מים סוערים בימי קורונה

שם כתב: ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת, רשות הטבע והגנים 22.06.2020

במקביל למגפת הקורונה שמסכנת ומשבשת את חיי היומיום של כולנו, בחודש מרץ האחרון פקדה את מפרץ אילת סערה דרומית חריגה בעוצמתה כתוצאה משקע שרבי שהגיע מצפון אפריקה.

סערה בצפון מפרץ אילת-אסף זבולוני2 סערה בצפון מפרץ אילת. צילם דר' אסף זבולוני

הרוח הדרומית החזקה שהגיע למשבים של יותר מ- 100 קמ"ש יצרה גלים גבוהים וחריגים לאזור שהתנפצו על קו החוף ועל שוניות האלמוגים הרדודות. אין מדידות של גובה הגלים במפרץ, אך התחזיות הראו גלים בגובה של 2.3 מ' – בפועל, נראה היה שהגלים גבוהים בהרבה. 

מעבר לפגיעה הישירה בשוניות הרדודות, הסערה גם פגעה בתשתיות רבות לאורך החוף ובים – מסעדות ומבנים רבים שמוקמו בקרבת קו החוף התפרקו ואלמנטים מלאכותיים רבים נסחפו לים (מחוף הדקל, חוף החשמל, ריף הדולפינים, המכון הבינאוניברסיטאי, מעבר הגבול למצריים, רציף בסיס חיל הים ומזחי המרינה בחוף הצפוני). הגשר הדרומי בשמורת האלמוגים, גשר שנועד להנגיש את הציבור לים בבטחה ומבלי לפגוע בשונית, נשבר ולצערנו הרב פגע בעצמו בשונית.

יום לאחר הסערה, החלו ברשות הטבע והגנים לבצע סקרים ובקרת נזקים. מקטעי שונית שמנוטרים באופן תדיר בארבעה אתרים במסגרת פרויקט ארוך טווח של רשות הטבע והגנים ("המחנה האקולוגי של מפרץ אילת"), נסקרו שוב מיד לאחר הסערה. בשלב זה, עדיין לא נותחו כל הנתונים הרבים שנאספו בסקר, אך ניתוח ראשוני של הנתונים מראה שלפחות 60% מהאלמוגים שנסקרו חוו מידה מסויימת של שבירה. בנוסף, אלמוגים רבים כוסו בחול ואבנים, או בפסולת רבה שנסחפה מהחופים – שמשיות, סככות צל, שקיות פלסטיק, מגבונים ועוד ועוד…

פסולת שהסערה באילת הביאה איתה אל תוך הלגונה המזרחית (לגונת השלום). – צילם דר' אסף זבולוני

הנזק לשוניות הרדודות בולט מאוד לעין. אלמוגים רבים, גדולים מאוד, שגילם מוערך בעשרות שנים, נעקרו ממקומם, ולא רק אלמוגים אלא גם מקטעי שונית שלמים. בחוף הדרומי של אילת, בלטי שונית גדולים שקוטרם מספר מטרים התהפכו. הגלים טילטלו על הקרקעית את שברי השונית והאלמוגים, כמו גם אלמנטים מלאכותיים שנסחפו מהחופים, והטיחו אותם על אזורים נוספים בשונית וכך נפגעו גם אלמוגים נוספים. אלמוגים רבים, ענקיים ואף מקטעי שונית נזרקו אל החוף ע"י הגלים.

החול הרב שהורחף מהקרקעית ונסחף מהחופים בשילוב עם זרמי המים החזקים גרם לשחיקת רקמתם העדינה של האלמוגים, כך שגם אלמוגים שלא נשברו, ניזוקו בצורה משמעותית מ"השיוף" שנוצר על ידי החול. הסערה שינתה את קו החוף והסיעה כמויות גדולות של חול מהחוף אל הים (יש לציין שחלק מהחול על החופים באילת הוסף על ידי מפעילי החופים באופן מלאכותי על מנת "לרפד" את החוף). החול שהוסע מהחוף כיסה אזורים גדולים בשוניות הרדודות וניתן למצוא אלמוגים רבים שקבורים תחת החול.

אלמוג גושי גדול מאוד שגילו המוערך הוא עשרות שנים מרוסק לחלוטין- צילם דר' אסף זבולוני

מאז הסערה, אנשי רשות הטבע והגנים, יחד עם מתנדבים מיוזמות מקומיות, מבצעים צלילות רבות לפינוי מפגעים מהים. יש חשיבות לפנות מהשוניות, כמה שיותר מהר, אלמנטים שמכסים את האלמוגים.

קצב הגידול של אלמוגים הוא איטי מאוד – מילימטרים עד סנטימטרים בודדים בשנה. על כן, סביר להניח שלשוניות הרדודות יקח זמן רב להתאושש מהנזקים הגדולים שנגרמו. על מנת לאפשר לשוניות להשתקם, יש לפעול למזעור גורמי ההפרעה המקומיים. איכות המים היא גורם מפתח בעניין זה – אלמוגים ואצות נמצאים בתחרות מתמדת על מקום בשוניות וזיהום בנוטריינטים, לדוגמה, כפי שנראה לאחרונה בחוף הצפוני של אילת, מעניק ייתרון לאצות ועלול לגרום לדחיקתם של האלמוגים על ידי האצות.

יחד עם זאת, במבט יותר אופטימי, הפגיעה העיקרית אירעה, ככל שידוע לנו בשלב זה, בעיקר בשוניות הרדודות ואילו השוניות באילת מצויות עד לעומקים של 100 מטרים ויותר. על כן, השוניות העמוקות עשויות להוות מקור להתחדשות (אספקת צאצאים) עבור השוניות הרדודות. למערכות אקולוגיות ימיות יכולת שיקום עצמי גבוהה יחסית בזכות זרמי המים המסיעים צאצאים משוניות מקור לשוניות משקע, כך שאם נצליח למזער את גורמי ההפרעה המקומיים, סביר שהשוניות הרדודות, שהן אלה הנגישות לרוב המבקרים באילת, תראנה סימני התאוששות בקרוב. 

האם מפרץ אילת חווה כבר סערה בעצמה כזו?

קשה לענות על שאלה זו מאחר ונתונים על עצמת הרוח וכיוונה נרשמו בצורה מסודרת רק בעשורים האחרונים. השירות המטאורולוגי מציג נתונים מאילת מתחילת שנות החמישים, אך המדידות בתחנה אינן מייצגות היטב את הרוח בעיר, ובמיוחד לא באזור המפרץ, עקב חסימת הרוח על ידי מבנים בסביבת התחנה. על כן, אנו נשארים רק עם נתונים שהחלו להיאסף בצורה שיטתית על ידי תכנית הניטור הלאומית של מפרץ אילת. נתונים אלה החלו להיאסף רק מ- 2006 והם מראים בפירוש כי סערה בעצמה כזו לא נרשמה במהלך 14 השנים האחרונות. גם הסערה שהכתה באילת בדצמבר 2010, שתוארה אז על ידי "זקני העיר" כסערה הקשה ביותר שראו, לא הגיעה לעוצמה של הסערה האחרונה שבה מהירות הרוח בשיא הגיעה לכ- 10 קשרים מעל לזו שב- 2010. בהיעדר נתוני עבר, נשאר רק לקוות שסערות בעצמה כזו הן אירוע חריג ביותר ושהן לא תכנה שוב ושוב במפרץ אילת כתוצאה משינויים אקלימיים.