גוזל הנשר שרד נגד כל הסיכויים

15.08.2021

גוזל נשר שהתייתם מאביו בשל הרעלה וגודל רק על ידי אמו באזור מכתשי הנגב פרח בהצלחה מהקן

נשרים
אוליבר עומד רביעי משמאל. אמו, A52, ראשונה משמאל. צילום אריה רוזנברג רשות הטבע והגנים

במאמץ ראשון מסוגו – רשות הטבע והגנים הגדילה את כמות ותדירות אספקת המזון הבטוח לאמו של הגוזל בתחנת האכלה ייעודית וסמוכה, וזאת על מנת שהאם תצליח לספק את צרכיו של הגוזל ולגדלו לבד מבלי להתרחק לפרקי זמן ארוכים מאזור הקן. המזון סופק בתחנת האכלה שמפעילה רשות הטבע והגנים במסגרת פרויקט פורשים כנף ובשיתוף חברת כי"ל,
הנשר הזכר, אביו של הגוזל, מצא את מותו באמצע עונת הקינון כתוצאה מההרעלה המתועדת הראשונה בישראל מתרופת ה"וולטרן", האסורה לשימוש ווטרינרי בענף המקנה בישראל.


חיזור הנשרים מתחיל בחודשים דצמבר-ינואר במעוף משותף ליד המצוקים. הנשרים שומרים בדרך כלל על קשר יציב ומונוגמי לאורך שנים והנקבה מטילה ביצה אחת בלבד במהלך החודשים ינואר-פברואר. תקופת הדגירה נמשכת כחודשיים ושני ההורים דוגרים על הביצה לסירוגין במהלך תקופה זו. בתום הדגירה, לאחר בקיעת הגוזל, שני ההורים שותפים באופן מלא בהמשך גידולו, עד למספר חודשים לאחר פריחתו מהקן. זוהי דרך הטבע, בעולם אידיאלי ללא סכנות ואיומים על אוכלוסיית הנשרים בישראל ובעולם. זה גם היה אמור להיות הסיפור של גוזל הנשר, שזכה באחרונה לשם "אוליבר", ולא במקרה, על שם אוליבר טוויסט היתום המפורסם מספרו של צ'ארלס דיקנס, עד שהמציאות העגומה עמה מתמודדים הנשרים קבעה אחרת.

צפו במתנדבת ענבר בן צבי  – צילום אריה רוזנברג רשות הטבע והגנים:

אביו של הגוזל, נשר בן כ-10 שנים, מצא את מותו על פי החשד כתוצאה מהרעלה שמקורה בפעולות אדם. פקחי רשות הטבע והגנים תייגו אותו עם תג מזהה שסימונו J36 עוד בשנת 2011 בשמורת גמלא ומישדרו אותו בנוסף עם משדר זעיר ומיוחד כחלק מפעולות הניטור והשמירה על אוכלוסיית הנשרים בישראל במסגרת פרויקט 'פורשים כנף', המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ולחברת החשמל ובתמיכת קרן המורשת. משדר זה הוא שהתריע לאקולוגים ולפקחי רשות הטבע והגנים על מותו של הנשר וסייע באיתור ואיסוף הפגר שלו מהשטח במכתש הגדול. הנשר המת הועבר לנתיחה במכון הוטרינרי במטרה לברר את סיבת המוות.

מניתוח הנתונים שהופקו מהמשדר על מרחב ודפוסי המעוף של הנשר בימים שקדמו למותו זיהו הפקחים והאקולוגים של רשות הטבע והגנים כי הנשר מת במהלך קינון פעיל. מאחר וידוע כי סיכויי גוזל נשר לשרוד בטבע כאשר הוא גדל רק עם הורה אחד פחותים ביותר – החל מבצע מיוחד של רשות הטבע והגנים לאיתורו המהיר של הקן כדי לבדוק את מצב הגוזל היתום. בתום סיורים רגליים ותצפיות בתנאי שטח קשים אותר הקן על אחד ממצוקי המכתשים בנגב ובתוכו גוזל בוגר יחסית, כחודש וחצי לפני פריחתו מהקן. בסביבת הגוזל נצפה בחלק מהזמן נשר שזוהה כאמו, נשרה המסומנת בתג A52 והמוכרת משנים קודמות כזוגתו של J36.

לדברי אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים: "ידוע כי לגוזל הכי טוב לגדול בגידול הורי בטבע. לאור המקרה המצער שהאבא של הנשר מצא את מותו הבנו כי עלינו לפעול מהר כדי לאתר את הקן, לנטר אותו באופן שוטף ולזהות אם הגוזל זוכה למזון סדיר מאמו, מה מצבו הגופני ומה מידת ההתערבות האנושית הנדרשת על מנת להבטיח ככל שניתן את הישרדותו ופריחתו המוצלחת מהקן. לאחר קיום הערכת מצב החלטנו לסייע לאמו של הגוזל באספקת מזון מתאים, איכותי ומפוקח באופן שוטף על פני תקופה, שיהיה נגיש לה בתחנת אספקת מזון סמוכה. זאת במטרה שתוכל לספק את מזונו וצרכיו של הגוזל מבלי להתרחק לפרקי זמן ארוכים מאזור הקן או חלילה לנטוש אותו לגמרי".

למשימה זו נרתמו פקחי רשות הטבע והגנים, המפעילה מערך אספקת מזון בחבל המדברי בסיוע של חברת כי"ל. בתוך כך ומאחר ומדובר היה בתקופה שצפויה להימשך מספר שבועות עד לפריחתו של הגוזל מהקן, בה יידרש לנטר את הקן ומצב הגוזל לעיתים תדירות כדי לבחון מצבו, נעזרו פקחי רשות הטבע והגנים גם במתנדבים אוהבי טבע שגויסו במיוחד למשימה וסייעו בתצפיות ובניטור. שיתוף הציבור והמתנדבים בפעולות אלו מוכיח את עצמו כל פעם מחדש בהעלאת המודעות למאמצי שמירת הטבע וחשיבותם. פנייה כללית לציבור ברשתות החברתיות הניבה התגייסות מרשימה ומרגשת של מתנדבים.

אריה רוזנברג פקח מרחב ערבה במחוז דרום של רשות הטבע והגנים ששמר על הגוזל וניהל את קבוצת המתנדבים ששמרו עליו: ״ פגשתי 20 מתנדבות ומתנדבים מכל רחבי הארץ, אשר הגיעו במשך כחודשיים באופן כמעט יומיומי וסייעו בשמירה על גוזל הנשר עד שפרח בהצלחה מהקן. פעילות ההתנדבות הצריכה מאמץ רב שכלל הליכה ארוכה אל נקודת התצפית ובחזרה וכן ושהייה מרובת שעות בתצפית בתנאי שטח מאתגרים בחום המדבר הישראלי.
התרומה שלכם סייעה בהצלת פרט אחד של אוכלוסיית הנשר המקראי בישראל אשר מונה פחות מ-200 פרטים סה"כ ונמצאת בסכנת הכחדה חמורה."

עתה, כחודשיים בערך לאחר שאותר בקן, כשהוא בן כ-4.5 חודשים לערך – הגוזל פרש את כנפיו על קצה המצוק, אזר אומץ ופרח לראשונה ובהצלחה מהקן.
מעתה נכנס פרחון הנשר אל "תקופת הפריחה" הארוכה שגם במהלכה תידרש אמו לספק לו מזון לקן. בשל כך, פקחי רשות הטבע והגנים ימשיכו לספק לנשרים מזון זמין ומפוקח לתחנת ההאכלה הסמוכה כדי להקל גם על האמא וגם על הפרחון וכן יימשך גם ניטור הפעילות באזור הקן.
לצד זה יצטרך פרחון הנשר להתמודד עם לא מעט איומים ואתגרים נוספים, בהם פציעות ושברים עקב תעופה לקויה, תשישות ורעב עקב חוסר ניסיון בהגעה אל אזורי האכלה ותיתכן גם פגיעה כתוצאה ממעשי ידי אדם: הרעלה, התחשמלות בשל נחיתה על עמודי חשמל לא ממוגנים ועוד. כדי להבטיח עד כמה שניתן את הישרדותה של אוכלוסיית הנשרים בישראל, המצויה בסכנת הכחדה, משקיעים בפרויקט "פורשים כנף", המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, משאבים רבים כדי לצמצם עד כמה שניתן את האיומים והאתגרים הללו.
במקביל, ימשיכו פקחי רשות הטבע והגנים לחקור את מקור החשיפה של הנשר לתרופת הדיקלופנק המוכרת בשם המסחרי "וולטרן". תרופה זו גרמה להכחדה של כ-95% מאוכלוסיית הנשרים בתת-היבשת ההודית בשנות ה-90' של המאה הקודמת ומאז נאסרה שם לשימוש. כאמור, גם בישראל התרופה אסורה לשימוש ווטרינרי בעדרי המקנה ואירוע הרעלת הנשר מעלה חשש שמתקיימת הפצה ושימוש לא חוקי בתרופה. זאת למרות שבשוק ישנה תרופה אחרת, "מלקוסיקם" העונה לצרכים הרפואיים והיא בטוחה לגמרי מפני הרעלות של בעלי כנף.

לכתבות נוספות בנושא נשרים – לחצו כאן >>