לטבע נולד - עופר 'נטוש' נמצא סמוך לבית בירושלים והושב לטבע

26.04.2020

משפחה ירושלמית מצאה עופר "נטוש" על סף ביתה. המשפחה הביאה את העופר לביתה, השקתה אותו בחלב וכעבור שעה יצרה קשר עם רשות הטבע והגנים. לאחר התייעצות עם וטרינר רשות הטבע והגנים, ד״ר רוני קינג הוחלט להשיבו במהירות לטבע לפני החתמה שלו על ידי האדם שהייתה חורצת את גורלו.

עופר צילם אדיר קן-דרור עופר צילם אדיר קן-דרור

אדיר קן-דרור, תושב שכונת פסגת זאב שבצפון ירושלים, שמצא את העופר ממש מתחת לביתו מספר: כדור המשחק של ילדי התגלגל מתחת לבית, וכשהלכתי להחזירו נתקלתי בעופר. ריחמתי עליו, כי הוא נראה לי "נטוש", ולכן אספתי אותו לביתי, וביחד עם ילדי האכלנו אותו, ואף קראנו עליו. אבל די מהר הבנתי שזה לא צריך להיות כך, ולכן יצרתי קשר עם מורן בביאן, שאני מכיר אותה מפעילויות בנחל זמרי." אדיר ממשיך ומתאר: "לשמחתי, פקח רשות הטבע והגנים יצר איתי קשר די מהר, שאל אותי שאלות לגבי משך הזמן שהעופר נמצא אצלי, ואז הנחה אותי מיידית לקחת את העופר אל המקום שמצאתי אותו ולראות האם האם הצביה נמצאת במקום. ירדתי לשם בחשיכה, זיהיתי את צביה באזור. המשכתי והשגחתי על המקום, והייתי בקשר עם הפקח. אני מקווה שאכן העופר שב לטבע. למדתי וחשוב שגם אחרים ילמדו, שלא לאסוף עופרים שאנחנו חושבים שהם נטושים."

 

"לצערנו, אין זה המקרה הראשון בירושלים, שבו משפחה, המרחמת על עופר צבאים, אוספת אותו לביתה, אבל חשוב ללמוד מכך שחיות בר מקומן בטבע", אומר שור ענתבי – רכז הקהילה במרחב ירושלים של רשות הטבע והגנים.
הוא הוסיף: "הרשת האזרחית של התארגנות תושבים בנחל זמרי, שעובדת בשיתוף פעולה הדוק עם רשות הטבע והגנים ברמה הקהילתית ובפיקוח היא שאיפשרה את הפתרון המהיר וחיברה בסופו של דבר את האזרח אלינו, ובכך יכולנו לתת פתרון מיידי, שאולי השיב את העופר לאימו הצביה ואל הטבע.

חשוב להדגיש כי מקומן של חיות הבר הוא בטבע, ובייחוד עופרים הנראים לנו "נטושים". אבל אם בכל זאת אנו חושבים כי אנו מזהים חיית בר במצוקה או פצועה, יש להתקשר אל מוקד רשות הטבע והגנים ולקבל ייעוץ בנושא, ובמידת הצורך הרשות תפעיל את הפקחים ובשגרה גם את המתנדבים העומדים לרשותה בנושא."

עד תחילת המאה העשרים הצבי היה נפוץ באזורנו, אך הפצת הנשק החם הביאה להצטמקות דרמטית של אוכלוסייתו בציד בלתי מבוקר. עם הקמת רשות הטבע והגנים באמצע שנות ה-60 נעשו פעולות מניעה מקיפות להגנה על חיי הבר בכלל, ועל חיי הצבאים בפרט: הגבלת ציד, אכיפת חוקים להגנת חיות הבר ופעולות חינוך והסברה להעלאת המודעות הציבורית לחשיבות השמירה על הטבע.

אוכלוסיית הצבאים בישראל יציבה היום ומספר הפרטים נאמד בכמה אלפים, אך סכנת ההכחדה עדיין מרחפת מעל ראשם.
בשלושת יובליו העליונים של נחל פרת, יער ענתא, נחל זמרי ויער מיר, הגובלות במספר שכונות ירושלמיות, ביניהן פסגת זאב, נמצאת אוכלוסיית צבאים, הנאמדת לפחות בכ-200 צבאים, וכלואה בין גדר ההפרדה לבין השטח הבנוי. אוכלוסיה זאת באה במגע הדוק עם התושבים, שהמודעות שלהם לשמירת ערכי הטבע עולה בזכות התארגנות תושבים בשם "נחל זמרי".

בישראל שלושה מיני צבאים:

צבי ישראלי (קרוי גם צבי ארצישראלי).  חי ברוב חלקי הארץ, צבי הנגב, חי באזורי מדבר פתוחים (בנגב ובערבה), וצבי השיטים (תת-מין ייחודי של צבי ישראלי) חי רק קרוב ליטבתה בערבה.

הצבי הישראלי הוא המין הנפוץ בארץ. הוא מין ייחודי לישראל ולכמה מדינות שכנות, אולם במדינות אלו הוא נכחד לחלוטין והיום מחוץ לישראל יש רק אוכלוסייה קטנה בטורקיה. אם הצבי יעלם מישראל, תהיה זו כמעט הכחדה עולמית של מין ייחודי ופגיעה במגוון הביולוגי העולמי.

עונת ההמלטה של הצבאים מתחילה בחורף ונמשכת עד האביב. לקראת תום ההיריון הנקבה נפרדת מן העדר וממליטה עופר אחד, פקוח עיניים ומכוסה פרווה.
בימיו הראשונים העופר אינו מסוגל להתלוות לאמו. הוא נשאר במסתור, רובץ על הקרקע ומסתמך על הסוואתו. האם ניזונה במרעה ובאה מעת לעת להניק אותו ואז מסתלקת שוב. לעיתים קרובות היא נשארת בקרבת מקום ומשגיחה עליו היטב.

מדי שנה מטיילים רבים בעלי כוונות טובות נתקלים בעופרים יחידים בשטח ואוספים אותם כדי להציל אותם, מבחינתם, אך בכך הם חורצים את גורלם, שכן הסיכוי שעופר ישרוד לאחר שנלקח מן הטבע נמוך, ובמקרים רבים הוא ייאלץ לגדול בשבייה כל חייו.

אל תאספו עופרים שנראים נטושים אלא התרחקו מן המקום! אם מתעורר ספק או אם העופר פצוע, דווחו לרשות הטבע והגנים.

דווחו לנו: מוקד רשות הטבע והגנים, טלפון 3639*