שר התיירות יואל רזבוזוב חנך באופן רשמי את מרכז המבקרים החדש בגן הלאומי תל מגידו

בטקס חגיגי שנערך היום (חמישי, 29.09) בגן הלאומי תל מגידו, חנך שר התיירות יואל רזבוזוב את מרכז המבקרים החדש שהוקם בגן הלאומי, במסגרת פרויקט משותף של רשות הטבע והגנים ותמיכה וסיוע של משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות. במהלך הטקס גזרו השותפים לפרויקט את הסרט לפתיחה רשמית של המרכז, בו הושקעו כ-12 מיליון ₪, מתוכם כ- 7 מיליון ₪ השקעת משרד התיירות בביצוע של החברה הממשלתית לתיירות.

בטקס נכחו גם מנכ"לית רשות הטבע והגנים – רעיה שורקי, ראש המועצה האזורית מגידו – איציק חולבסקי, מנכ"ל משרד התיירות – תא"ל (במיל') דני שחר, ומנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות – עידן מועלם.

מרכז המבקרים החדש בגן הלאומי תל מגידו, חניכת מרכז המבקרים החדש בגן הלאומי תל מגידו - צילמה שלומית שביט

צפו בסרטון:

חנוכת מרכז המבקרים החדש באופן רשמי, התקיימה לאחר תקופת הרצה ראשונית של מרכז המבקרים שהחלה בצל הקורונה, ולאחר 45 שנים שבהן הוצגה בגן הלאומי תערוכה בסיסית מאוד.

במרכז המבקרים החדש שנחנך עתה באופן רשמי ומתבסס על חיזוק הקשר בין תל מגידו והמקרא, הוטמעו טכנולוגיות מעודכנות המציגות חפצים היסטוריים שממחישים את היסטוריית תל מגידו שהגן הלאומי משמר את שרידיו וממצאיו. החדר המרכזי במרכז המבקרים הוא "חדר המודל", עם מוצג שנבנה בשנות ה-50 ומדמה את התל עצמו, ובעזרת טכנולוגיות וידאו חדישות הוא מציג את החיים בתל לאורך השנים.

מרכז המבקרים החדש בגן הלאומי תל מגידו, צילמה שרית פלאצי רשות הטבע והגנים, מרכז המבקרים החדש בגן הלאומי תל מגידו, צילמה שרית פלאצי רשות הטבע והגנים

במרכז החדש ניתן להתרשם גם משנהבי מגידו שנמצאו בתל בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת. אלה מלמדים על עושר תושביו בתקופת המקרא. בנוסף נמצא גם העתק מצבת פרעה שישק (הוא שושנק הראשון) אשר היה מלך מצרים שכבש את מגידו והציב בה מצבה.

מרכז המבקרים החדש בגן הלאומי תל מגידו, צילמה שרית פלאצי רשות הטבע והגנים, מרכז המבקרים החדש בגן הלאומי תל מגידו, צילמה שרית פלאצי רשות הטבע והגנים

שר התיירות יואל רזבוזוב (יש עתיד): "העבודה שלנו היא להבליט ולהשקיע באתרים בישראל שאי אפשר לראות באף מקום אחר בעולם. שיווק והשקעה בייחודיות שיש למדינה להציע, אתרי מורשת עולמיים כמו תל מגידו, ימשוך תיירים רבים למדינה. כך, ובאמצעות פיתוח תשתיות תיירות נוספות בכל רחבי הארץ, נוכל להתקדם אל עבר היעד שהצבנו: 10 מיליון תיירים בישראל בשנה עד שנת 2030. תיירים אלה יכניסו כסף רב ופרנסה לתושבי האיזור למשק הישראלי כולו."

מנכ"לית רשות הטבע והגנים רעיה שורקי: "תל מגידו הוא האתר הארכיאולוגי הנחפר ביותר לאורך השנים והוא חולש על פני 30 ערים מתקופות שונות בהיסטוריה של ארץ-ישראל. האתר מרתק הן לקהל הישראלי והן לתיירים בזכות היסטוריה מפוארת הפרוסה על פני אלפי שנים. לא בכדי הגן הלאומי תל מגידו הוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. האתר מושך אליו תיירים מכל העולם וישראלים הבאים לחוות את ספורי התנ"ך דרך הרגליים. בסיוע משרד התיירות שידרגנו באופן משמעותי את חווית הביקור באתר, ניצלנו את תקופת הקורונה לחידוש המבנים ההיסטוריים של משלחת החפירות משיקגו שחפרה באתר לפני כ 100 שנה והנגשנו ביקור חוויתי אינטרקטיבי עם תוכן וערך. התגובות מהמבקרים ממורי הדרך ומסוכני התיירות מצוינות. תודה למשרד התיירות ולחמ"ת על נדבך נוסף בשיתוף הפעולה בינינו לטובת קדום התיירות ולימוד המורשת וההיסטוריה של תל מגידו. מוזמנים לבקר ולהתרשם".

מרכז המבקרים החדש בגן הלאומי תל מגידו, לוסי יוסף רשות הטבע והגנים, מרכז המבקרים החדש בגן הלאומי תל מגידו, לוסי יוסף רשות הטבע והגנים

בתוך כך, ברשות הטבע והגנים יציעו במהלך חג הסוכות סיורים מודרכים לקהל הרחב בגן הלאומי מגידו במסגרת פרויקט משותף עם מורי הדרך ומשרד התיירות, במהלך הסיורים המבקרים יוכלו לחוות מקרוב ולהלך בשערי העיר שנחשבה לאחת הערים החשובות והחזקות בכנען. במסגרת זו המבקרים יעברו בשער הישראלי המשוחזר, יוכלו להתרשם מהמקדשים, הארמונות והאורוות ולרדת לנקבה שבה נחצב מפעל מים אדיר. זאת בנוסף לביקור במרכז המבקרים החדש והמבואה המקימים לתחייה את סיפורי העבר. ההשתתפות בסיורים ללא עלות נוספת על דמי הכניסה לגן הלאומי, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים.
פרטים נוספים בגן לאומי תל מגידו

אודות הגן הלאומי תל מגידו:

מגידו נמנתה עם הערים החזקות והחשובות בכנען. שרידי הארמונות, המקדשים, השערים ומערכת המים המשוכללת של העיר מעידים על עצמה רבה. לפי מסורות נוצריות למרגלות מגידו (ארמגדון) יתרחש אירוע אדיר, קרב אחרי הימים, ורק המאמינים ישרדו אחריו. מסורת זו היא בין הגורמים שמביאים בכל שנה כתיקונה תיירים רבים אל האתר מכל רחבי העולם ומרכז המבקרים החדש נועד להעצים בין היתר את חוויית הביקור שלהם ברמה הגבוהה ביותר. בעבר שלטו או עברו בתל מגידו הכנענים, המצרים, האשורים והפרסים, ואלו השאירו בו חותם. בעידן המודרני התעמתו האנגלים מול התורכים בתקופת מלחמת העולם הראשונה, וב-1964 נפגש האפיפיור בתל מגידו עם נשיא מדינת ישראל.

בשנת 2005 הובילה רשות הטבע והגנים מהלך להכרזת האתר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הסיבה להכרזה היא שימור תל חשוב מתקופת המקרא מהחשובים בישראל, המייצג התיישבות אדם במשך אלפי שנים – מתקופות פרהיסטוריות עד התקופה הישראלית
בין מוקדי העניין בגן הלאומי ניתן למנות את שרידי העיר הכנענית, בהם שער העיר וארמון כנעני (המאה ה- 15 לפנה"ס) שרידי העיר הישראלית בהם שער העיר, ארמונות ורובע אשורי (המאה ה-10 לפנה"ס) , מפעל מים קדום ומרשים שנחצב במאה ה-9 לפנה"ס ושימש במקור מים סודי בשעה שהעיר היתה תחת מצור, ונקודות תצפית עם נוף פנורמי מרהיב של 360 מעלות.
שערי האבן הגדולים – אשר בתקופת המקרא שימשו לצרכים אזרחיים – אזורים מסחריים שם הסוחרים מכריזים על מרכולתם, הם מקור הביטוי "שער המטבע" המדובר כיום. ביטוי מוכר נוסף הוא "נהגו לשפוט את האנשים בשער העיר" – בשער העיר המקראית נהגו לשפוט את הציבור ואף ביצעו את גזר הדין בסקילה.

תל מגידו הייתה אחת מ-12 ערי המחוז של שלמה המלך שכלכלו את הממלכה חודש בשנה. הוא היה ידוע בצבאו החזק בזכות צבא הפרשים, עמם יצא לקרבות באזור. במגידו אנו מוצאים שרידים מאותן אורוות שבו טיפחו את הסוסים – הערכה במספר כ-5000 סוסים.
בתוך כך תל מגידו מעוטר וידוע בעצי דקל אשר מבטאים נוף תרבות – בזכות פועלי החפירה שהגיעו ממצרים לעבוד עם המשלחת האמריקאית שחפרה בשנת 1925. מסופר כי המצרים הביאו עמם תמרים מגדת הנילוס כצידה לדרך, והגלעינים הם אלו שנבטו, והיום הם סמל בלתי נפרד מתל מגידו.

מעל התל ניתן להבחין מעת לעת גם בבזים אשר דואים ומקננים באזור, כאשר לעיתים ניתן לראות גם את הבז האדום אשר מרחף מעל התל. במקום ניתן לשים לב ל"רב רגל" – מרבה רגליים שחור הנמצא באלפים בתל מגידו, כשהחוקרים עדיין מנסים למצוא תשובה לשאלה למה הוא חי כאן.