט"ג 08.01.2020

מסע השחרור המרגש לטבע של צוללי הביצות, מין ברווז בסכנת הכחדה, מגרעין הרבייה לשמורת עין אפק

השבת צוללי ביצות בעין אפק, צילום איתי שמשון השבת צוללי ביצות בעין אפק, צילום איתי שמשון

רגע מרגש נרשם השבוע בשמורת הטבע עין אפק הצמודה לקריית ביאליק, כאשר שישה צוללי ביצות, מין ברווז המוגדר בסכנת הכחדה בישראל, עשו את דרכם לראשונה לטבע בשמורה המאופיינת בבית גידול מימיי ייחודי המשמר מיני צומח ובעלי חיים רבים ונופי ביצה ומקורות נחל שכמעט ואבדו בישראל.

שישיית צוללי הביצות עשו את דרכם מגרעין הרבייה של צוללי הביצות שבגן החיות התנכ"י בירושלים שפועל בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, שם בקעו וגדלו עד שהגיעו לגיל של שישה חודשים המאפשר את שחרורם לטבע. צוות גן החיות התנ"כי עשה דרכו מירושלים וחבר בשמורה עין אפק לאנשי רשות הטבע והגנים. שם הציבו כלוב מים ייחודי שנבנה לטובת "שחרור רך" של צוללי הביצות, כזה שנעשה בהדרגה – תחילתו מכניסים את צולל הביצות לתוך הכלוב ואז כל ברווז בקצב שלו יוצא לאגם הפתוח דרך פתח מיוחד שנמצא בו.

על מנת שניתן יהיה לעקוב ולנטר את נדודיהם של צוללי הביצות ששוחררו הוצמד להם מבעוד מועד נזם מיוחד על המקור, שאינו מפריע להם ומאפשר לאקולוגים ולצפרים להבחין בהם גם שהם צפים על המים. כמו כן לפני שחרורם בשמורה הוצמדו להם ברגל טבעות ממוספרות למעקב.

איתן שמשון משיב צוללי ביצות בעין אפק, צילום יניב כהן

צולל הביצות (מין ברווז) מוגדר כמין בסכנת הכחדה בשל הירידה בשטח תחום תפוצתו, המוערכת בלמעלה מ- 50% במשך 20 השנה האחרונות, וכן בגלל גודל אוכלוסייתו, הקטנה מ- 250 פרטים בוגרים. הוא נחשב לברווז חורף וחולף נדיר במיוחד, וגם למקנן נדיר. הוא בעל מבנה גוף קטן יחסית. אורך גופו הוא 40 ס"מ. מוטת כנפיו 65 ס"מ, כאשר אורכה של כל כנף הוא 19 ס"מ. משקלו הוא 550 גרם.

בית הגידול של צולל הביצות הוא מאגרי מים מלאכותיים, מאגרים ומקווי מים טבעיים המוקפים בסבך צמחיה. בין גורמי היעלמות צולל הביצות לאורך השנים: הרס ופגיעה בבתי גידול מימיים טבעיים המתאימים לקינון – מקווי מים עטורי צמחיית גדות מפותחת. בנוסף לכך, צייד בלתי מבוקר פוגע במין זה בעולם, ובמידה פחותה גם בארץ. תוכניות לחידוש ולפיתוח מאגרי מים בשפלת יהודה, כולל אטימתם ביריעות פלסטיק וכיסויים בלוחות סולאריים או מתקנים אחרים מאיימות על עתידו של מין זה בישראל.

עד לאמצע המאה ה-20 היה מקנן מצוי למדי (עשרות ואולי אף מאות זוגות) בצפון הארץ, בעיקר בעמק החולה. הקינון בצפון פסק לאחר יבוש ביצות החולה וביצות נוספות בצפון. בשנות ה- 1970 נתגלה שוב כמקנן, במספרים קטנים ולא מדי שנה. בעשור האחרון נעלם כמעט לגמרי כמקנן בצפון הארץ אך הרחיב את תפוצתו בשפלת יהודה ובדרום ים המלח.

השבת צוללי ביצות בעין אפק, צילום איתי שמשון

מאמצי השימור והאישוש של המין כוללים טיפוח של גרעין רבייה בגן החיות התנכ"י בשיתוף רשות הטבע והגנים ושחרור פרטים צעירים לטבע כפי שבוצע היום בשמורת הטבע עין אפק, בה יוכלו לעשות את הצעדים הראשונים שלהם בטבע בבטחה ובאופן מבוקר. מאמץ זה מבוצע החל מ 2011 כאשר עד כה שוחררו כ-100 פרטים.

בתוך כך ברשות הטבע והגנים יציינו במהלך חודש פברואר את היום הבינלאומי לשמירה על בתי הגידול המימיים שנועד להעלות את המודעות לבתי גידול אלו למען חשיבות השמירה על מיני הצומח, החי והנוף המאפיינים מערכות אקולוגיות אלו. זאת נוכח אתגרים של מיעוט משקעים ומחסור במים, לחצי פיתוח ובנייה ועוד.