בוא אלינו לים: כל מה שרציתם לדעת על מדוזות אבל פחדתם לשאול

"איי צורב לי"! מה עושים כשנפגעים?

נתחיל מהסוף.

סוף שנת הלימודים הגיע לפתחנו, הים קורץ לילדנו והמדוזות ממתינות לעורנו.

הגעתם לים, הכל נראה שליו, אבל שם, בתוך המים, מתחיל לצרוב לכם. נעים להכיר, מדוזה ממין חוטית נודדת.

בימים אלו פוקד את חופי ארצנו נחיל מדוזות ממין חוטית. מדובר במדוזות פולשות שהגיעו אלינו מהים האדום דרך תעלת סואץ, אי שם בראשית שנות ה-70 של המאה  ה-20. הסיבה להתרבותן נובעת, כנראה, מהתחממות מי הים, וגם מכיוון שדיג יתר מסלק מהים את הדגים שמתחרים במדוזות על המזון שלהן (פלנקטון).

אז מה אפשר לעשות כדי להימנע מהמפגש איתן?

• בחרו בחופים בהם יש שוברי גלים, שמפריעים למדוזות להתקרב אל החוף.
• אל תשכחו למרוח קרם הגנה, שיעניק לכם הגנה כפולה – גם הגנה מפני השמש וגם מצריבת המדוזות.
• השתמשו בקדמה הטכנולוגית המבורכת והורידו את אחת האפליקציות שעוקבת אחר תנועת המדוזות. כך תוכלי לראות איפה יש פחות מדוזות ולהגיע לשם.
• אם כבר נעקצתם, אז צאו מהמים ומיד לאחר מכן הסירו את הארס שעל גופכם. שטפו את הצריבה במי ים, ולא במי ברז (!) ונסו לקרר את האזור. ארטיק מרווה או בקבוק מים קרים יסייע לכם בכך. במידה וגופכם מגיב באופן קיצוני, גשו מיד לבית החולים.

מי צריך אותן בכלל?

נזקים רבים מביאות איתן המדוזות, ביניהם פגיעה בתיירות החוץ והפנים, סתימת תעלות הקירור של תחנות הכוחות, סתימת המשאבות של מתקני ההתפלה, ריבוי מקרי צריבה, פגיעה בענף הדיג (בעקבות זיהום דגה מתאים צורבים, צריבת העוסקים בשליית הרשתות, קריעת רשתות מכובד משקלן של המדוזות) ועוד.

כושר הטריפה של מדוזה אחת עשוי להיות גדול וקיומו של מספר רב של מדוזות אף עשוי להשפיע השפעה ישירה על מארג המזון ולהפר את יציבות המערכת האקולוגית בסביבה שבה המדוזות נמצאות.

אוכל, קוסמטיקה ורפואה

אז האם יש משהו חיובי בחיה הזאת? מתברר שכן, והרבה. המדוזות, למשל, משמשות כמעין "ערי מקלט צפות" ליצורים שונים כמו דגיגונים וסרטנים. הדגיגונים מוצאים מחסה בין זרועותיה של המדוזה בעוד סרטנים חיים על המדוזה עד הגיעם לבגרות. נוסעי המדוזה החביבים ניזונים מפלנקטון, אבל לעיתים הם אף נוגסים במדוזה המארחת עצמה, וכך היא למעשה מהווה גם מקור מזון.

המדוזות גם חיוניות בשרשרת המזון. כיום כבר מוכרים מעל 100 מיני דגים ועשרות מיני בעלי חיים אחרים, בהם יונקים ימיים, ציפורים וזוחלים, שמדוזות מהוות רכבי קבוע בדיאטה שלה. טורפי המדוזות המוכרים ביותר צב הים הגלדי, דג השמש ו… סינים!

מסתבר שמדוזות מהוות מרכיב מרכזי בתפריט במדינות דרום ומזרח אסיה.

נוסף לאוכל, במדינות המזרח הרחוק משתמשים כבר מאות שנים במדוזות לצרכים רפואיים וקוסמטיים. בשנים האחרונות במדינות המערב גם החלו לבצע מחקרים בנוגע לסגולותיהן הרפואיות של המדוזות. עד כה, נמצא כי סוגי הקולגן הקיימים בגופן של מדוזות מתאימים ביותר לשימושים רפואיים וקוסמטיים שונים, בהם טיפול במחלות פרקים.

למרות שבישראל ובמדינות רבות בעולם הן פוגעות בתיירות, בפלאו, מדינת איים באוקיינוס השקט הממוקמת מזרחית לפיליפינים, המדוזות מהוות אטרקציה תיירותית. באגם המוכר בשם Jellyfish Lake (אגם המדוזות) קיימת אוכלוסיית מדוזות מסוג Mastigias, שצריבתן אינה מורגשת, מה שמאפשר לאנשים לצלול ולשחות בתוך נחילי היצורים הג'לטיניים ומהווה מוקד משיכה לתיירים רבים.

תמונה 7. שחייה עם מדוזות באגם המדוזות בפלאו., תמונה 7. שחייה עם מדוזות באגם המדוזות בפלאו.

מפלצת מיתית

מקור שמה של המדוזה מגיע מהמיתולוגיה היוונית. מדוזה היא דמות מיתית מפלצתית בעלת ידי מתכת, ניבים חדים ושיער העשוי מנחשים חיים וארסיים, ומבטה הופך את המתבונן בה לאבן.

החיה הג'לטינית המדוברת קבלה את שמה בגלל הדמיון בינה לבין ראש המפלצת עטוי הנחשים – פעמון )לעיתים מכונה "מטרייה"), שממנו משתלשלות זרועות ציד או זרועות פה.

הייצור הקרוי "מדוזה" שייך למערכת הצורבים (Cnidaria), קבוצה טקסונומית המאופיינת בתאים צורבים הנמצאים על גופם של כל חבריה. התאים הצורבים הללו הם בעלי מנגנון ירי משוכלל, והם משמשים את היצורים הצורבניים ללכידת טרף, להגנה ואף לעיכול.

ממה היא נזונה ואיך היא אוכלת?

למדוזה פה אחד מרכזי או פיות זעירים רבים המצויים בקצותיהן של זרועות פה מסועפות, כמו בחוטית הנודדת. המזון הנלכד באמצעות תאי הצריבה מוכנס לפה המרכזי או לפיות ומועבר לחלל העיכול ומשם, דרך מערכת תעלות, חומרי התזונה מועברים לכל חלקי גוף המדוזה.

למרות יכולת השחייה של המדוזה (באמצעות כיווץ שרירי הפעמון(, היא מוגדרת פלנקטון, מכיוון שהגורם המכתיב את כיוון תנועתה בימים ובאוקיינוסים הוא זרמי הים.

בהיותה טורף החי במים, המדוזה ניזונה מיצורים פלנקטוניים שונים בגדלים שונים (בהתאם לסוג המדוזה) – מיצורים פצפונים הקטנים מעשירית המילימטר ועד דגיגונים באורך כמה סנטימטרים.

ביולוגיה

להפתעתם של רוב האנשים, המדוזות הינן רק שלב אחד במחזור החיים של יצורים השייכים למערכת הצורבים ומופיעות בַּמחלקות מדוזות הסוכך, ההידרתיים ומדוזות הקופסה. המדוזות המוכרות ביותר לנו, דוגמת החוטית הנודדת והמדוזה המצויה, שייכות למדוזות הסוכך.

שלב נוסף במחזור החיים של יצורים אלו הוא שלב הפוליפ, אך עקב גודלם הזעיר של הפוליפים צמודי הקרקע (מילימטרים ספורים), אין הם נראים לעין וקשה מאוד לזהותם בשטח.

עובדה מעניינת היא שמקור כל נחילי המדוזות העצומים שאנחנו פוגשים הוא היצורים הקטנים והחבויים האלו, הפוליפים. לדוגמא, פוליפ המדוזה שלנו, פוליפ החוטית הנודדת (Rhopilema nomadica), מסוגל לייצר עד 8 מדוזות במחזור. לאחר שהמדוזות הזעירות משתחררות מהפוליפ, הפוליפ מחדש את עצמו ומסגול לייצר מחזורים נוספים של מדוזות, כל עוד התנאים הסביבתיים מאפשרים לו. מה שאנחנו מנסים לומר לכם בעצם הוא, שעל מצע של כ-10 סמ"ר בלבד, עשויים להימצא מספיק פוליפים שיהוו מקור לאלפי מדוזות. עכשיו דמיינו לעצמכם כמה מדוזות מייצר 'שדה פוליפים' בגודל של כמה מטרים רבועים.

תסתכלו בקנקן

אז נכון, זה לא כיף להיצרב ממדוזות, ונכון שהן מופיעות דווקא בזמן הכי לא מתאים כשבא לנו ללכת לים בחופש, אבל אם צופים בהן הרחק מעין הסכנה, כשהן שוחות באקווריום מאחורי סורג ובריח וזכוכית, אי אפשר שלא להתפלא מיופיין המהפנט.

שיהיה לכם חופש נעים ונקי ממדוזות.

הכתבה נכתבה בסיוע ד"ר רותי יהל, אקולוגית ים תיכון של רשות הטבע והגנים, ובהתבסס על מאמרו של  ד"ר צפריר קופליק, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.