עוצרים את ההרעלות: עצומה לתיקון לחוק הגנת חיות הבר.

20.05.2019

10 נשרים הורעלו החודש ברמת הגולן, מדובר בכחמישים אחוז מאוכלוסיית הנשרים באזור זה, מה שעשוי לבשר את סופה העצוב. כדי לתקן את המצב המקומם, בו כמעט ואין יכולת אכיפה וענישה על המרעילים, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע יזמו תיקון לחוק הגנת חיית הבר, אשר יוגש על ידי חברי כנסת עם כינונה של ממשלה חדשה. כל הפרטים על התיקון ומה הוא כולל

nesher_liron_shapira(1) נשר - צילום לירון שפירא

מקדמים את התיקון לחוק ועוצרים את הקלות הבלתי נסבלת של הכחדת הנשרים בישראל!
לחצו כאן וחתמו עכשיו על העצומה

שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים:
דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם…" (משלי ל', 19-18)

ביום שישי, ה-10 במאי 2019, אירע אירוע הרעלה חמור ברמת הגולן, שהותיר 10 נשרים מורעלים, מתוכם רק שניים שרדו. מדובר בכחמישים אחוז מאוכלוסיית הנשרים באזור זה, מה שעשוי לבשר את סופה העצוב. הנשר המקראי, מעבר לחשיבותו ההיסטורית והלאומית (הנשר מוזכר בתנ"ך 28 פעמים), הוא חיית בר בסכנת הכחדה, טורף על המהווה מרכיב חיוני במערכות האקולוגיות הטבעיות. מסיבות אלו (ועוד), רשות הטבע והגנים משקיעה מאמצים וכספים רבים מאוד בהשבתם של הנשרים לנופי הארץ.

חומרי ההדברה המשמשים להרעלת בעלי החיים מסוכנים וקטלניים גם לאדם, ויש לקחת בחשבון גם תרחיש של פגיעה אנושה בבני אדם כתוצאה מפיזור רעל בלתי חוקי.

על מה מדובר?

אירועי הרעלה בזדון הם האיום הגדול והמכריע ביותר על קיומם של הנשרים בארצנו.
מתוך 213 נשרים שנפגעו בין 2001-2015, כ-40% מהם (82) נפגעו בוודאות מהרעלה. לכך יש להוסיף את 74 מקרי המוות מסיבה לא ידועה, שההערכה היא שגם במקרים האלו סיבת המוות הייתה הרעלה.
לא רק נשרים מתים בהרעלות- מדי שנה ישנם כ120 מקרי הרעלה, שבהם מוצאים את מותם מאות בעלי חיים – ציפורים, יונקים, ובעלי חיים אחרים, חלקם בסכנת הכחדה.
מרבית הרעלים המתגלים באירועי הרעלת בעלי חיים הם חומרי הדברה שנעשה בהם שימוש בלתי חוקי, ו-95% ממקרי ההרעלה נגרמים בזדון.

המצב החוקי כיום לא מאפשר אכיפה אפקטיבית כנגד המרעילים, ואינו כולל עונשים מרתיעים דיים. לרשות הטבע והגנים חסרות סמכויות ויכולת אכיפה להתמודדות עם עבירות הרעלה, שהן עבירות מאוד מורכבות להוכחה.
כך קורה שלמרות מאות מקרי ההרעלה, כמעט ולא הוגשו בשנים האחרונות כתבי אישום נגד מרעילים, וכאשר ניתן עונש למרעיל הוא עמד על סכום מגוחך של כמה אלפי שקלים בלבד, שאין לו שום התאמה למידת הנזק שנגרם, ובוודאי שאינו מהווה גורם מרתיע לעבריינים פוטנציאלים.

כדי לתקן את המצב המקומם, בו כמעט ואין יכולת אכיפה וענישה על המרעילים, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים יזמו תיקון לחוק הגנת חיות הבר.

מה כולל התיקון לחוק?

איסור ברור ומפורש על שימוש ברעל ובחומרי הדברה כשיש חשש לפגיעה בחיות בר

איסור זה לא קיים כיום בחוק. בתיקון לחוק מוצע לאסור שימוש ברעל ובחומרי הדברה בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה בחיית בר. הרעלות בשטחים פתוחים הן הגורם העיקרי לפגיעה באוכלוסיית חיות הבר. הרעלות פוגעות לא רק בבעל החיים שאכל במישרין מהרעל, אלא מביאות ל"הרעלות שרשרת" של בעלי חיים אשר אכלו מהפגר המורעל ("הרעלות משנה"). תופעה קשה זו גורמת לדילול אוכלוסיות רבות חיות בר, ולהכחדה של בעלי חיים נדירים. התופעה מסוכנת לבעלי החיים ועלולה לסכן גם בני אדם העלולים לבוא במגע עם הרעל.

נטל ההוכחה מועבר למי שבשטח המוחזק על ידו, או בשטח שניתן לו בהיתר לרעייה, נמצאה ההרעלה

המצב כיום הוא שקשה מאוד להביא להרשעה של המרעיל. קשה מאוד לקשור בין פיתיון של פגר מורעל, שהונח בשטח פתוח, והוסרו ממנו כל סימני הזיהוי, ובין מרעיל, הוכחה שנדרשת לצורך הרשעה במשפט הפלילי (99%).
לפי החוק המוצע, אם נמצאו רעל או חומרי הדברה מפוזרים בשטח שבחזקתו של אדם, או בשטחים שהוא מחזיק בהן זכות שימוש, כמו שטחי רעייה, יראו את אותו אדם כמי שביצע בפועל את הפיזור או השימוש האמורים, אלא אם כן יוכיח שלא הוא עשה כן. תיקון זה מוצע על רקע הניסיון המצטבר, שלפיו מחזיקים בשטח או אלו שיש להם בהם זכות שימוש בו, הם על פי רוב, מזמיני עבודת הפיזור או השימוש ברעל ובחומרי ההדברה.

חיפוש ללא צו

מרגע גילוי מקרה הרעלה נדרשת פעולה מיידית של איתור המרעילים והרעל. לצורך כך מוצע לאפשר לפקחי רשות הטבע והגנים, במקרה של חשד סביר לביצוע עבירה על חוק זה, לערוך חיפוש ללא צו על אדם, כליו, וכל מקום אחר הנדרש לצורך איתור הרעל.

החמרת הענישה

מוצע להחמיר את הענישה אשר תוטל על מי שיעבור על הוראות החוק, כך שבמקום שהעבירה תוגדר עוון, היא תוגדר פשע. כך ניתן יהיה להטיל על מי שהפר את הוראות החוק עונש מאסר של שלוש שנים (כיום העונש הוא בין שנה לשנתיים), וקנס בגובה משמעותי (כיום הקנס המקסימלי עומד על כ-75,000 ₪, התיקון יאפשר מתן קנס של עד מיליון ש"ח). הצורך בהחמרת הענישה נובע מהתפשטות התופעה של הרעלות בלתי חוקיות, חומרתן והשפעתן הקשה על הטבע הישראלי כולו, ועל הנשרים ועופות דורסים נוספים, המצויים בסכנת הכחדה בפרט.

יש לציין כי תיקון לחוק הגנת חיות הבר, הכולל סעיפים דומים לאלו המוצעים כאן, הוגש לפני מספר שנים על ידי המשרד להגנת הסביבה ואף עבר קריאה ראשונה בכנסת בשנת 2011.

מקדמים את התיקון לחוק ועוצרים את הקלות הבלתי נסבלת של הכחדת הנשרים בישראל!
לחצו כאן וחתמו עכשיו על העצומה