רשות הטבע והגנים > חדשות > דור חדש לעוזנית הנגב ושתפ בינלאומי עם איחוד האמירויות

דור חדש לעוזנית הנגב ושתפ בינלאומי עם איחוד האמירויות

03/04/2022

לפני ימים אחדים בקע גוזל עוזנית הנגב הראשון בארץ מאז 1994.
אירוע זה נוסך תקווה חדשה למאמצי שימור המין בארץ ובעולם.

עוזניות נגב - צילום רשות הטבע והגנים ומוטי צרטר מכון שמיר למחקר ואונ חיפה

מצבו העולמי: המין בסכנת הכחדה עולמית (EN) ונמצא בירידה בכל תחומי תפוצתו. אוכלוסיית המין בעולם מוערכת ב-6,530 פרטים בוגרים ותחום התפוצה ברחבי אפריקה והמזרח התיכון הולך ומצטמצם עקב הרעלות ופגיעה ע"י האדם בקצב ירידה של 3.5% בשנה.

מצבו האזורי: בעבר קינן בכל רחבי האזור המדברי במזרח התיכון, מהמדבר הסורי וברוב חצי-האי ערב ובישראל. כיום נותרה אוכלוסייה קטנה של כמה מאות זוגות וזו כנראה הערכה מופרזת.

צפו בסרטון מאת רשות הטבע והגנים ומוטי צרטר מכון שמיר למחקר ואונ חיפה:

נעם לידר מנהל אגף אקולוגיה חטיבת מדע ברשות הטבע והגנים:
״כשקיבלנו החלטה לפני כמה שנים להעביר את כל העזניות שהוחזקו בשבייה בישראל לחי-בר כרמל מפאת גילם המבוגר, חשבנו שכך לפחות הם יבלו את יתרת חייהם בתנאים המיטביים שיגאל מילר וצוות החיבר מספקים.
שום דבר לא הכין אותנו לרצף האירועים שהובילו בסופו של דבר לבקיעה של גוזל ראשון של עזניית הנגב לאחר שנים רבות!
תכנית השימור לעופות לדורסים של רט"ג מסמנת את עזניית הנגב כמין בקדימות גבוהה להשבה, וזאת לאחר שנכחד כמין מקנן בישראל לפני יותר משלושים שנה. המין נמצא ברשימת המינים לקידום שימור ושתוף פעולה במסגרת שיתופי הפעולה בין אחוד האמירויות וארגוני שמירת טבע שם לבין רשות הטבע והגנים. לכן לבקיעה זו, יש חשיבות רבה במינוף המאמצים המשותפים והדגמת היכולות. אנו מקווים שתכנית ההשבה אשר תתבסס על גרעיני רבייה בשבייה בעזרת מומחים וגני החיות בישראל תוביל בעתיד לשחרור מוצלח של פרטים לטבע מחיבר יוטבתה, ונזכה לראותם מקננים שוב על עצי השיטה בערבה ובהרי אילת״.

בישראל: המין נכחד כמקנן ב-1989. לפני כ-70 שנה עוד קינן עד מרכז מדבר יהודה (נחל חצצון) בצפון ובכל רחבי האזורים המישוריים וערוצי הנחלים הרחבים עם עצי שיטה בנגב המערבי (עד צומת צאלים בצפון-מערב), במכתש רמון ובערבה. שרידי הקינים עדין ניכרים על כמה עצי שיטה.

הסיבה להכחדה בישראל היתה הפרעות, ציד ושוד קינים (יצוא גוזלים לאירופה בשנות ה-70) והרעלות עם פיתוח החקלאות בערבה.

המין נמצא ברשימת המינים לקידום שימור ושתוף פעולה במסגרת שיתופי הפעולה בין אחוד האמירויות וארגוני שמירת טבע שם לבין רשות הטבע והגנים. לכן לבקיעה זו, יש חשיבות רבה במינוף המאמצים המשותפים.

הזכר

הפרט הצעיר ביותר בשבי בישראל: פרט שנלכד בחי-בר כרמל בשנת 2015 אחרי שנכנס לכלוב הנשרים. מצבו הגופני הירוד, הכולל מחלת דם, וההמצאות הרחק מאזורי התפוצה הנוכחיים של המין הובילו להחלטה להשאירו בשבייה.

הנקבה

נאספה חלשה ברפת של קיבוץ קטורה ב-1997. הערכה שבקעה ב-1994.

מצב עוזניות הנגב בשבי בישראל

שלושה פרטים: הזוג המתרבת בשבי ונקבה אחת בת 40 לפחות. נאספה מהטבע בשנת 1982.

בשיתוף גן החיות התנכ"י בירושלים ופרויקט פורשים כנף בשיתוף החברה להגנת הטבע וחברת חשמל יש ניסיון להשיג פרטים נוספים המוחזקים בגני חיות בעולם ובמיוחד במפרציות לשם הגדלת גרעין הרבייה.

ביצת העזנייה הוטלה ב-26/1/2022
הביצה הועברה להדגרה מלאכותית ע"מ להבטיח את שלומה ובתקווה שהעוזניות תטלנה הטלת מילואים.
אולם לאחר שביצת מילואים לא הוטלה ואילו הגוזל בקע במדגרה אחרי 57 יום ב-23/3/2022, הוחלט להכניס לעוזניות ביצת דמי על מנת להחזירן למצב דגירה כדי שיוכלו לאמץ ולגדל את הגוזל בזמן המתאים. ואכן, מיד עם הכנסת ביצת הדמי שבו העוזניות לדגור והיום הוכנס הגוזל לאימוץ ע"י הוריו.

גוזל עוזניות נגב - צילום רשות הטבע והגנים ומוטי צרטר מכון שמיר למחקר ואונ חיפה — גוזל עוזניות נגב – צילום רשות הטבע והגנים ומוטי צרטר מכון שמיר למחקר ואונ חיפה

הסיפור הזה הוא דוגמה מעולה למה שקורה כשמחקר יוצא מהמעבדה אל השטח: ההחלטה לפתוח את שידורי המצלמות לציבור הרחב ביוטיוב יצרה קהילת מתנדבים ומתנדבות מרחבי העולם שמנטרים התרחשויות באתרי קינון שונים, ובזכות מתנדב מפולין יכולנו ליידע את רט״ג שהוטלה ביצה שהגיע לתוך הקן כדי לקחת הביצה תוך 15 דקות בלבד, מספר ד"ר מוטי צ'רטר ממכון שמיר למחקר ואוניברסיטת חיפה. עכשיו כשמחזירים את הגוזל שבקע לקן – אותה קהילת מתנדבים ומתנדבות ימשיכו לנטר את ההתרחשויות בקן ויוכלו להתריע אם קורה משהו לגוזל, ולמעשה יגדילו את הסיכוי שלו לשרוד.