2 בפברואר 2021 - היום העולמי לשמירה על בתי גידול מימים

שם כתב: מזי מגנאג'י מוסקוביץ - מנהלת אגף ההסברה ברשות הטבע והגנים 02.02.2021

מחוברים לעולם - מים, טבע, חיים

בית גידול מימי צילמה שרון גולן הרשקוביץ

מדי שנה מוקדש יום ה-2 בפברואר להגברת המודעות הציבורית ולהכרה בחשיבותם של מקווי המים ובתי הגידול המימיים לקיומו של המין האנושי ושל כוכב הלכת שלנו.

יום זה, World Wetland day, הוא גם הזדמנות  לציין את חתימתה של אמנת רמסר – אמנה בינלאומית, שנחתמה ב-2 בפברואר 1971 בעיר רמסר שבאיראן, ועניינה  שימור מקווי מים ובתי גידול מימיים ודאגה להמשך קיום בר הקיימא שלהם. ישראל חתמה גם היא על האמנה.

הנושא של היום העולמי השנה, מדגיש את חשיבות מקווי המים ובתי הגידול המימיים כמקור של מים מתוקים והוא מעודד פעולות לשיקומם ולמניעת אובדנם לטובת הטבע ולטובת החיים והאדם.

משבר מים גדל והולך מאיים על האנושות כולה. אנו צורכים מים מתוקים בכמות רבה יותר מהקצב שיכול הטבע לחדש, ומחריבים בזו אחר זו מערכות אקולוגיות של מקווי המים ושל צורות החיים התלויות בהם.

מסע ההסברה העולמי של שנת 2021 מדגיש את תרומתם של מקווי המים ובתי הגידול המימיים לכמויות ולאיכויות של מים מתוקים בעולמנו. מים ובתי גידול מימיים הם תשתית חיונית להמשך רווחתנו ולעצם קיומנו, ולהמשך קיומו של עולם בריא.

מזי בבריכת מים במרכז הגולן

חשיבות מקווי המים ובתי הגידול המימיים

מקווי מים ובתי גידול מימיים מתוקים ומלוחים גם יחד נושאים בנטל הקיום של הטבע ושל האנושות. הם מספקים שירותים אקולוגיים חיוניים ובהם השירותים האלה:

  1. אחסון מים ושיפור איכותם

מספקים את רוב המים המתוקים שאנו צורכים. מערכות אלה גם מסננות מזהמים ומותירות לנו מים שאפשר לשתות מהם ולהשתמש בהם בבטחה.

בישראל, מקווה המים העיליים הגדול ביותר הוא הכנרת. לאור התרחיש שבו כמות המשקעים בצפון הארץ תרד, מקדמת רשות המים, בתיאום עם רשות הטבע והגנים, שינויים עצומים בממשק וניהול הצריכה. למשל, בעברת צינור הזנה של מים מותפלים בחורף, על מנת למלא את הכנרת ולסייע בתחלופת המים החשובה לבריאות האקולוגית של האגם. המים יוזרמו

דרך נחל צלמון. בעונת הקיץ, תיוותר זרימת בסיס בנחל צלמון, על מנת להחליף את שפיעתו של מעיין רביד שיבש בשנות השמונים.

בנוסף, מתוכנן חיבור של האזור במעלה אגם הכינרת (עמק החולה, רמת הגולן, הרי אצבע הגליל) למערכת אספקת המים הארצית. חיבור זה יאפשר בין השאר את צמצום הניצול במקור של מקורות הירדן וכן יאפשרו שחרור מלא של מעיינות הדופן ברמת הגולן. שחרור מקורות המים יבטיח את המשך שגשוגם של בתי הגידול המימיים, הנחלים והמעיינות.

 

  1. אספקת מזון

חקלאות על בסיס מים ודשן (אקווה קלצ'ר) היא התחום המתפתח ביותר בייצור מזון. דיג באגמים סיפק בשנת 2018 לבדה 12 מיליון טון דגים. שדות האורז, גידול המתבסס על הצפה במים, מאכילים בכל שנה 3.5 מיליארד בני אדם.

בישראל, המדגה היבשתי נמצא דווקא בנסיגה. מגמה זו מאפשרת שיקום אקולוגי של אזורי הביצה שנוצלו בעבר לצרכי המדגה. לדוגמא, שיקום ביצות נחל נעמן על השטח שבו היו בריכות הדגים של בריכות אפק. דוגמא נוספת, היא קידום שמורת הטבע על שטח בריכות הדגים הנטושות של נווה ים והשבה של מלחת החוף שהייתה שם בעבר.

 

  1. תמיכה בכלכלה העולמית

בתי גידול המימיים, מערכת אקולוגית יקרת ערך, שאין לה תחליף, מספקת שירותים בשווי 47 טריליון דולר בשנה. יותר ממיליארד אנשים מסתמכים על בתי הגידול המימיים לפרנסתם.

דוגמה יפה למינוף כלכלי אלטרנטיבי של בית גידול מימי הוא אגמון חפר. בעבר, הקים קיבוץ עין החורש בריכות דגים על שטחי ביצה טבעיים. ברבות הימים ננטשו בריכות הדגים והביצה שבה לתפוס את השטח. אולם, הקיבוץ ביקש לעשות שימוש מניב בשטח שהוקצה לו ותכנן להקים על השטח מאגר קולחים. רשות הטבע והגנים, אשר הכירה בערכה החשוב של הביצה, התנגדה להקמת המאגר ודחפה לשיקום השטח על מנת שיתפקד כבית גידול מימי. כיום, המועצה האזורית חפר, יחד עם רשות ניקוז שרון וקיבוץ עין החורש, מנהלים את אגמון חפר שמהווה אבן שואבת למטיילים וצלמים מכל הארץ. בימים אלו מקודמת תכנית לניהול קליטת הקהל ומיזמים כלכליים אשר יאפשרו לציבור ליהנות משירותי המערכת והכנסות לקיבוץ מהמיזמים.

 

  1. בית לטבע

40% מהמינים בעולם חיים ומתרבים בבתי גידול מימיים. מדי שנה בשנה מתגלים במקווי המים המתוקים שברחבי העולם כ-200 מינים חדשים של דגים.

רשות הטבע הגנים פועלת באופן רצוף לשיקום בתי הגידול שנהרסו במאה האחרונה. הוספנו מאות דונמים של פני מים שיבשו בעבר וחזרו לחיים כיום. יחד איתם חזרו לשטח מינים רבים, בהם מינים בסכנת הכחדה כמו הלוטרה. בנוסף, הוכתרו בהצלחה 2 פרוייקטים לשמירה על 2 מיני דגים אנדמיים בסכנת הכחדה. לבנון הירקון הושב בהצלחה לאתרים

רבים ברחבי הארץ והוא משגשג, והבינון הדורי, שהושב בהצלחה לבית גידול ייחודי שעוצב עבורו, כהכנה להשבתו לטבע.

 

  1. רשת הגנה

מקווי מים מגינים עלינו מפני שיטפונות וסופות. כל דונם שלהם סופג עד 1.7 מיליון ליטר מי שיטפונות.  מקווי מים מסייעים לוויסות האקלים: ביצות מקבעות פי שניים יותר פחמן מאשר יערות; שטחי אחו וביצה, מנגרוב וצמחי קרקעית הים, קולטים גם הם כמויות עצומות של פחמן.

הפיתוח המואץ של השטחים הפתוחים משנה באופן עמוק את משטר השטפונות והנגר העילי בישראל. אנו עדים לעלייה בתדירות האירועים בהם נגרמים נזקים מהצפת נגר עילי.

לאור זאת, ניכרת התגייסות של גורמי הממשלה, בהם רשות הטבע והגנים להתמודדות עם הסוגיה הבוערת. בין השאר, מקודמת ע"י משרד החקלאות תכנית מתאר ארצית להגנה מפני שיטפונות. במסגרת התכנית תינתן הגנה סטטוטורית לנחלים ולשטחי ההצפה. בנוסף, אנו לוקחים חלק בעיצוב התכנית האסטרטגית שמוביל מנהל התכנון. במסגרת תכנית זו, אנו מקדמים הגנה על מקורות המים, על מחשופי המילוי של האקוויפרים ועל שמירה סטטוטורית בייעוד נחל של נחלי ישראל, דבר שאינו קיים היום ברמה הארצית.

בריכת חורף – צילמה מזי מגנג'י

מהם הפתרונות למחסור במים מתוקים?

  • לייעל את השימוש במים ולנצל מקווי מים בזהירות ובחוכמה.
  • לשלב מים ובתי גידול מימיים בתוכניות פיתוח וניהול משאבים.
  • למנוע זיהום ולטהר מקורות של מים מתוקים.
  • להפסיק לסכור נהרות ולהימנע מניצול יתר של מי תהום.
  • לעצור את ההרס ולהשיב לחיים את בתי הגידול המימיים.

מקור: האתר הרשמי יום בתי הגידול המימיים www.worldwetlandsday.org