מפוספסת: צבועה והעיר הגדולה

17.02.2019

לו הייתם חיית בר, איפה הייתם מעדיפים לגור? מהו טבע ומהן דרישותיו? למה לפחד מחיות בר ולמה לשפוט פחדים? קונפליקטים רבים סובבים סביב סיפורה של רותי הצבועה המשוטטת, שצו בית משפט קצב לרט"ג זמן ללכוד אותה ולהרחיקה מהעיר

צבועהבשטח צבועה בשטח. צילום: ערן היימס, רשות הטבע והגנים

מי לא שמע עדיין על רותי?! הצבועה הכי מפורסמת בארץ שכבר הפכה לסמל, הציפה מעל פני השטח את השאלה כיצד מתמודדים עם חיות בר הנקלעות לסביבה עירונית, ומהו השילוב הראוי בין הטבע לעיר.

רותי, שבאזור המחיה הטבעי שלה צמחה העיר מודיעין, נגעה בליבם של רבים, אך גם גרמה לרבים אחרים לחרדה. לאחר שתושבי מודיעין דיווחו על צבועה שמשוטטת בלילות בגינות בתיהם, מחטטת בפחי האשפה בשכונות ומפרה את שלוות חייהם, החל מאבק ציבורי בעד ונגד לכידתה.

כבר בינואר 2018 החליטה רשות הטבע והגנים כי מקומה של הצבועה אינו בעיר. רט"ג לכדה והעתיקה אותה פעמיים (בפעם השנייה למרחק של 30 ק"מ מהעיר), אולם הצבועה שבה וחזרה למקום הולדתה. לאור זאת, החליטה רט"ג ללוכדה בפעם השלישית ולהעתיקה דרומה הרחק מכל יישוב, אולם עם הזמן רכשה הצבועה מיומנות, למדה להתרחק מכל פיתיון או מלכודת ומקשה על המנסים ללכוד אותה.

בדצמבר 2018, לאחר עתירה של עורכי דין תושבי מודיעין, ניתן צו בית המשפט בו קצב השופט לרט"ג 60 ימים להגביר את מאמצי הלכידה, לתפוס את הצבועה ולהעבירה מאזור החיכוך למקום אחר.

"צבועים משמשים כסניטרים של הטבע, זהו תפקידם במערכת האקולוגית. קיטוע שטחי המחיה המקוריים שלהם גורם לשינוי בדפוסי פעולתם. אנחנו מנסים לסייע לחיות אלו לשרוד על ידי הרחקה מהסביבה העירונית לסביבה הטבעית," מסביר דר' יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים.

"כאשר מינים מתפרצים נמצאים בשטחן של רשויות מקומיות, אנחנו מחליטים עם הרשות המקומית על דרך הפעולה המתאימה במגבלת החוק כדי להתמודד אתם, ונותנים הנחיות לצמצום פסולת ומזון, דגשים חשובים לציבור ובמקרים נדירים גם היתרים לדילול אוכלוסיית המין המתפרץ", אומר דר' מליחי ומוסיף "למעשה הסיבות העיקריות לקונפליקט אדם-חיית בר בערים, נובע מסניטציה ירודה של שטחי העיר, כלומר, מפחי זבל פתוחים ומזון כלבים וחתולים המפוזר ברחובות, גורמים התלויים אך ורק בהתנהגות והתנהלות האדם. אין לנו אינטרס שחיות בר יסתובבו בסביבה העירונית, כך הן לא ממלאות אחר תפקידן המקורי במערכת האקולוגית". עם זאת, הצבוע המפוספס אינו מין מתפרץ אלא מין בסכנת הכחדה, ולכן הטיפול בו הוא רק של רט"ג ונעשה בזהירות יתרה מחשש לשלומו.

כדי להכיר קצת יותר לעומק את רותי, משפחתה ואת הקונפליקט סביבה, אתם מוזמנים לצלול אתנו וללמוד על עולמם של הצבועים.

פסים לדמותו: הצבוע המפוספס

הצבוע המפוספס המצוי בארצנו הקטנה הוא גם הטורף הגדול ביותר בארץ. רותי המפורסמת משתייכת למשפחת הטורפים הליליים הזו, שנפוצה במזרח התיכון, צפון אפריקה, הודו ואסיה.
משקלו מגיע עד ל-45 ק"ג; גולגולתו גדולה במיוחד ובעלת לסתות עוצמתיות ושרירי לעיסה מפותחים (שנועדו לאפשר לו לבתר פגרים ולפצח עצמות כבדות); פלג גופו האחורי נמוך באופן משמעותי מפלג גופו הקדמי (מה שמאפשר לו לגרור משקל כבד תוך כדי צעידה אחורה וקדימה); גפיו הקדמיות ארוכות בהרבה מהאחוריות; פרוותו הארוכה בהירה – חומה או אפורה – ומכוסה בפסים שחורים.

צילום: עזרא חדד רשות הטבע והגנים

תפריטו העיקרי של הצבוע מורכב מפגרים, כולל עצמותיהם. את תזונתו הוא משלים בצייד של בעלי חיים קטנים ולפעמים גם מגוון בפירות, ולעיתים, הצבוע מתחיל מפשפש בפחי הזבל העירוניים.

דווקא העובדה שהצבוע אוכל נבלות, גם כאלו שנרקבו כבר, הופכת אותו בעל חיים חשוב מעין כמוהו למערכת האקולוגית  ומזכה אותה בכינוי "הסניטר של הטבע". פעולה זו של הצבוע מונעת התפשטות מחלות ומצמצמת את מפגעי הריח הבאים עם פגרי חיות בר.מודיעין מכבים רעות

 

חיית בר בסביבה עירונית: דו-קיום או סכנה?

האם שוטטות של טורף לילי באמצע עיר מהווה סיכון בלתי סביר לציבור?

חיית בר שמסתובבת באמצע עיר היא דבר הנושא בחובו סכנה, בעיקר לחיה עצמה. מקומה הוא בטבע ולא בין בני האדם. הצבוע המפוספס הוא מין המצוי בסכנת הכחדה בארץ ובעולם. הסיבות לכך מגוונות וכוללת את הפגיעה בבתי הגידול הטבעיים, צייד, הרעלות ודריסות. מידי שנה צבועים רבים נדרסים למוות בכבישים, וקיים חשש שאם רותי תישאר בעיר היא עלולה לסיים את חייה באופן זה.

ומצד שני, מלבד הסכנה האורבת לרותי, קיים גם אלמנט הפחד של בני האדם (גם אם אינו מוצדק) מפני הטורף הלילי. "מעבר לכל הסברים המדעיים על חשיבותם של הצבועים בטבע מרחף גם הפחד הטבעי של בני אדם החיים בערים ומפחדים מחיות בר". אומר דר' מליחי.
"מקומה של חיית בר הוא בטבע, למענה ולמען המערכת האקולוגית כולה", מדגיש מליחי. "המצב הקיים בו צבועה משוטטת בלב העיר הוא לא טוב עבורה ובוודאי לא טוב לטבע. אנחנו צריכים את הצבועים שימלאו את התפקיד שלהם במערכת האקולוגית הטבעית". למעשה, בשטחי הטבע של מודיעין זוהו וצולמו מעל עשרה פרטים שונים של צבועים, ואף לא אחד מהם נצפה נכנס לשטח הבנוי בתחומי העיר.

"העיר היא מקום בו אין לחיית הבר את המזון לו היא זקוקה, מקום בו היא נמצאת בסכנה תמידית מבחינת כלי רכב, וזה גם מקום בו נוצרות אינטראקציות שמעלות פחד קמאי בין אנשים לחיות בר. מאידך, הטבע זקוק לצבועים, הם אלו שמפרקים את כל פגרי בעלי החיים ועושים סניטציה בשטחים הפתוחים. ברגע שהצבועה נמצאת בעיר, אז היא בעצם לא עושה את התפקיד שלה במארג האקולוגי שמחוץ לעיר".

צילום: עזרא חדד רשות הטבע והגנים

חיית בר כשמה כן היא, ותגובתה למגוון סיטואציות לא מוכרות אינה ידועה מראש. עם זאת, מעולם לא תועדה בישראל תקיפה של צבוע מפוספס בבני אדם, מתוך מאות מפגשים בין אדם לצבוע. מליחי אף מציין כי בכל המפגשים עם רותי הצבועה במודיעין-מכבים-רעות ובכל ניסיונות הלכידה שלה לא נראתה התנהגות תוקפנית מצידה, "גם כשהיא הייתה מטרים ספורים מאנשים, היא תמיד בחרה להסתלק בריצה מהמקום". אך כפי שכבר צוין, מדובר בחיית בר שהתנהגותה בשלל מצבים שיכולים להיווצר בין אדם לחית בר אינה צפויה.

אחרי שמודיעין התפלגה בין אוהדי רותי שכונו "צבועיסטים", לבין המתנגדים, שדרשו את החזרתה לטבע, קצב בית המשפט לרט"ג זמן ללכוד את הצבועה ולהרחיקה מתחומי העיר.

בחודשיים האחרונים עשתה רשות הטבע והגנים מאמצעים רבים ללכידתה של רותי, מאמצעים אלו גרמו לרותי לצאת מהמרחב העירוני אל השטחים הפתוחים, וכולנו תקווה שתבחר להישאר בסביבה הטבעית שלה.