גילוי בריכת משהד המערבית בגן לאומי צפורי

במסגרת מחקר מערכת המים של צפורי, נערכו בחודש ספטמבר 2019 חפירות לשדרוג האתר ופיתוח תיירותי במימון קרן רקפת של משרד האוצר. החפירות היו מטעם רשות הטבע והגנים בניהול ד"ר צביקה צוק, ד"ר יוסי בורדוביץ' וד"ר דרור בן יוסף בסיוע אחיה כהן-תבור ובחסות רשות העתיקות. לפני כן נחפרה בריכת משהד, עליה דיווחנו באחד הירחונים הקודמים.

החיפוש אחרי נקודת יציאת המים מבריכה זו הוביל לגילויה של בריכת משהד המערבית שהייתה קבורה לחלוטין ולא הייתה ידועה כלל. מידותיה הפנימיות הן 9.2X16.6 מ', ועומקה המרבי ביחס לדופן הגבוהה ביותר שהשתמרה בפינה הדרומית-מזרחית הוא 1.6 מ'. עובי קירות הבריכה שונה בכל צד. הם בנויים מאבנים קטנות ובינוניות ללא סדר מסוים המלוכדות בטיט אפור בהיר רך ללא אגרגטים גדולים. עובי הקיר הצפוני 1.0 מ' והמזרחי 0.75 מ'. קיר זה נצמד בצידו המזרחי לקיר נוסף המחובר לבריכת משהד. הקירות מצופים בטיח לבן על אפור בעובי של כ-5 ס"מ. בחלקה המערבי של הבריכה השתמרו הקירות לגובה נמוך ביותר. מאחר שראש הקיר לא השתמר במלואו יש לשער כי הוא היה גבוה בעוד כ-15 ס"מ (כמו מפלס ראש בריכת משהד בפינה הדרומית-מערבית). לכן יש להעריך כי הנקודה הרדודה ביותר בבריכה הייתה בעומק של כ-0.5 מ' בפינה הדרומית-מערבית שלה. נפח האיגום המשוער הוא כ-100 מ"ק.

הבריכה בנוייה במקביל לבריכת משהד ולכן נראה שהן נבנו באותו הזמן. ככל הנראה היה קשר בין שתיהן כיוון שנקודת היציאה של בריכת משהד קרובה ביותר לנקודת הכניסה של המים אל בריכת משהד המערבית. קו ישר וקצר הניצב לכיוון הבריכות באורך של כ-3.7 מ' בלבד מחבר בין נקודת היציאה לנקודת הכניסה. לפיכך נכנסו המים לבריכת משהד המערבית מהפינה הדרומית-מזרחית. בפינה זו יש כעין מרזב שטוח המעוצב אנכית בטיח. הוא השתמר לגובה 0.46 מ'. החלק העליון שלו לא שרד ואילו בקרקעית הוא מגיע לסלע. זוהי מגרעת רדודה ברוחב של 0.14 מ' בדופן המזרחית ובדופן הדרומית. גם ברצפת הסלע יש מגרעת החצובה אופקית.

בפינה הדרומית-מערבית נחשף ריצוף אבן הבנוי מאבנים מסותתות בקפידה. האבנים מסודרות בשש שורות לפחות הנוטות כלפי פנים הבריכה בזווית מתונה מדרום לצפון. מספר האבנים בכל שורה היה לפחות שבע. ריצוף זה מהווה כעין כבש כניסה נוח לתוך הבריכה. הרצפה בחלק הצפוני-מערבי של הבריכה בנוייה באבנים קטנות ושטוחות וביניהן טיח באופן שנוצרה קרקעית מחסופסת. הרצפה מכסה את האבנים המסותתות בשורה הנמוכה ביותר. לפיכך, כיון שהבריכה משופעת ויש לה כבש כניסה נוח מציעים המחברים, שהיא שימשה לרחצה.

הטיח המצפה את קירות הבריכה מאפשר לקבוע את זמנה לראשית המאה השניה לספירה, כפי שנקבע גם לגבי בריכת משהד וגם לפי השוואה לטיח של מאגר הסליק בבית שערים, שגוונו לבן על אפור והוא תוארך לפי 14C למאה השניה לספירה.

בריכת משהד המערבית מוצפת- צילום מיטל אהרון, בריכת משהד המערבית מוצפת- צילום מיטל אהרון

יש לציין כי בריכה כזו היא נדירה בצורתה ובאופיה. מהתיארוך שלה ומצורתה המאפשרת כניסה נוחה לתוך מים רדודים ההולכים ומעמיקים לאט לאט, ייתכן כי זו היא קרונה של ציפורי. על אודות קרונה של ציפורי נאמר: "רבי רחץ בקרונה של ציפורי בי"ז בתמוז" (מגילה ה ע"א-ע"ב).

אם נכון הדבר הרי שהבריכה התמלאה במי אמת המים כיוון שבימי הקיץ החמים זו האפשרות היחידה למלא אותה במים. בחורף לעומת זאת אי אפשר היה למנוע את מילוי הבריכה במי נגר כפי שקרה עכשו לאחר שהיא נחשפה.