זיהום הנפט בעברונה – מושב מיוחד בוועידה השנתית למדע וסביבה

אקולוגים מחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים, בהם ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי, יובילו מושב מיוחד בוועידה השנתית ה-49 למדע וסביבה, שיעסוק בזיהום הנפט בעברונה תוך סקירת הפעולות המרכזיות שבוצעו עד היום מאז האירוע שהתרחש בשנת 2014 ומבט לעתיד. יו"ר המושב הוא ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים.

הוועידה השנתית למדע וסביבה שתתקיים ב- 8-7 ביולי 2021, ביוזמת האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה ובשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, תועבר השנה באופן מקוון באמצעות תוכנת 'זום' ותהיה פתוחה לרישום ללא תשלום.

לפרטים נוספים והרשמה: https://conference.isees.org.il/

תקציר אודות המושב : זיהום נפט בשמורת עברונה: תמונת מצב – 8 ביולי 2021

מאת: יהושע שקדי, חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים, y.shkedy@npa.org.il

בדצמבר 2014 זוהמה שמורת עברונה בכ-5000 מ³ של נפט גולמי שפרצו מצינור של קצא"א סמוך לבאר אורה. בליל הפריצה, נעשו מאמצים רבים בכדי למנוע מהנפט לחצות את הגבול לממלכת ירדן ולהגיע למפרץ אילת. המאמצים צלחו ורוב הנפט נאצר לאורך כביש 90 או בשמורה עצמה. רוב הנפט הנוזלי נשאב מהשמורה במהלך השבועות הבאים, ונשארו סה"כ כ-144 דונמים מכוסים בנפט המעורב בקרקע. בשלב זה, נעצרו פעולות הניקוי.

למרבה ההפתעה התגלה שבשנת 1975 התרחש באזור אירוע דומה כ-4 ק"מ דרומית לאירוע של 2014. בבחינה שטחית ההערכה היתה ששטח זה השתקם, לפחות חלקית, למרות ששאריות הנפט נראו היטב בשטח, מכוסים בשכבת עפר דקה. ממצא זה היה מרכזי בהחלטה לבצע את כל הפעולות הנוספות בשיקול דעת מעמיק ובהתייעצות רחבה עם מומחים. כמו כן, לא היו ברשותנו המלצות ברורות לטיפול בזיהום מסוג זה.

נבנתה תכנית ניטור שבודקת תפקודים מערכתיים-אקוסיסטמיים נרחבים, ואזור  הזיהום בשנת 1975 משמש מוקד בקרה. תכנית הניטור בוחנת מיני מפתח (עצי שיטה), אוכלי עשב, אוכלי גרעינים וטורפים, בדרך כלל בטווח גדלי גוף רחב כדי לכסות את בחינת ההשפעות הצפויות למערכת. הסיבה המרכזית לטווח הרחב של הבדיקות היא שלא ידוע על סמן ברור לנזק הנגרם על ידי הנפט וגם לא סמן ברור לשיקום.

התוצאות מצביעות על כך שהגורם המרכזי בשטח שנפגע לאורך זמן מהזיהום הוא נביטת עצי שיטה. כיוון שעצי שיטה הם מין מפתח במערכת, וכיוון שבמחקרים של בנק הגנים נמצא שללא סילוק הנפט עצי השיטה לא ינבטו וכך התפקוד המערכתי יפגע לאורך זמן. לכן, הוחלט לשקם את השטח באופן אקטיבי – בתחילה על ידי קלטור, כדי לאפשר לחיידקים הנמצאים בקרקע לקבל מספיק חמצן כדי לפרק את הנפט בכוחות עצמם, וכן לפרק את הנפט באמצעים כימיים ביולוגיים.

ההצלחה של כל השיטות לפירוק הנפט היא מוגבלת, ולכן נשקלת היום שוב ההחלפת קרקעות. ההרצאות במושב יפרטו את השלבים בשיקום השמורה ואת ההתלבטויות העומדות בפני רשות הטבע והגנים.