במוצאי יום כיפור אנו צריכים לבקש סליחה גם מהטבע

הקישוריות האקולוגית של בתי גידול הולכת ונפגעת, וכאשר ראיתי את היחמור הזה מחפש מפלט בצהריי היום לצד כביש, ירד לי האסימון.
אז בנוסף על בקשת סליחה של אדם מחברו, בואו נבקש סליחה גם מהטבע, ונעשה את מה שביכולתנו כדי לשמור עליו.

מצורפת פואמה קצרה שכתבתי:

כביש נסלל על טבע רך

מילים: רתם אלינסון
פעם הכל היה ירוק, והאדמה הייתה בתולה
כמו כלה לבושה שמלה לבנה
כמו תינוק רך שזה עתה נולד
מי חלם שהטבע בקרוב נכחד?

ים המלח הולך ומתרוקן
עוד כביש שנסלל ולטבע אין מגן
עוד שכונה שנבנית בלב שטחים פתוחים
והס מלהזכיר את מאות המחלפים

בונים, בונים, בונים, על שטחים חסרי אונים
קולם של הצבאים, נבלע במרחבים
הכבישים המהירים חוצים שטחים שבירים
ובעלי חיים הולכים ונכחדים

בצהרי היום, במערב גליל
יחמוּר פרסי צעיר, צעד, חיפש לו שביל
ברח מהמולה, ונס אל תוך הסבך
עוד כביש תורן נסלל על טבע רך

חושב על פתרון, פחות בניה וזה
איך מים יחזרו, אל הנחל הצמא
איך צבי שוב יתהלך, בלא מפריע – איך?
הגיע זמן לחשוב, לטבע אין לו סוף
ככל שעוד נבנה, הטבע ישתנה

עוד תן שוב ידרס, אם נסלול בלי להסס
ורותי הצבועה, גם היא כבר נדרסה
ונמרי מדבר, מוזכרים בלשון עבר
ועזניית הנגב, רואים כבר רק בספר
הסוד הוא בחינוך, עוד בראשית בית ספר

בצהרי היום, במערב גליל
יחמוּר פרסי צעיר, צעד, חיפש לו שביל
ברח מהמולה, ונס אל תוך הסבך
עוד כביש תורן נסלל על טבע רך

רתם אליסון, צילום: רתם אליסון