מזל טוב לטבע!

01.08.2022

במרץ 2022 הוכרזו רשמית ארבע שמורות טבע חדשות במרחב שקמה: חולות זיקים, חרבת ג'ממה, נחל זדים ונחל חצב.

שמורת חולות זיקים- קובי סופר רשות הטבע והגנים שמורת הטבע חולות זיקים. צילם קובי סופר רשות הטבע והגנים

שמורת טבע חולות זיקים

שמורת טבע חולות זיקים היא נקודת מפגש ייחודית של חולות נודדים, חוף ים ושפך נחל שהתחתר בחולות ויצר אגם של מים מתוקים. שביל טיולים מסומן בסימון שבילים כחול מאפשר לחוות את עולם הטבע שאפיין בעבר את מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.

השמורה משתרעת על פני 2,754 דונם והיא נועדה לשמר את עולם הצומח והחי של דרום מישור החוף, אזור שנפגע בשל הקמת תשתיות כמו תחנת הכוח, תשתיות נפט, בסיסים צבאיים ושטחים חקלאיים מדרום לנחל שקמה. זהו גוש החולות הדרומי ביותר במישור החוף של ארץ ישראל.

מרחב החולות בשמורה שימש בעבר לחקלאות. ייתכן שבתקופות הרומית והביזנטית גידלו כאן כרמי גפנים להפקת יין.  בגבעה קטנה, סמוך לחוף הים ולשפך נחל שקמה, נמצאו שרידי בית מלאכה מהתקופה הביזנטית ובו כ־70 קנקנים מהסוג המכונה "קנקני עזה". "מפעל" זה כנראה ניצל את הטין שנסחף בנחל שקמה בשיטפונות החורף, כחומר גלם לייצור הכלים. בצפון השמורה נמצאים שרידים דלים של כפר הדייגים סח'נת מוחמד מחמיד, מהתקופה העות'מאנית, ובו עצי בוסתן.

חולות זיקים. צילום רחל עברון

 

צומח

הצמחייה בשמורה מגוונת ואופיינית לבתי הגידול העיקריים שבה:

בחוף החולי, הנתון להשפעת הרסס המלוח שמביאה רוח הים, צומחים מיני צמחים העמידים לטיפות המלח, כגון: לפופית החוף, חבצלת החוף, לבנונית ימית ומדחול דוקרני.

החולות הנודדים שבלב השמורה דלים יחסית בצמחייה, מכיוון שתנועת החולות חושפת את השורשים, או מכסה אותם כליל. מינים המותאמים לאתגר זה הם: ידיד החולות, ארכובית ארץ ישראלית ולענה חד זרעית.

בחולות המיוצבים והמיוצבים למחצה שולטים רותם המדבר ולענה חד זרעית. לצדם, בחורף ובאביב יש פריחה ססגונית של תורמוס ארץ ישראלי, מרסיה יפהפייה, שום תל אביב ועוד. בגדות נחל שקמה צומח קנה מצוי.

חי

עולם החי של החולות כולל מינים "פסמופיליים" (חובבי חולות) – מינים המותאמים היטב לבית הגידול המיוחד הזה. עימם נמנים זוחלים כגון נחש חולות, שנונית החולות ונחושית החולות. חולות מישור החוף הם גם בית הגידול האחרון בישראל של הכוח האפור. בחוף זיקים מטילות את ביציהן נקבות של צבות ים חומות וירוקות, המצויות בסכנת הכחדה. העוף האופייני לחולות הוא הכרוון, שיכול לנוע בחול מבלי לשקוע בזכות באצבעות רגליו הרחבות. עולם המכרסמים של החולות מיוצג ע"י גרביל החולות, גרביל החוף, מריון החולות וירבוע מצוי. אל חולות זיקים נדחקו גם בעלי חיים שסובלים מאובדן בתי הגידול הטבעיים שלהם ובהם צבי ישראלי וארנבת השדה.

אבקוע צב ים בדרך אל החופש. חוף זיקים. צילום הדס עברון

 

בשמורה מספר מוקדי עניין:

דיונות החול כוללות דיונות נודדות חשופות מצמחייה, חולות מיוצבים למחצה עשירים בצמחייה, ושקעים בחולות – אזורים שעובדו בעבר, ומכוסים בצמחייה צפופה ובעצי בוסתן מעטים שנותרו בשטח. השביל המסומן עובר דרך דיונה גבוהה המעניקה תצפית יפה על החולות ועל שפך נחל שקמה.

שפך נחל שקמה נמצא בדרום השמורה. כתוצאה מזרימת מי שיטפונות בנחל שקמה והתחתרות הנחל בחול עד מפלס מי התהום, נוצר מעין אגם סמוך לחוף. המים המתוקים צפים על פני המים המלוחים מכיוון שהמשקל הסגולי של מים מתוקים נמוך משל מי ים, ולכן בשפך המים בדרך כלל מתוקים. עם זאת, שינויים עונתיים בגובה מפלס מי התהום וסערות החורף עשויים להחדיר לאגם כמויות מסוימות של מים מלוחים. אפשר ומומלץ ליהנות מהנוף, אך הכניסה למים אסורה ומסוכנת. שפך הנחל של ימינו נוצר רק לאחר השלמת בנייתו של מאגר שקמה, שנמצא מעט מדרום לקיבוץ זיקים בשלהי שנות ה-50. עד בניית הסכר ששינה את תוואי הנחל, נשפך נחל שקמה לים כקילומטר מדרום לשפכו הנוכחי. עודפי המים שמצטברים במאגר בזמן שיטפונות זורמים עתה בערוץ החדש.

שפך נחל שקמה. צילום דליה דותן

עץ השקמה הגדול מצפון לנחל שקמה, בולט מאוד בשטח. קבוצת מטיילים יכולה להתכנס בצל העץ וליהנות מצילו.

חוף הים הוא רצועה של חוף חולי טבעי באורך כ-1.5 ק"מ ובה נציגים של צמחים ובעלי חיים האופייניים לבית גידול זה. זהו החוף הדרומי ביותר בישראל, המהווה חוף חשוב להטלת הביצים של מיני צבי הים, המצויים בסכנת הכחדה.

חוף זיקים. צילום הדס עברון

 

 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על השטח

  • הקמת מחסום למניעת כניסה של כלי רכב לתחום השמורה.
  • סימון שביל טיולים להולכי רגל, מסומן בצבע כחול, העובר בשולי הגדה הצפונית של נחל שקמה.
  • ניטור המים בשפך הנחל – "אגם זיקים".
  • ממשק לאישוש אוכלוסיית צבי הים, כולל הפעלת קבוצת מתנדבים קבועה המשתתפת בפרויקט.
  • פעילות חינוכית וקהילתית בשיתוף הקהילות הסמוכות, בסיסי צה"ל ומסגרות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות, במסגרת התכנית החינוכית-קהילתית "השטחים הפתוחים הם הבית שלי".
  • ליווי והסברה לקבוצות מתנדבים מזדמנות התורמות לתחזוקה ולשמירת הטבע בשמורה.
  • הדרכת קבוצות לקהל הרחב.
  • פיקוח ואכיפת חוקי שמירת הטבע בשמורה, בחוף ובים.
ממשק צבי ים בחוף זיקים. צילום הדס עברון

 

קישור לעמוד: מסלול טיול מס' 4 – משמורת כרמיה לחוף זיקים

לעמוד חולות מרחב שקמה >>

מכלול כורכרי מרחב שקמה, כולל שמורות הטבע חרבת ג'ממה, נחל חצב ונחל זדים ומשתרע על פני 8,560 דונם.

שלוש השמורות נועדו לשמור על ערכי הנוף, החי והצומח בבתת הספר של מישור החוף הדרומי; לשמר את המסדרון האקולוג הארצי המלווה את נחל שקמה; ולשמר אתרים פרהיסטוריים מהקדומים ביותר בארץ ישראל.

שמורות הטבע חורבת ג'ממה, נחל חצב ונחל זדים מהוות, כחלק ממרחב נחל שקמה, חלק ממסדרון אקולוגי ייחודי שנמשך לרוחב ארץ ישראל, ממדבר יהודה דרך חבל יתיר, גבעות להב ונחל שקמה, עד לחולות מישור החוף והים התיכון.

מסדרונות אקולוגיים נועדו לאפשר רצף גיאוגרפי המקשר בין אזורים שנותרו בהם שטחים טבעיים כדי לקיים אוכלוסיות של צמחים ובעלי חיים המחליפות ביניהן מידע גנטי החיוני לשימור המערכת האקולוגית. ה"איים" של השטחים הטבעיים שנותרו בלתי מעובדים בשטחי הכורכר והחמרה מכונים "משארים".

חרבת מרשן. צילום שירה בלוך

למידע נוסף לחצו על הקישורים:

 

צומח

בשמורות מתקיימים מאות מיני צמחים, ביניהם בתה עשבונית, שיחים ובני שיח ים תיכוניים כגון: קורנית מקורקפת, לוטם מרווני, לוטם שעיר, געדה מצויה וקידה שעירה, בצד כתמים של מיני ספר כגון סירה קוצנית, לשון הפר הסמורה, עכובית הגלגל, לוטמית ערבית וצמרנית הסלעים. לידם צומחים שיחים מדבריים כמו מתנן שעיר ורותם המדבר. בראשי הערוצים ניטעו עצי יער ובמקומות שבהם התגוררו איכרים צומחים עצים כגון אשל הפרקים, שקמה ותמר. בחלקים מהשטח מפוזרים עצים כמו שיזף מצוי ואקליפטוסים. באזור ניכרת השפעה של מרעה.

לשון הפר הסמורה. צילום שירה בלוך

 

 

חי

בעלי החיים בשמורות מנצלים את המרחבים הפתוחים הגדולים של נחל שקמה ובמידה רבה מנהלים יחסי גומלין עם השטחים שמעבד האדם ועם חורשות נטועות, המעניקות מחסה ומסתור מפני אויבים טבעיים ומקרינת השמש. מינים רבים של בעלי חיים משתמשים בשטחי חיץ של חלקות מעובדות וחורשות נטועות למעבר בין שטחים טבעיים. בעלי החיים זוכים לתוספת מזון ומים בזכות פעילות אדם, הן מגידולים חקלאיים והן מפסולת.

עם היונקים שנמצאים בשמורות נמנים קיפוד מצוי, שועל מצוי, תן זהוב, גירית מצויה, נמייה, צבי ישראלי וארנבת מצויה. מדי פעם נצפה גם צבוע מפוספס. עם הזוחלים נמנים צב יבשה מצוי, חרדון מצוי, שממית עצים והנחשים זעמן שחור, זעמן המטבעות, עין חתול חברבר וצפע מצוי. מגוון העופות כולל אנפית הבקר, חיוויאי, בז מצוי, חוגלה, כרוון, תור הצווארון, כוס החורבות, סנונית מערות, סבכי שחור ראש, חנקן אדום ראש ועוד רבים אחרים.

גללי צבי ארצישראלי. צילום שירה בלוך

 

 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על השטח

  • פיקוח על רמת הרעייה כחלק מממשק השמורה.
  • פיקוח על הגידור בשטח ושמירה על מרחב תנועה לבעלי החיים שנמצאים בו.
  • הגדרת צירי תנועה מסומנים ברכב, באופניים וברגל.
  • פעילות חינוכית וקהילתית בשיתוף הקהילות הסמוכות ומסגרות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות, במסגרת התכנית החינוכית-קהילתית "השטחים הפתוחים הם הבית שלי".

שמורת טבע חורבת ג'ממה

שמורת טבע חורבת ג'ממה, המשתרעת על פני 1,416 דונם, נמצאת כשני ק"מ ממערב לקיבוץ רוחמה, מצפון לכביש 334. השמורה מייצגת מדרונות לס עם מחשופים של סלעי כורכר ובהם צמחיית בתת ספר עשירה. השמורה בנויה מרכסי כורכר המתנשאים עד לגובה של כ-180 מ' מעל פני הים. הרכסים מכוסים ברובם שכבה עבה של אדמת לס, היוצרת נוף גבעות נמוכות ובעלות מדרונות מתונים. בחודשים ינואר-אפריל מתכסה השמורה פריחה ססגונית.

נחל רוחמה, מיובליו של נחל שקמה, מתחתר בסלעי הכורכר וחושף את שכבות אדמת החמרה שמתחת ללס. בנחל, החוצה את השמורה, ישנן מערות ששימשו את תושבי האזור הקדמונים כמחצבות כורכר, בהן חצבו לבנים לבניית מבנים.

בשמורה עוברים מספר שבילי טיול: דרך נוף מסומנת בסימון שבילים שחור, המתחברת עם דרך נוף נחל שקמה (סימון שבילים כחול); שביל הליכה המסומן ירוק עובר בערוץ נחל רוחמה; שביל הליכה המסומן כחול, יוצא מדרך הנוף המסומנת שחור מערבה לתוך השמורה, מתעקל דרומה וחוזר מזרחה. בשמורה עוברים גם שבילי אופניים.

חרבת ג'ממה. צילום שירה בלוך

 

היסטוריה וארכיאולוגיה

במקום שבו שכנה בעבר ביצת רוחמה, התגלו ממצאים פרהיסטוריים, בעיקר כלי אבן, ביניהם כלי צור מלפני 1.8 מיליון שנה. כלים אלה הם כנראה הקדומים ביותר שהתגלו בארץ ישראל עד כה. האתר מייצג תחנה קדומה מאוד בנתיב התפשטותו של האדם הקדמון מאפריקה צפונה.

הכפר הערבי ג'ממה נבנה על שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית (המאה השישית לספירה). פריחת ההתיישבות בתקופה הביזנטית התרחשה לא מעט בזכות פיתוח שיטות לאגירת מי גשם, דבר המתבטא בריבוי בורות המים והסכרים.

במאה ה-16, לאחר הכיבוש העות'מאני, החלה חדירה של שבטים בדווים לאזור, שעברו ליישובי קבע בעידוד השלטונות.

הכפר ג'ממה נוסד במאה ה-19 על ידי איכרים, שעיבדו אדמות בתחום השבט הבדווי עטאונה. הכפר ננטש בשנת 1948. שם הכפר נגזר מהמילה ג'מאם, שמשמעותה "מים רבים".

בשנת 1911 רכשה "אגודת ישראל", קבוצת יהודים ממוסקבה, 5,000 דונם מאדמות ג'ממה והקימו במקום חווה. החווה נעזבה ואוכלסה מספר פעמים עד שבשנת 1943 עלה על הקרקע קיבוץ רוחמה.

פסיפס ביזנטי בחרבת ג'ממה. צילום שירה בלוך

 

בשמורה מספר מוקדי עניין:

פריחת חורף ואביב: בין החודשים ינואר ואפריל מתמלאות הגבעות בפריחה ססגונית, כאשר בפברואר ובמרץ שולטות הכלניות, ולידן מיני גיאופיטים כגון צבעוני ההרים ומיני סחלבים.

שרידי חורבת ג'ממה: הכפר הבדווי ג'ממה נבנה על מקומו של יישוב ביזנטי, שהותיר אחריו שרידי בנייה איכותית ובורות מים. סמוך לכפר נחשפו שרידי מנזר מהתקופה הביזנטית ובהם חצר עם בור מים במרכזה, רצפת פסיפס מעוטרת, קבר בעל שני תאים, מערת קבורה בעלת פתח מקושת ועוד.

מגדל צופי האש של קק"ל: במקום הנישא ביותר בשטח, משמש המגדל בקיץ את צופי האש של קרן קימת לישראל, המתריעים מפני שריפות. הטיפוס למגדל אסור, אך גם ממרגלות המגדל נראים היטב מרחבי השמורה, והגבעה עליה ניצב המגדל מאפשרת תצפית מרהיבה של 360 מעלות. ברחבה שסביב המגדל שולחנות פיקניק.

קו המים הראשון לנגב: ליד מגדל התצפית של קק"ל עבר צינור המים ההיסטורי של קו המים הראשון לנגב, שכלל שתי זרועות: הזרוע המערבית הגיעה עד אורים ונירים, והזרוע המזרחית, שעברה כאן, עשתה את דרכה עד שובל ומשמר הנגב. קו המים, שהנחתו החלה בינואר 1947, היה עורק החיים של יישובי צפון הנגב.

חורבת חרב: גבעה בצד כביש 334, כ-1.5 ק"מ ממערב לכניסה לכביש הגישה לקיבוץ רוחמה.

קישור לעמוד: מסלול טיול מס' 3 – סובב רוחמה

חרבת ג'ממה, מסלול הליכה. צילום שירה בלוך

שמורת טבע נחל חצב ושמורת טבע נחל זדים

שמורות הטבע נחל חצב ונחל זדים נמצאות בלב מרחב נחל שקמה, כארבעה ק"מ מצפון לקיבוץ רוחמה. השמורות מאופיינת בגבעות כורכר נמוכות וביניהן עמקים מעובדים בגידולי שדה. בחורף ובאביב מתכסות הגבעות בפריחה ססגונית.

שמורת טבע נחל חצב משתרעת על פני 3,674 דונם, ושמורת טבע נחל זדים משתרעת על פני 3,705 דונם.

שתי השמורות נמצאות באזור המעבר שבין אזור בתרונות הלס לבין רכסי הכורכר ואדמות החמרה. הימצאותם של סלעי כורכר, הנוצרים בחופי ים, מעידה על קו חוף שהתקיים כאן לפני כ-1.5 מיליון שנה.

נחל חצב ויובליו הקטנים חושפים שכבות של חוסמס (חמרה מועשרת בגיר), המאופיינת במיעוט צמחים חד־שנתיים.

פריחת חורף בחרבת מרשן. צילום פביאן בנסיק

חורבת מרשן: שתי השמורות סגורות למטיילים מטעמי שמירת טבע, ולכן אין בהן מסלולי טיול, מלבד חרבת מרשן שהיא נקודת העניין והביקור היחידה. סקר ארכיאולוגי גילה בחורבת מרשן (ח'ירבת אל־מרשאן) יסודות מבנים, רצפת פסיפס ובורות מים מהתקופה הביזנטית. בחורבת מרשן מוצבים ספסלי עץ עשויים גזעים עבים של אקליפטוסים, ושם ישנה תצפית נאה מערבה.

תל חסי, הנמצא מצפון-מזרח לשמורה, הוא מהתילים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל. ליד תל חסי, קרוב לגבול השמורה, התגלה אתר פרהיסטורי מהתקופה הפליאוליתית הקדומה, בו שרידי בעלי חיים וכלי אבן מתקופה שבין 780 עד 250 אלף שנה לפני זמננו.

חורבת זדים (ח'ירבת אל־זיידאן) שבדרום-מזרח שמורת נחל זדים היא הנקודה הגבוהה במרחב, המתנשאת לגובה 180 מ' מעל פני הים.

צהרון מצוי בחרבת מרשן. צילום רחל עברון

 

תגיות

קטגוריות

דפים קשורים