דוקוטבע – זכות הטבע למים : 'אני חולם על היום שבנחלים תהיה רק זרימה טבעית ו-0 זיהום'
18.08.2022בשנות ה-80 וה-90 הנחלים היו יעד לסילוק שפכים. בסוף שנות ה-90 המדינה החלה באכיפה ובהקמה של מתקני טיפול בשפכים אינטנסיביים, ובמקום לזרום היות בנחלים, השפכים הפכו למשאב להשקיה חקלאית. המעיינות והנחלים הם בית גידול מימי משמעותי לחיות בר ולצמחים ובריאותם משפיעה על בריאותינו.

הטבע בישראל הוא מהמגוונים בעולם בשל מיקומה של ארצנו, וזה כולל גם את בתי הגידול המימיים: נחלים, מעיינות, שרידי ביצות ובריכות חורף. לבתי גידול אלו נודעת חשיבות רבה מפני שהם משמרים עולם שלם של חי וצומח ייחודי.
ליווינו את אריאל כהן, מנהל תחום סקרים ומחקרים סביבתיים ברשות הטבע והגנים, ביום שכל כולו – מים.
נחל ציפורי בצפון הוא נחל שנמצא בתהליכי שיקום, אריאל: "המים האלה כרגע עשירים בזיהום ומקשים על המערכת הטבעית, על החי והצומח. וזה בוודאי לא נעים למטילים שנמצאים פה לעבור ליד מקום עם מפגע כזה. כואב הלב מאוד.
באזור מעלה נחל ציפורי רוב המפגעים הוסרו והיום לא קיימות תשתיות ומפעלים מזהמים שמשפיעים על איכות המים במעיין. לאט לאט כל המזהמים יוסרו ומקורות המים הטבעיים ילכו אך ורק לטובת הנחל.
"רשות הטבע והגנים מבצעת ניטור על מנת לבדוק את איכות המים, עד כמה הם קרובים למצב הטבעי והאקולוגי שלהם, ב-14 נחלים מבצת והכזיב בצפון ועד נחל הבשור בדרום.
"רביצה של פרות וכל ההפרשות שלהן גם השתן וגם הצואה מתנקזת לאזור הנחל אליו הם מגיעים כדי לשתות. איך מרחיקים את העדר מהנחל? בעזרת שקתות שאנחנו מציבים בכל מני מקומות הרחק מאפיק הנחל שהבקר לא ירצה לרדת לנחל לרבוץ ולשתות את המים".

בתי גידול לחים
אבי אוזן אקולוג בתי גידול לחים: "המצב של נחל נעמן היה הרבה יותר גרוע מהמצב של נחל ציפורי היום. הכל היה מת. אפשר היה לראות מים בצבע אדום.
"ב-20 השנים האחרונות הנחל עבר מטמורפוזה מתעלה מצחינה ולא אטרקטיבית לנחל שעובר תהליכי שיקום. אפשר לראות את צמחיית המים, את הליפייה ואת הפרפרים שבאים לצמח המים. הנחל חזר לחיות, יש פה דגים ממינים שונים, צבים, נחשים, הכל …".

לאט לאט לוקחים מעיינות שהיו לשימושים של השקיה, חקלאות וצריכה ומשחררים אותם לזרימה טבעית לטבע כדי לשקם את המערכות האקולוגית בצורה טובה. המטרה היא: מים לטבע, מי מקור ושפיעה טבעית.
רשות הטבע והגנים פועלת רבות לשימור בתי הגידול הלחים: הזרמות מים לטבע, ניטור שוטף של איכות המים, שיקום פיזי של גופי מים, השבת ואישוש של צמחי מים ובעלי חיים, הקמת גני מקלט לצמחים בסכנת הכחדה והרבה עבודת הסברה וחינוך למגוון קהלים.
בריאות אחת מקשרת בין בעלי החיים לבני האדם
בשנת 1971 נחתמה אמנה בינלאומית היסטורית – "אמנת רמסר", המייצגת מאמץ עולמי לשמור על מערכות אקולוגיות מימיות (wetland) , כלומר על בתי הגידול המימיים ועל המגוון הביולוגי בהם. האמנה קוראת למדינות העולם לנהל בחוכמה את המשאבים הקיימים בבתי הגידול המימיים שבתחומן על מנת לשמור על בריאותם ועל תפקודם התקין. בדרך זו יהיה ניתן להבטיח שנמשיך לזכות בתועלות הרבות שמערכות אקולוגיות חשובות אלה מעניקות לנו – תועלות אקולוגיות, כלכליות, מדעיות ותרבותיות.
היום כבר יודעים שיש קשר בין בריאותם של האדם ובעלי החיים לבריאותה של הסביבה הטבעית, והבנה זו מעוגנת בגישה ביו-רפואית שנקראת בריאות אחת (One health).
חזונה הוא שיפור רווחתם הבריאותית של בני האדם ושל בעלי החיים בד בבד עם שמירה על הסביבה.

רשות הטבע והגנים מיישמת את גישת בריאות אחת גם במימוש אמנת רמסר ובפעילות לשימור בתי גידול מימיים טבעיים ולשיקום בתי גידול שנפגעו. השימור בתחום השמורות והגנים נעשה בהבטחת מים באיכות ובכמות מתאימה בגופי המים, ובפעולות שיקום שנעשו בשנים האחרונות הוצפו מחדש מאות דונמים ועוצבו מערכות אקולוגיות מימיות.
שיקום ושימור בתי הגידול המימיים יבטיחו מערכות אקולוגיות שיכולות לתמוך באוכלוסיות גדולות של חיות בר טוב יותר, ולהבטיח את בריאותן ואת בריאותנו.
רוצים ללמוד עוד על בתי גידול לחים >>
נתקלתם במפגע או במישהו שפוגע בחיות בר, ביבשה או בים, התקשרו למוקד שלנו: 3639*, גם בווטס אפ: 054-9642434 |