החמרה במדיניות הסחר וההחזקה של שנהב בישראל

שם כתב: יניב כהן - דוברות רט"ג 12.08.2019

רשות הטבע והגנים תחמיר את מדיניות הסחר וההחזקה של שנהב בישראל למען שמירה על אוכלוסיית הפילים בעולם המצויה בסכנת הכחדה

סחר בשנהב JPG

במסגרת זו תותר החזקה של שנהב ישן שמקורו לפני שנת 1976, אך ייאסר יבוא ויצוא וגם סחר פנים-ארצי של כל שנהב פילים ושנהב ממותות

 רשות הטבע והגנים, האמונה מטעם המדינה על הגנת חיות הבר בישראל, מעדכנת כי תחמיר את המדיניות לגבי סחר וההחזקה של שנהב במטרה לצמצם את הסחר (בכלל זה יבוא ויצוא) של שנהב בישראל, ולהבטיח בכך עד כמה שניתן את השמירה על אוכלוסיית הפילים. החמרת המדיניות בדבר הסחר וההחזקה של שנהב בישראל, שתיכנס לתוקף החל מה-1 לינואר 2021, הינה מתוקף סמכותה ותפקידה של רשות הטבע והגנים לשמור על מיני חיות בר הנמצאים בסכנת הכחדה בעולם. בכך מצטרפת ישראל, כמדינה החתומה על אמנת CITES הבינלאומית (אמנת האו"ם בדבר הסדרת הסחר הבינלאומי במינים של בעלי חיים וצמחי בר המצויים בסכנת הכחדה) למאבק הבינלאומי למען שמירה על אוכלוסיית הפילים ונגד אלו שפועלים לפגוע בהם.

לפי כללי האמנה ולפי החוק הישראלי כל העברה בינלאומית (כלומר, יבוא, יצוא ויצוא חוזר), נחשבת ל"סחר" ומשכך נדרשת להיתר מרשות הטבע והגנים. במדיניות החדשה תיעשה הפרדה והבחנה, בהתאם לקבוע גם באמנת CITES, בין "שנהב ישן" שמקורו לפני שהמין נרשם בנספחי האמנה לעומת "שנהב חדש" שמקורו אחרי שהחלה הגנת האמנה על המין. התאריכים הקובעים יהיו 1 ליולי 1975 לגבי הפיל האסיאתי ו-26 לפברואר 1976 לגבי הפיל האפריקאי.

במסגרת זאת רשות הטבע והגנים תאסור כל יבוא, יצוא ויצוא חוזר למטרות מסחריות של שנהב פילים ושל תוצרים אחרים הדומים במראה לשנהב פילים (כגון שנהב ממותה) ללא קשר למוצאו ו/או לגילו של השנהב.

רשות הטבע והגנים תנפיק היתרים מיוחדים לסחר למטרות מסחריות של שנהב במקרים בהם מדובר בשנהב ישן בלבד וכאשר הוא מהווה חלק קטן של הפריט כולו בצורת קישוט או תוספת, כגון, סכין גילוח עם ידית שנהב, או פסנתר עם מקלדות העשויות משנהב.

יבוא, יצוא ויצוא חוזר למטרות לא-מסחריות של שנהב חדש וישן יותר בתנאים מגבילים מאוד למטרות הסברה ומחקר בלבד.

ברשות הטבע והגנים מציינים כי הסחר החוקי והלא חוקי בשנהב הפילים פוגע באוכלוסיותיהם בארצות המקור. לאורך השנים ננקטו גישות שונות באשר לסחר החוקי בשנהב. בשנת 1989 אמנת CITES קבעה הקפאה (מורטוריום) עולמית על סחר בשנהב שנמשך כעשור. לאחר מכן, החליטו המדינות החברות באמנת CITES כי הסדרת סחר חוקי תביא לצמצום הפגיעה בפילים בארצות המקור ואישרו סחר חוקי מצומצם, בפעם הראשונה בשנת 2000 ושוב ב-2008 . בעניין זה יש לציין שמדינת ישראל הצביעה נגד פתיחת הסחר בשני המקרים, אך רוב המדינות החברות באמנה הצביעו בעד. עם השנים התברר שפתיחת הסחר החוקי בשנהב העלתה את הביקוש במזרח הרחוק וחיזקה את התפיסה שמדובר במוצר צריכה מקובל ורצוי, דבר שתרם לעליה ניכרת של ציד לא חוקי בפילים בבר. לאור האמור, המדינות החברות באמנה החליטו לא להתיר שוב את הסחר הבינלאומי בשנהב למטרות מסחריות והמליצו שהמדינות גם ימנעו סחר פנים ארצי (האמנה תקפה רק לגבי סחר בינלאומי ולכן יכולה רק להמליץ בנושאי סחר פנים ארצי). בעקבות זאת, יותר ויותר מדינות מאמצות בשנים האחרונות המלצה זו ואוסרות גם על סחר פנים ארצי, וזאת במטרה להפחית את הביקוש בשנהב ולצמצמם את התפיסה כי השנהב הוא מוצר צריכה מקובל. המדיניות החדשה שנוקטת הרשות בישראל מאמצת גישות אלה ומגדירה את הקווים המנחים לסחר ואחזקה בשנהב פילים וממותות בישראל.

כאמור, המדיניות החדשה תכנס לתוקף בעוד כשנה וחצי על מנת לתת לציבור ולסוחרים זמן להיערך ולהשלים את היערכותם בנושא. עד אז יוּתר סחר בשנהב באמצעות היתר מרשות הטבע והגנים על פי המדיניות הקיימת.

לאחר החלת המדיניות החדשה ב- 1.1.2021, יוּתר לציבור להחזיק בשנהב פילים וממותות בתנאי שנמצא אצלו ערב הכנסת המדיניות החדש לתוקף, אך לא יותר לציבור לסחור בו.