מחקר חדש גילה פתילה נדירה להדלקת נר שמן-מהקדומות המוכרות בעולם

שם כתב: דוברויות רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה 30.12.2018

מחקר חדש שנערך ברשות העתיקות זיהה פתילה יחידה מסוגה ששימשה להדלקת נר שמן למאור, המתוארכת לתקופה הביזנטית – לפני כ-1500 שנה. על אף ממדיה הקטנים, חשיבותה גדולה משום שהיא זוהתה באופן ודאי כפתילה, בשעה שמספר הפתילות המוכרות מועט ביותר.

פתילה נדירה להדלקת נר שמן מהקדומות המוכרות בעולם.png פתילה נדירה להדלקת נר שמן מהקדומות המוכרות בעולם, בת כ-1500 שנה שנמצאה בחפירות בשבטה לפני למעלה משמונים שנה

הפתילה נבדקה לראשונה במסגרת מחקר מקיף שעורכת אוניברסיטת חיפה, בהובלתם של פרופ' גיא בר עוז וד"ר יותם טפר, ביישובים הביזנטיים בנגב. במסגרת המחקר איתר ד"ר טפר ממצאים שטרם פורסמו מחפירות המשלחת האמריקנית בראשות קולט, שנערכו בשנות ה-30 של המאה שעברה בשבטה שבנגב. הפתילה נמסרה לבדיקה במעבדות רשות העתיקות.

לדברי ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות, אשר חקרה את הפתילה, "נראה כי הממצא הנדיר השתמר הודות לאקלים היבש השורר בנגב. נרות השמן שיחקו תפקיד מרכזי בחיי היום יום בעת העתיקה ואפשרו את הארתם של בתים ומבני ציבור גם בשעות החשכה. הנרות, העשויים חרס או זכוכית, נמצאים לעיתים קרובות בחפירות הארכיאולוגיות, ואולם נדיר למצוא פתילות מהעת העתיקה. הסיבות לכך טמונות, כנראה, בעובדה שמדובר בחפץ עשוי מסיבים צמחיים, שבדרך כלל מתפרק במהירות ונעלם באדמה, וכן בעובדה שמדובר בחפץ קטן ממדים, שעל פי רוב התכלה באש".

דר' סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה. צילום קלרה עמית רשות העתיקות.png

הפתילה נמצאה בתוך בית הפתיל שלה – מעין צינור קטן עשוי נחושת, אשר בתוכו היא הונחה בעת הדלקתה. בדיקה מיקרוסקופית שערכה ד"ר סוקניק הצביעה על כך שהפתילה נעשתה מסיבי פשתן שהופקו מצמח הפשתה, המוכר מתעשיית האריגים והלבוש, ושסיביו התאימו בין השאר גם להבערה בנר ולהפצת אור.

"בפרק שהוקדש לנושא במסכת שבת שבמשנה, הנקרא 'במה מדליקין', נדונו חומרי בערה וסוגי פתילות שניתן להדליק בהם נר שבת. גם שם מוזכר הפשתן כחומר גלם איכותי להכנת פתילות, שכן בערתו ארוכה ויפה" אומרת ד"ר סוקניק. "פתילות אחרות המוזכרות במשנה, נעשו מסיבים שונים שאיכותם ירודה ועל כן נפסלו, ביניהם מוזכרים הסיבים שהופקו מצמח פתילת המדבר, הגדל עד היום באזור ים המלח. נראה שגם תושבי שבטה בחרו להאיר את מבני הציבור שלהם בפשתן, וכיוון שצמח זה אינו גדל בנגב סביר שהגיע למקום מחלקיה הצפוניים יותר של הארץ, בדרכי המסחר". על פי הבדיקות שנעשו ואיכות הסיבים של הפתילה, מניחה ד"ר סוקניק כי תושבי שבטה בתקופה הביזנטית קנו פשתן פחות איכותי עבור הכנת הפתילות, בעוד שאת הפשתן האיכותי הותירו לתעשיית הלבוש. "הפתילה הנדירה שנבדקה שייכת לטיפוס נר זכוכית האופייני לתקופה הביזנטית – מעין כוס או קערת זכוכית שמולאה בשמן ואפשרה, באמצעות פתילת הפשתן, תאורה ארוכה גם בשעות החשכה".
"על אף גודלו הזעיר של הממצא משבטה, שאורכו אינו עולה על סנטימטרים בודדים, הוא שופך אור על אחד החפצים החיוניים והשכיחים בעת העתיקה, שכמעט ונעלמו מן העולם, אך שרד בשבטה." אומרת ד"ר סוקניק.

הפתילה, וחפצים נוספים מחפירות קולט בשבטה, יוצגו החל מ-24/1/2019 בתערוכה במוזיאון הכט בחיפה.