בתי גידול מימיים

שם כתב: נעמה טוכפלד 02.02.2020

מה אומר לכם הביטוי "בתי גידול מימיים"? כלום?
מה לגבי "גופי מים מתוקים", גם לא?
איך נגיד, לא הופתענו.

רבע לטבע בשורק

ומה לגבי נחלים, מעיינות, שלוליות חורף, ביצות וכדומה, הם מוכרים יותר?

כל אלו ועוד הם בתי גידול לחים או מימיים, מה שתבחרו. ואחרי שסגרנו את הפינה הזאת, ניגש לעיקר.

בכל מקווה מים מתקיימים חיים. מערכת שלמה של חי, צומח ואף דומם רוחשת לנו מתחת לאף, ואנחנו אפילו לא ידענו. כלומר, אתם לא ידעתם. מה שעוד לא ידעתם זה שיש למערכות האקולוגיות האלה השפעה מכרעת על החיים שלנו בהרבה מאוד היבטים: החל מנוף ירוק ונעים לעין וכלה באיכות המזון, האוויר והמים שאנו שותים. כן, עד כדי כך.

צילם יניב כהן
צילמה מירב לבל

אז בתי גידול מימיים – נעים להכיר:

פכפוך נחלים, קול זרימת מים, צמחיית גדות עבותה של צומח ארצישראלי עשיר כגון גומא, נופר, נימפאה תכולה, סוף וצמחיית אחו לח. והרבה ירוק. הוסיפו מגוון עופות מים וציפורי סבך- ברווזים, שלדגים, אנפות, קורמורנים, ועוד. במים משתכשכים אמנונים, ראשנים וצפרדעים מקרקרות, אי שם נחבאים להם בעלי חיים מסתוריים ונדירים כמו לוטרות וסלמנדרות, ומעל מרחפות להן שפיריות בשלל צבעים.

פסטורלי, אה?

צילם יניב כהן

אז זהו שלא כל כך. מחסור מתמשך במים, פיתוח מואץ ותהליכי בנייה ותיעוש, השחתה בידי אדם, זיהום, כל אלו הם רק חלק ממכבש הלחצים על בתי הגידול המימיים בישראל, ובעטיים כל מיני בעלי החיים, הצומח והחי שבהם נתונים בסכנה מוחשית. למשל ביצות מישור החוף, שהיוו קרקע פורייה לקיום של עולם חי וצומח עשיר ובו מינים נדירים בסכנת הכחדה, הולכות ונעלמות.

צילום: סיון מרדוק

המדידות, הסקרים והבדיקות המעמיקות הובילו אותנו, אגף הסביבה ומחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, לבצע מהפכה מחשבתית-תכנונית-יישומית להבטחת קיומם ועתידם של מקווי המים החשובים כל כך.

כן, מתברר שבישראל  2020 צריכים לתכנן גם מקווי מים שנראה שתמיד היו פה.

בעשור האחרון הושקעו כ-250 מיליון ש"ח בשיקומם ובשימורם של בתי גידול מימיים מהצפון עד הדרום. עד היום מיזמי השיקום נעשו בסתר, כדי לאפשר למינים שנפגעו מייבוש הסביבה המימית שלהם שגשוג שקט ואופטימלי, אבל בעקבות הצלחתם של מיזמים אלו והבשלתם אנו יכולים להתחיל לדבר על הישגים ותוצאות, וכמובן גם על מיזמים דומים בעתיד.

צילם אורי אורבך

רוצים דוגמה? בבקשה:

שפך נחל שורק על שלל יובליו ומקווי המים שבו היה פנינת טבע יפהפייה ושוקקת חיים, עד שהתערב בה האדם. קולחים שמוזרמים לנחל מזהמים את מימיו וגורמים להיעלמות החי והצומח, ועצי האקליפטוס מעמיקי השורשים שואבים את מי התהום ומייבשים את מה שעדיין נותר ממקווה המים. מסיבות אלו הוחלט לשקם את הביצות בשפך נחל שורק. קודם לכן נעשתה עבודת ניטור מעמיקה שנערכה בראשות אבי אוזן, אקולוג בתי גידול מימיים ברשות הטבע והגנים. בניטור נקדחו עשרות קידוחי מחקר לאיתור השטח המיטבי הנדרש לפעולת השיקום, ונעשו סקר הידרו-גיאולוגי וסקר צומח נרחב בכל אגן נחל שורק לצורך תכנון השיקום הצמחי. כל זה נעשה בליווי צמוד של אנשי מקצוע מומחים בתחומם ובשיתוף רבים וטובים: אנשי רשות ניקוז שורק לכיש סייעו בשטח, הקרן לשטחים פתוחים סייעה במימון, ומתקן התפלה שורק סיפק מים לשיקום הצומח.

אם כן, להחייאת הביצה נעשה שיקום מורפולוגי והידרולוגי. אל תיבהלו, לא מדובר בקללות בלטינית.

צילם בעז שחם

שיקום מורפולוגי משמעו שיקום צורת פני הקרקע. עקב השינויים במהלך הזמן עלה צורך להחזיר  לפני הקרקע את צורתם המקורית, לכן חפרנו שקעים ויצרנו צורות מגוונות, שיחזירו למקום את הנוף הטבעי שלו: גדות מתונות, חצי אי ומקווי מים בצורות ועומקים שונים. כעת, כשהקרקע הוכשרה, הגיע הזמן להכניס לתמונה מים, כלומר להתחיל את השיקום ההידרולוגי.

השיקום ההידרולוגי משמעו חידוש הקשר בין הביצה לנחל. בהתאם לתכנון שיקום הקרקע, כשפני המים בנחל עולים הם חודרים לביצה ומציפים אותה, ובמקום שיש מים אפשר לעודד יצירת חיים פיזרנו  גם זרעים, בהם זרעי צמחים שכמעט נכחדו, כדי שבעונה הבאה הם ינבטו בסביבת המחיה הטבעית שלהם וישגשגו עם עליית מפלס המים בביצה. שובם של המים והצמחייה יביאו גם בעלי חיים, עופות וזוחלים, והביצה תחזור לרחוש חיים.

צילם יגאל אסמר טספאי

במהלך הפרויקט  גילינו לשמחתנו כי ברגע שסיפקנו תנאים מתאימים ואופטימליים בשטח, חזרו לביצה באופן זהיר, אך מעורר אופטימיות, מיני צומח נדירים שהתקיימו באזורי ביצה בעבר, לדוגמה ורד צידוני ודוחנן קיפח. היום שני מינים אלו הם "מינים אדומים", ומזה אנו למדים שצמחים שהוכרזו בסכנת הכחדה שבו לצמוח באזור המשוקם. "זוהי תגובה טבעית למהלך ואנו ניווכח במיני צומח וחי רבים שחוזרים להופיע כתוצאה מכך בשפך נחל שורק", הוסיף אבי אוזן.

בעקבות השיקום המורפולוגי וההידרולוגי של הביצה והסרה מבוקרת של האקליפטוסים כבר באביב הקרוב, יהיה ניתן להבחין בתוצאות: התחדשות מיני צומח ארצישראלי אופייניים לבתי גידול מימיים, וצמחייה שופעת וירוקה. החי והצומח המקורי שהלך ונעלם עם השנים ישוב להופיע ואנו נוכל לחזות בנופי המים של המקום: בצמחים גומא הפפירוס, עב קנה, שנית גדולה, נענע משובלת ונימפיאה תכולה; בעופות שלדג גמדי, פרפור עקוד, צולל ביצות ומיני ברווזים ואנפות; בבעלי חיים כגון צב רך, צב ביצה, חתול ביצות, ובעוד מינים רבים. הביצה היא בית שלהם וכעת הם שבים אליו.

צילום שירן חולי

אז עכשיו כולנו מבינים טוב יותר את משמעותם של בתי גידול מימיים, ומהי חשיבות השמירה והטיפול בהם, כן?

על השם אנחנו עוד עובדים.

צילם איתי שמשון