נחשף מקדש כנעני עם ממצאים יקרי ערך בתל לכיש

בחפירות שנערכו בשנים האחרונות בגן לאומי תל לכיש בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית נחשף מקדש כנעני המתוארך למאה ה-12 לפני הספירה, שבו התגלו חפצי פולחן וחפצי יוקרה רבים ומיוחדים. חשיפת מקדש כנעני הוא אירוע נדיר בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ובודדים כאלו נמצאו עד היום. המקדש תורם להבנת אבזרי הפולחן הכנעני שכללו מצבות, פסלי אלים ושפע של חפצי יוקרה העשויים ברונזה, כסף וזהב. פרופ' יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, שהוביל את החפירה יחד עם פרופ' מייקל היזל מהאוניברסיטה האדוונטיסטית הדרומית בארצות הברית, מתאר את התגלית: "חפירת המקדש הזה היא אירוע מרגש במיוחד, שכן מקדש כנעני כזה נחפר בארץ פעם בשלושים או ארבעים שנה. אין ספק שגם הממצאים שהתגלו בו הם יוצאי דופן בחשיבותם". התגלית פורסמה בחודש שעבר בכתב העת לארכיאולוגיה "Levant".

מראה מהאוויר של המקדש הכנעני בלכיש צילם אמיל אלג'ם-רשות העתיקות, מראה מהאוויר של המקדש הכנעני בלכיש. צילם אמיל אלג'ם-רשות העתיקות

תכנית המקדש הכנעני הכוללת שני מגדלים ושני עמודים בחזית-באדיבות משלחת החפירות הרביעית), תכנית המקדש הכנעני הכוללת שני מגדלים ושני עמודים בחזית. באדיבות משלחת החפירות הרביעית)

לכיש נבנתה כעיר כנענית גדולה ומבוצרת  ב-1,800 לפני הספירה לערך, בתקופת הברונזה התיכונה. עיר זו נהרסה על ידי המצרים  בשנת 1,550 לפני הספירה בקירוב ועל חורבותיה קמה עיר חדשה בתקופת הברונזה המאוחרת. לכיש המוזכרת במקורות מצריים שונים הייתה אחת הערים הכנעניות החשובות בארץ, ישראל, ואנשיה שלטו על חלקים גדולים בשפלת יהודה.

העיר הזאת עברה שני חורבנות – אחד ב-1200 לפני הספירה לערך והחורבן הסופי בשנת 1150 לפני הספירה בקירוב, ממנו לא הצליחה להשתקם. עוצמתה וכוחה אפשרו לה להיות אחת הערים הכנעניות הבודדות ששרדו גם במאה ה-12 לפני הספירה. התנ"ך מזכיר את לכיש כאחת הערים הכנעניות שכבש יהושע: "וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה" (יהושע י', ל"ב).

לחוקרים לא ברור מי החריב את שתי הערים בנות תקופת הברונזה המאוחרת שנבנו בלכיש, אחת על גבי השנייה. "אולי המצרים ששלטו אז בארץ, אולי מלחמה עם עיר כנענית אחרת, אולי בני ישראל כפי שכתוב בתנ"ך, ואולי הפלישתים שהשתלטו על דרום מישור החוף וחלקים מהשפלה באותה התקופה", טוען פרופ' גרפינקל ומוסיף כי "המקדש שהתגלה מציג תמונה יפה על התפוררות וחורבן התרבות הכנענית לאחר מאות שנים של פריחה כלכלית ותרבותית".

אחד הממצאים החשובים ביותר שנמצאו במקדש היא כתובת כנענית בת שלוש שורות, שנחרטה על כלי חרס לפני הצריפה, ממנה שרדו תשע אותיות. בשורה האמצעית כתובה המילה "ספר". הפעם האחרונה שבה נתגלתה כתובת כנענית הייתה לפני כ-40 שנה. "לכתובת חשיבות מיוחדת מאוד לתולדות התפתחות כתב האל"ף-בי"ת, כי מופיעה כאן האות סמ"ך הקדומה ביותר בעולם. האות הזאת לא הופיעה עד כה באף אחת מהכתובות הכנעניות שנתגלו בארץ או בחצי האי סיני", מציין פרופ' גרפינקל.   

שבר כתובת כנענית מהמקדש הכנעני בלכיש (צילום טל רוגובסקי), שבר כתובת כנענית מהמקדש הכנעני בלכיש (צילום טל רוגובסקי)

מבנה המקדש כלל שני עמודים בחזיתו וככל הנראה גם שני מגדלים. בחלק הפנימי נמצא אולם גדול, בתוכו ניצבו ארבעה עמודים תומכים, וכן מעגל של אבנים ובתוכו מצבות נפולות. מצבות אלו הן אבנים צרות וארוכות שעמדו במקור על צידן הצר, ושימשו כמוקד של פעילות פולחנית במקדש. תכנית המקדש כוללת מאפיינים מסויימים המוכרים מ"מקדשי המגדל", המקדשים הכנעניים הגדולים שמוכרים באתרים כגון שכם, מגידו וחצור. בשונה ממקדשים מונומנטליים אלו, המקדש בלכיש הינו קטן יותר וכולל בנוסף על האולם המרכזי גם חדרים צדדיים, דבר המוכר במקדשים כנעניים קטנים כמו גם ממקדשים מאוחרים יותר, בתקופת המלוכה, כגון מקדש שלמה ומקדש שנחפר בשנים האחרונות במוצא.

אחד הממצאים המשמעותיים שהתגלו במקדש הכנעני בלכיש היה שלוש קדרות ברונזה גדולות ממדים. קדרות אלו הינן נדירות ביותר ועד  כה  נמצאו באתרים  אחרים בארץ ובסביבתה  רק שתי  קדרות דומות ושברים בודדים.

שתי קדרות ברונזה גדולות שנמצאו מונחות אחת על השניה, שתי קדרות ברונזה גדולות שנמצאו מונחות אחת על השניה

על פי החוקרים, הקדרות הללו הוטמנו מתחת לרצפת המבנה בעת בנייתו, כמנחות יסוד. קדרה אחת הוטמנה בצדו המזרחי, ושתי קדרות גדולות הוטמנו זו על גבי זו בצדו המערבי. מטמון נוסף שנמצא במקדש כולל תכשיטים וכלי נשק ובהם ראש חץ, פגיון וראש גרזן שעוטר בדמות ציפור.

החוקרים הצליחו למצוא במבנה הקדוש, שנחרב בשריפה עזה, שתי צלמיות מטיפוס "האל המכה", העשויות ברונזה ומצופות כסף. צלמיות מטיפוס זה, המוכרות מאתרים נוספים, זוהו לרוב במחקר כייצוג של האלים הכנעניים בעל או רשף, והן מציגות את האל כשהוא עומד ומניף את ידו הימנית הנושאת נשק. הצלמיות נמצאו בסמוך לכניסה לקודש הקודשים של המקדש, לצד הקיר האחורי של האולם הראשי. במקדש הכנעני התגלו גם חלקי תליון כסף שעליו נחרטה דמות של אלת פריון עירומה, המחזיקה בכל יד פרח לוטוס. דמויות אלים אלו ודאי ייצגו את האלוהיות אותן עבדו תושבי העיר והכפרים שהיו בסביבתה במקדש זה.

במקדש התגלו גם שתי קמעות מצריות בצורת חיפושית, הידועות בשם 'חרפושיות'. בנוסף, נמצאו כמה שברים של בקבוק קטן שהיה עשוי מברונזה מצופה זהב, עליו נחרט שמו של רעמסס השני, שנחשב לאחד הפרעונים החזקים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של מצרים. כן נמצאו במקדש: עשרות חרוזים שחלקם נעשו מזהב, עגילי כסף וזהב, צמיד מחוט זהב מעוגל, רדידי זהב דקים שציפו כנראה פסל אל וטבעת פאיאנס שעוטרה בדמות האלה המצרית חתחור. בחצר שמחוץ למבנה נמצא שבר של מסכה מחרס, ממנה שרד האף, וכנראה שימשה בטקסים דתיים שהתקיימו   שתי צלמיות של האל הכנעני בעל שנוצקו במקום.

צלמיות של האל הכנעני, שתי צלמיות של האל הכנעני בעל שנוצקו מברונזה וצופו כסף. הן נמצאו ליד קודש הקודשים של המקדש. צילום: טל רוגובסקי.

קמע מצרי בצורת חיפושית, קמע מצרי בצורת חיפושית (חרפושית) המתאר אדם עומד, וטביעתו. צילום: טל רוגובסקי

תליון כסף המתאר אלה ערומה, שני שברים של תליון כסף המתאר אלה ערומה המחזיקה בכל יד פרח לוטוס. ציור: אולגה דובבסקי

במקדש גם נמצאו עגילי זהב, כלי חרס פשוטים, כלי שחיקה גדול ותנור לאפיית לחם. ממצאים אלו, כמו גם הוספה של קירות ומתקנים, מעידים לדעת החוקרים על כך שלפני חורבנה הסופי של לכיש הכנענית, התרכזו בה פליטים מהכפרים שסביבה, ומחוסר מקום הם שוכנו בחלקו הקדמי של המקדש. בשלב המשבר הזה, האזור הפולחני הצטמצם רק לחלק הפנימי של המקדש, בקרבת קודש הקודשים.

עגילי זהב צילום טל רוגובסקי, עגילי זהב צילום טל רוגובסקי

לאחר החורבן המוחלט של המקדש והעיר הוטמנו בין חורבותיו נר חרס בין שתי קערות. מטמונים מסוג זה, המכונים "מטמוני קערה ונר" מוכרים באתרים כנעניים אחרים כמנחות שהוטמנו ביסודות של מבנים. הטמנה זו, לאחר החורבן, מעידה לדעת החוקרים על הפעילות הפולחנית האחרונה שנעשתה בהקשר למקדש. זאת אולי על ידי ניצולים מהחורבן שזכרו את המקדש ובאו להעניק לו כבוד אחרון, ואולי אף ביטאו באופן סמלי את התקווה שלהם שהמקדש ישוקם בעתיד.

החפירה בתל לכיש, שהוא גן לאומי, התבצעה בתיאום עם רשות הטבע והגנים. על מנת לשמור על המקדש בוצעו בו עבודות שימור והוא כוסה בשכבת עפר עבה. לפיכך אין אפשרות כעת לראות את המקדש בשטח. עבודת החפירה ולימוד הממצאים הצריכו צוות נרחב של ארכיאולוגים וחוקרים, ביניהם איתמר וייסביין, איגור קריימרמן, ברוך ברנדל, הדס משגב ובנימין זאס. לטענתם ולפי דברי מובילי המחקר, פרופ' גרפינקל ופרופ' היזל, המקדש תורם להבנה עמוקה וטובה יותר של אבזרי הפולחן הכנעני שכללו מצבות, פסלי אלים ושפע של חפצי יוקרה העשויים מברונזה, כסף וזהב. פולחן זה מוצג באור שלילי מספר פעמים במסורת המקראית. למשל בספר דברים פרק י"ב פסוק ג', מצווה על בני ישראל: "וְנִתַּצְתֶּם אֶת-מִזְבְּחֹתָם, וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת-מַצֵּבֹתָם, וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן; וְאִבַּדְתֶּם אֶת-שְׁמָם, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא".

•  למאמר המדעי המלא (קובץ PDF )
•  לאתר המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית