כינורן ברוד נמצא עם סימני דיג שהובילו למותו
02/10/2023מתנה עצובה לחג- כינורן ברוד מין בסכנת הכחדה חמורה נמצא בקרבת החוף הצפוני באילת על ידי אזרח עם סימני דיג שהובילו למותו.

עומרי עומסי פקח ים במרחב אילת ברשות הטבע והגנים: היום קיבלתי דיווח מעופר בר ינאי שצלל בחוף הצפוני וזיהה כינורן גדול על קרקעית הים ובסמוך אליו ציוד דיג נטוש. הגעתי למקום ומבדיקה ראשונית בשטח ראיתי סימני דיג שככל הנראה הובילו למותו. העברתי את הפרט לבדיקה. עצוב לראות מין בסכנת הכחדה עולמית שמגיע למפרץ אילת ומוצא כאן את מותו. מדובר בנקבה צעירה אורכה מטר ועשרים.

עופר בר ינאי: ״מתנה עצובה לחג, דג כינורן נדיר לצערי מת. נתפס בלילה על ידי דייגים בקרס גדולה ו"שוחרר" למות בים. חשוב להכריז על חוף מפרץ השמש שהוא מקום מרהיב כשמורת טבע ולשמור על ערכי הטבע ובעלי החיים המיוחדים שפוקדים אותו. ולא לאפשר פגיעה בהם״.

עדי ברש מנכ״לית עמותת כרישים בישראל:
כינורן ברוד הנו ממשפחת הכינוריתיים, יצור ענק ויפייפה. כינורן הברוד נמצא במדף היבשת של האוקיינוס ההודי, באוסטרליה ובים סוף בעומקים הרדודים של עד 75 מטר.
קל להבחין בו כי לרוב הוא גדול מהאדם בהרבה! הוא יכול להגיע עד 3.1 מטר, חוטמו ארוך צר ומחודד וגופו מכוסה בנקודות לבנות. בשונה מהגיטרנים, סנפירי החזה שלו מופרדים מהראש ומחודדים יותר.כינורן הברוד ניזון מרכיכות וסרטנים כמו הגיטרנים.
בהשרצה 4 ולדות, מה שמקשה על האוכלוסייה להשתקם לאור הפגיעה הקשה בגלל ביקוש גבוה של המין לדיג הסנפירים, והיתפסותם כשלל לוואי. מדובר במין בסכנת הכחדה חמורה.
בשנים האחרונות נרשמו תצפיות בעיקר בחוף הצפוני כינורנים צעירים כמטר אורך. נראה שהכינורנים החדשים מבלים את זמנם בחוף הצפוני במפרץ עקבה לפני שהם מצטרפים לבוגרים בעומק. תצפית בשנה שעברה הראתה איך כינורן עובר ממפרץ אילת לתצפית לירדן. לפני שנתיים נרשמו תצפיות של כינורן אוסטרלי. להפתעתנו גילינו ששני מיני כינורנים מגיעים למפרץ.
ד״ר אסף זבולוני אקולוג מפרץ אילת מרחיב על
על חשיבות החוף הצפוני באילת וייחודו:
מפרץ אילת, על מגוון שוניות האלמוגים הקיימות בו, מהווה נכס לא רק לאומי, אלא גם בינלאומי וזאת בזכות עמידותן הגבוהה של שוניות האלמוגים לשינויים אקלימיים המכים קשות בשוניות רבות ברחבי העולם. בבסיס המדיניות לשמירת טבע במפרץ אילת, עומדת כיום ההבנה כי המפרץ, על שלל בתי הגידול הקיימים בו, מהווה מערכת 'רב-רכיבית', כאשר בין הרכיבים השונים (בתי הגידול השונים) יחסי גומלין ותלות הדדית רבה. אם בעבר מאמצי שמירת הטבע התמקדו בעיקר בשוניות האלמוגים, בגלל צבעוניותן, יופיין והמגוון הביולוגי הרב שהן מכילות, כיום ברור ששוניות האלמוגים במפרץ אילת אינן מתקיימות כיחידות מבודדות, אוטונומיות. על מנת שהן ימשיכו לתפקד כמערכות אקולוגיות חיוניות ואטרקטיביות, יש צורך להגן גם על המערכות האקולוגיות ובתי הגידול האחרים. למרבדי עשב־הים שבחוף הצפוני של אילת, אזור שממעטים לצלול בו, השפעה רבה על חיוניותן של שוניות האלמוגים.

אז מה רואים מתחת למים בחוף הצפוני של אילת ולמה חשוב להגן עם אזור זה?
החוף הצפוני של אילת מתאפיין בקרקעית חולית בעלת שיפוע מתון מאוד, בניגוד לשיפועי הקרקעית המוכרים לנו מהחופים הדרומיים של אילת ובדומה לאלה המוכרים לנו דווקא מהים התיכון. חלק ניכר ממנו, בטווח העומקים שבין 5 ועד 35 מטרים, מכוסה בעשבי־ים מהמין ימון הקשקשים (Halophila stipulacea). עשבי־ים הם אינם אצות, אלא צמחי־ים עילאיים בעלי פרחים. כצמחים, יש להם כושר יצרנות ראשונית גבוה (כלומר, יצירת חומר אורגני מחומרים אי־אורגנים באמצעות תהליך הפוטוסינתזה) וכמערכת אקולוגית, הם בעלי כושר נשיאה גבוה (כלומר, יכולת תמיכה במגוון גדול של בעלי חיים). על כן, עשבי־ים נחשבים למיני מפתח (keystone species) המהנדסים ומשפיעים על סביבתם.
מחקרים רבים מראים שקיימת תלות של מערכות אקולוגיות שכנות, כגון שוניות האלמוגים, במרבדי עשב־הים וכי הם מספקים שירותי מערכת רבים ומגוונים. הם מגדילים באופן משמעותי את המורכבות המבנית של בית הגידול החולי בו הם צומחים, כך שמתחת לפני הקרקעית הם יוצרים מערכת מסועפת של שורשים אשר מהווים בית גידול ליצורים שוכני קרקעית. מעל לפני הקרקעית, העלים מהווים מסתור או מזון לבעלי חיים רבים. במרבדי עשב־הים ניתן להבחין בבעלי חיים ייחודיים לאזור זה אשר כמעט ואינם נראים בשוניות האלמוגים או במערכות אקולוגיות ימיות אחרות, לרבות בטאים. הם נחשבים גם כבתי אמנה – אזורים בהם מיני בעלי חיים מעבירים את השלבים הראשוניים של חייהם ולאחר מכן נפוצים למערכות אקולוגיות שכנות, כגון הים הפתוח ושוניות האלמוגים. מבחינה כימית, בזכות תהליך הפוטוסינתזה, לוקחים עשבי־הים חלק משמעותי במחזור הפחמן באוקיאנוסים. הם סופחים כמויות גדולות מאוד של פחמן דו־חמצני ובכך תורמים לוויסות כמות הפחמן הדו־חמצני בים ובאטמוספרה ולוויסות חומציות מי הים. מבחינה בריאותית, עשבי־הים משמשים גם כ"מערכת חיטוי" טבעית שמפחיתה את החשיפה לחיידקים מחוללי מחלות בדגים, בחסרי חוליות ואף בבני אדם.
מלבד עשבי־הים, קרקעית הים בחוף הצפוני רחוקה מלהיות שוממה. גומחות ותלוליות רבות מעידות על פעילות ביולוגית רבה המתרחשת מתחת לפני הקרקעית. אזורים אלה ידועים בחשיבותם לפירוק חומר אורגני ומחזורו בסביבה הימית. בנוסף, הם מהווים אזורי שיחור לבעלי חיים רבים, כגון בטאים. גם גוף המים שמעל לקרקעית החולית שוקק חיים ומקיים קשר הדוק של מעברי אנרגיה עם הקרקעית.
בשנה האחרונה, רשות הטבע והגנים ביצעה בחוף הצפוני סקרים רבים בצלילה ובאמצעות ROV (רכב תת־ימי בלתי מאויש) במטרה לסקור ולתעד את בתי הגידול, הצמחים ובעלי החיים. הסקרים הראו כי לאזור החוף הצפוני ערכיות אקולוגית גבוהה מאוד ולנוכח האיומים הרבים הפועלים עליו, לרבות דיג, זיהום ופגיעות פיסיות בעשבי־הים, חשוב מאוד לקדם את ההגנה עליו בצורה של שמורת טבע ימית. חשיבות ההגנה על החוף הצפוני אינה נובעת רק מתוך ערכיותו של אזור זה, אלא גם מתוך ראייה הוליסטית המתחשבת גם בקשר בין בתי הגידול השונים ואת חשיבותו הרבה של אזור זה לשוניות האלמוגים באילת.

ברשות הטבע והגנים מבקשים מהציבור לסייע בשמירת ערכי הטבע. דיג ערכי טבע מוגנים הנו עבירה פלילית.
ראיתם חיית בר פצועה או במצוקה דווחו למוקד רשות הטבע והגנים 3639* נאו באמצעות הווטס אפ – לחצו כאן
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
דפים קשורים